מצעד הגאווה: מוצרים מובילים של חברות ישראליות

בתנובה מחשיבים את הקוטג' כמוצר הדגל של התשלובת. קוטג' תנובה היא אחת הגבינות הנמכרות ביותר בישראל. היא פותחה בסוף שנות החמישים ומאז כמעט ולא השתנה טעמה. קוטג' תנובה היא הגבינה הפופולרית ביותר בישראל, ומהווה חלק בלתי נפרד מהוויה הישראלית. כי לצד החומוס והפלאפל נתפס הקוטג' כאחד המוצרים הישראליים המובהקים.

ממציא הקוטג' הישראלי הוא ישראל שטאובר, שהחל בניסיונות לייצר גבינת קוטג' ישראלית לאחר סיור לימודים בארה"ב לפני כ-55 שנה. בפעם הראשונה שהוצגה גבינת קוטג' בפני הנהלת תנובה, המוצר נדחה בטענה שמדובר בגבינה מקולקלת. שטאובר מצידו התעקש והמשיך לפתח את המוצר בתוספת הרבה שמנת.

הקוטג' הראשון שווק באריזת קרטון, ורק במשך השנים פותחה אריזת הפלסטיק. לפני 9 שנים הוגדל גביע גבינת הקוטג' מ- 225 גרם ל-250 גרם, המהווה את גודל הגביע הסטנדרטי בקטגורייה כיום. המקור לקוטג' יובא מארה"ב בשנות החמישים והותאם על ידי תנובה לטעמו של הצרכן הישראלי. הקוטג' מכיל חלב, מלח ים וסידן בלבד. הנוסחה לייצור גבינת קוטג' תנובה שמורה במחשב ממוגן שרק לאנשים ספורים יש גישה אליו. איש אינו רשאי לשנות את מרכיבי הנוסחה והם נשמרים בקפדנות.

בשנת 1997 מיתגה תנובה את הקוטג' תחת "קוטג' תנובה – הגבינה עם הבית", ובשנת 2004 כונסו כל הגבינות הרכות תחת "גבינות תנובה". לפני 7 שנים השיקה תנובה את קוטג' יוגה 5% - קוטג' מועשר ביוגורט, ביו וסידן. בכל העולם אוכלים קוטג' בווריאציות שונות ובמרקמים שונים: עם גרגירים גדולים וגרגירים קטנים. בארה"ב גרגירי הקוטג' גדולים ויבשים יותר ואין בו כמעט שמנת.

מילקי הוא עוד מוצר דגל שהנוסחה שלו שמורה בחדרי חדרים. זהו הכוכב המנצח של מחלבת שטראוס. מה לא עושות המתחרות כדי לפצח את נוסחת הקצפת המהוללת, אבל בינתיים ללא הצלחה מרובה. מתכון הקצפת הוא אחד הסודות השמורים ביותר בשטראוס, ורק חמישה אנשים יודעים את סוד ההכנה שלה.

על פי המחקרים, הצרכן הישראלי מעוניין בכמה שיותר קצפת בגביע המילקי שלו.   

מילקי שטראוס הושק על ידי חברת שטראוס בשנת 1979. מדובר במעדן החלב הנמכר ביותר בישראל - כאשר מדי חודש נמכרים כ-7 מיליון גביעים. צה"ל הכריז כי ייתן מילקי רק לחיילים קרביים. מבין מעדני הקצפת בעולם, מילקי שטראוס הוא המעדן בעל צריכה לנפש הגבוהה ביותר. סל הקניות הממוצע שלו עומד על 6 גביעים. מילקי נחשב לאחד המותגים החזקים והנחשקים בישראל והוא מתחדש ומתרענן אחת לכמה חודשים. אם בעבר שיווקה החברה את המילקי המסורתי בלבד, כיום ניצבים על המדפים גביעי מילקי בטעמים שונים, חלקם במהדורות מוגבלות, של מילקי עם כמות כפולה של קצפת, רק קצפת עם תוספת תותים ודובדבנים, מילקי הפוך, עם פיצפוצים ועוד מיני חידושים.   

סרטי הפרסום של המותג נחשבים ליוקרתיים ביותר בענף הפרסום והפכו לפופולריים מאד בקרב הצופים בישראל. בכולם קיים מוטיב "הקרב על המילקי". תפקיד "נערת מילקי" נחשב לאחד התפקידים הנחשקים בתעשיית הפרסומות, ובשלב הליהוק לסרט הפרסומות נרשמות פניות רבות של סוכנויות שחקנים ודוגמנים שמציעים עצמם לתפקיד. השנה נבחרה הילה נחשון להיות נערת המילקי. בין הדוגמניות ששימשו בתפקיד "נערת המילקי" ניתן למנות את סנדי בר, בר רפאלי, מלי לוי וחלי גולדברג.

אגב, גם סביב אופן האכילה של המילקי התפתחו מסורות: 40% מהצרכנים נוהגים לאכול קודם את הקצפת ואחר כך את הפודינג, כ-30% נוהגים לערבב את הפודינג עם הקצפת, וכ-5% נוהגים לאכול קודם את הפודינג ואחר כך את הקצפת.

שוקולד פרה נולד בשנת 1934, שנה לאחר הנחת אבן הפינה למפעל עלית, והיה המוצר הראשון של החברה. שוקולד הפרה היה השוקולד הראשון ששווק ויוצר בארץ. בתקופת הצנע נכללה הפרה בתלושי ההקצבה שחולקו לאזרחי המדינה. הפרה נתפסת בקרב צרכנים רבים כמותג ישראלי אהוב שהרבה צרכנים גדלו עליו ופיתחו קשר רגשי אליו.  

שוקולד פרה נולד תחת השם "שמנונית", והכינויים "שוקולד פרה" ו"פרה אדומה" השתרשו במהלך השנים בקרב הצרכנים, למרות שאף פעם לא הופיעו על גבי האריזה. מה גם שהפרה כלל אינה אדומה, אלא רק מוקפת ברקע אדום. משנת לידתו ועד היום המותג מתעדכן. 1992 הייתה השנה בה התווספו לראשונה טעמים נוספים לפרה המסורתית: שוקולד חלב עם פצפוצים ועם שברי אגוזים. ב-1997 השתנתה התבנית של השוקולד ובמרכז הטבלה הוטבעה דמותה של הפרה בגדול. ב-2002 ביצעה עלית מתיחת פנים לפרה - אריזות המוצרים השתנו, הפרה הואנשה והוצערה, והפכה דינאמית ועדכנית יחד עם השינוי במותג. מהלך זה כלל קמפיין חוצות ענק, שבו פנתה הפרה אל הצרכנים והודיעה להם: החלפתי לוק, עשיתי גוונים, והלכתי לאירובי.

מרגרינת בלו-בנד של תלמה היא המרגרינה הראשונה והוותיקה ביותר בישראל. בשנת 1938 הוקם מפעל לייצור מרגרינה בארץ. למרגרינה החדשה קראו BLUE-BAND. תחילת ייצור המרגרינה בחזונו של ד"ר ארנולד הילדסהיימר, שעלה לארץ בשנת 1933 מגרמניה. הד"ר, שבארץ הולדתו עבד במפעל יוניליוור, חלם להקים בארץ ישראל מפעל דומה למרגרינה, שהייתה באותם ימים מוצר יקר. בארץ אכלו בעיקר חמאה זולה שיובאה מהארצות הבלטיות ומאוסטרליה. עולי גרמניה היו בין היחידים שידעו מה זו מרגרינה.

בראשית שנות הארבעים נמכרה המרגרינה בחפיסות של 100 ו-200 גרם. חנוונים רבים נהגו לחלק את חבילות המרגרינה לשניים, כיוון שלהרבה מהלקוחות לא היו מקררים וכסף עבור חבילה שלמה. אחד מצרכני המרגרינה הגדולים בתקופה זו היה הצבא הבריטי. בימי מלחמת השחרור מנה מפעל בלו-בנד כ-50 עובדים. רוב אנשי המפעל גויסו לצבא והמפעל נותר ריק. המנכ"ל פנה בדחיפות למרכז הגיוס וביקש לשחרר פועלים חיוניים כדי שיוכל להמשיך את ייצור המרגרינה. שלטונות הצבא החזירו חלק מעובדי המפעל לפס הייצור כדי שהמפעל לא יושבת.

בשנת 1961 יצא לראשונה פיתוח מתקדם של מרגרינת בלו-בנד, גולד-בנד, מרגרינה עם חלב באריזת נייר אלומיניום מוזהב. לחבילות המרגרינות הראשונות צורפו מזלגונים מיוחדים שאפשרו לחלק את המרגרינה למנות.

בלו-בנד היא המרגרינה הנמכרת ביותר בארץ. כ-25 מיליון חבילות וגביעי בלו-בנד נמכרים מדי שנה. לאחרונה השיקה תלמה-יוניליוור את בלו-בנד החדשה, באריזות מעוצבות ללא שומן טרנס.

במבה היא הכוכב הבלתי מעורער של אסם. זאת, למרות המעידה האחרונה, כאשר אסם ניסתה למתוח את המותג לתחום דגני הבוקר, ולאחר נסיונות של שנתיים להחדיר את המוצר, התייאשה והורידה אותו מהמדפים. עם זאת, חטיף הבוטנים הוא הצלחה בכל קנה מידה.

חטיף הבמבה פותח לראשונה בשנת 1964, בטעם גבינה. הצרכנים לא אהבו את המוצר, ובהנהלת החברה נפלה החלטה לסגור את המפעל בחולון, שנתיים לאחר הקמתו. אלא שרגע לפני סגירת המפעל, עשתה החברה נסיון נוסף וציפתה את הבמבה בחמאת בוטנים. השינוי הצליח, הקהל הגיב בהתלהבות והחטיף נחטף מהמדפים. בצה"ל הבמבה תפסה תאוצה דרך הקנטינות, והפכה אהודה גם בקרב החיילים במלחמת ששת הימים.

בתחילת שנות השמונים החליטה הנהלת אסם לייצר את הבמבה מחומרים טבעיים, כיוון שהמוצר מיועד לילדים. הבמבה עשויה גרגירי תירס מצופים בחמאת בוטנים, ללא צבעי מאכל וללא חומר משמר. תהליך הייצור של הבמבה כולל כמויות אדירות של תירס גרוס שעוברות תהליך של דחיסה, חימום וחיתוך, והופכים לגליל במבה מנופח שנחתך לחלקים. בשלב הבא מצפים את התירס בחמאת בוטנים, ובסוף התהליך אורזים את החטיף המוכן בשקיות.

בכל דקה מיוצרות 450 שקיות במבה, כלומר 27 אלף שקיות בשעה. מדובר בחטיף הנמכר ביותר בישראל. כל חטיף רביעי הנמכר בישראל הוא במבה אסם.

בשנת 1993 נולד "תינוק הבמבה" ומאז הופיע בסרטי פרסומת רבים. מאפייני דמותו של תינוק הבמבה נבחרו בקפידה, על-מנת למצב אותו כתינוק הפונה לכל קבוצות הגיל ולא רק לפעוטות. עם השנים הפך תינוק הבמבה לאייקון תרבותי מוביל בחברה הישראלית, ויש לו עשרות מוצרים נלווים: ספרים, מחברות, מצעים, בובות, ותיקים.

אקמול הוא התרופה הפופולרית ביותר של חברת טבע, ונחשב למשכך הכאבים הפופולרי ביותר בישראל. האקמול שווק בארץ החל משנות ה-60 המוקדמות על ידי חברת איקה-פארם, בצורת טבליות וטיפות עבור ילדים. המוצר נמכר בהצלחה ולאחר כמה שנות שיווק הטביעה החברה את השם "איקה" על הטבליות, על מנת לחזק את שם החברה בעיני הצרכנים. מהלך זה גרם לצרכנים לטעון שהטבליות החדשות אינן יעילות כמו הטבליות הישנות. 

בשנת 1980 רכשה טבע את איקה-פארם והחלה לשווק את האקמול. החומר הפעיל באקמול נקרא באירופה פרצטמול ואילו בארצות הברית הוא נקרא אצטמינופן. משני חומרים אלה הומצא השם הישראלי, אקמול, שגזור מהאותיות הראשונות של החומר הפעיל בארה"ב והאותיות האחרונות מהשם האירופאי (Acetamiophen+Paracetamol). החומר הפעיל שבאקמול הומצא לפני יותר מ- 100 שנה.

אקמול הייתה התרופה הראשונה בישראל שנמכרה בצורת "בליסטר" - מגשית אלומיניום. זאת, בזמן שיתר התרופות שווקו עדיין בסרט ארוך בצבע לבן. בשנות ה-70' התפתח המותג אקמול והושקו תחתיו "אקמולי" - סירופ בטעמים המיועד לילדים, פתילות אקמול, ואקמול פורטה. בעשור האחרון המשיך המותג להתרחב וכיום הוא כולל גם את אקמול צינון ואקמול צינון ליקווי ג'ל. בחודשים האחרונים השיקה החברה את "אקמול to-go " במיכל קומפקטי שנוח לנשיאה בתיק.

בישראל נמכרות מידי שנה כ-5 מיליון אריזות של אקמול ואקמולי. מסקר שערכה החברה לפני שנה לימד כי ב-94.6% מבתי האב בישראל מחזיקים לפחות תכשיר אחד של אקמול.

בשנת 1961 כשהיה סטודנט בקליפורניה, עבד ד"ר פישר במעבדה שעסקה בפיתוח מוצר להגנה מפני קרינת השמש. המחקר לא הניב פירות, אך כעבור כ-20 שנה, בשנת 1982, הוא החל לפתח במפעלים שהקים על שמו מוצרים להגנה מפני השמש.

בימיה הראשונים, כללה הסדרה מקדמי הגנה 8 ו-15. חלק מנקודות המכירה סירבו להחזיק את התכשירים, בטענה כי מקדמי הגנה 8 ו- 15 גבוהים מדי, ומתאימים לשיווק רפואי בבתי-המרקחת. ב-1991 פיתחו מעבדות ד"ר פישר תכשיר הגנה מפני שמש מיוחד לתינוקות, המבוסס על מסנן קרינה פיזיקלי –בייבי סול 16. מכאן ואילך פיתחו המעבדות מוצרים בעלי מקדמי הגנה גבוהים יותר ובשנת 2002 הושק תכשיר הגנה בעל מקדם הגנה הגבוה בעולם SPF 100.

סדרת אולטרסול כוללת כ-100 תכשירים שונים למבוגרים, ילדים, תינוקות, לבעלי עור רגיש ולבעלי עור שמן. התכשיר הנמכר ביותר הוא בעל מקדם הגנה SPF 34.

באירופה משווק אולטרסול גם תחת שם מותג פרטי של הרשתות. פרסום אולטרסול החל עם יציאתו של המוצר הראשון לשוק בשנת 1984. בקמפיינים למוצרים, שעלו במהלך השנים, נטלו חלק הדוגמניות ספיר קאופמן, תמי בן-עמי, איבונה קרוגליאק ואגם רודברג. את הקמפיין הנוכחי מובילה יעל אבקסיס.

בירה גולדסטאר הושקה ב-1950. בשנת 1985 רכשה משפחת בורנשטיין, בראשות משה בורנשטיין ז"ל, קבוצת מפעלי בירה ומיזגה אותם עם מפעלי המשקאות הקלים של טמפו בנתניה. הבירה, לאגר כהה 4.9% אלכוהול, מיוצרת לפי מתכון בן 50 שנה, בתהליך מסורתי. גולדסטאר היא הבירה הנמכרת ביותר בישראל - כ-30 מיליון בקבוקים בשנה. בבקבוק גולדסטאר 330 מ"ל יש כ-145 קלוריות, והיא עשויה מרכיבים טבעיים בלבד.

בירה גולדסטאר זכתה במספר הרב ביותר של מדליות זהב בתחרות הבינלאומית Mondselection. הבירן הראשי בחברה הוא בעל ניסיון של 40 שנה. מדי שנה מתקיים פסטיבל גולדסטאר בתל-אביב, אליו מגיעים למעלה מ- 150 אלף מבקרים. השנה התקיים הפסטיבל בפעם ה-11.

למרות שהוא מותג מוביל מאז שנות השבעים, החליטה לפני שלוש שנים טמפו להשקיע למעלה מ- 9 מיליון שקל בנראות של המותג, שינוי הלוגו על המארזים, הבקבוקים והפחיות, והשקעה בנוכחות המותג בפאבים ובמועדונים.

אסטרטגיית הפרסום של המותג היא פנייה לגברים, מהסיבה הפשוטה שגולדסטאר נצרכת בעיקר על ידי גברים. הדוגמנית הבינלאומית קלאודיה שיפר הובילה את אחד הקמפיינים לגולדסטאר, תמורת 100 אלף דולר. לפני כשנתיים, 20 שנה לאחר שהומצאה הסיסמה המסורתית שליוותה את גולדסטאר שנים רבות "תנו לגבר גולדסטאר", החליטה החברה לחזור לשורשים, ויצאה בקמפיין תחת הסיסמה "תשתחרר גבר". הקמפיין עורר הדים שליליים רבים בשל מסרים שוביניסטיים והסרטונים לבירה נחתמו במשפט "תגיד תודה שאתה גבר ותשתה משהו. גולדסטאר". 

טיים היא סיגריית הדגל של חברת דובק. למרות שסיגריות הן גם עניין של אופנה, טיים קיימת פה כבר 42 שנה. היא הסיגריה הכי נמכרת בישראל בכל הזמנים - בשנה אחת נמכרות 1.6 מיליארד סיגריות טיים. בשל הצלחתה לא שונה העיצוב שלה ולא חודש כבר עשרות שנים. דו"ח שנתי של מכירות דובק לדיוטי פרי מלמד, כי זו הסיגריה הישראלית הנלקחת ביותר לחו"ל.

טיים הפכה להיות חלק מההוויה הישראלית, ולמרות שהיא אחד המותגים המזוהים ביותר עם ישראלים, תערובת הטבק ממנה היא מיוצרת היא תערובת בינלאומית. זוהי הסיגריה עם תערובת הטבק האמריקאית הראשונה שנמכרה בישראל. סיגריות טיים מורכבות מ-18 סוגי טבק הגדלים בחו"ל.

אקונומיקה היא המוצר המוביל של חברת סנו. האקונומיקה הייתה קיימת פה מאז ומתמיד. בעבר נמכרה בארץ האקונומיקה של חברת ויטקו כמיקל, ששלטה בשוק. היא שווקה בבקבוקי פלסטיק כחולים ולא ממותגים. עד 1995 נתפס המוצר כחומר חיטוי. ב-1995 עבר הייצור של המוצר למפעל של סנו בהוד השרון ואז הוא גם עבר מהפך.

בסנו ראו כי האקונומיקה היא אחד המוצרים הבסיסיים שיותר נמכרים בשוק חומרי הניקוי והחליטו לפתח מוצר שדומה לאקונומיקה הכחולה הוותיקה, אך משודרג יותר וב-1996 הושקה האקונומיקה של סנו תחת המותג שהמציא ברונו לנדסברג, מבעלי החברה, "סנו ז'אוול". השם ז'אוול נולד כדי לתת ייחודיות לאקונומיקה שהפך לשם גנרי. למוצר הבסיסי והמוכר הוספו דטרגנטים ובשמים והחומצה הכימית בעלת הריח החזק והלא נעים הפכה לחומר חיטוי בריח לימון, מונט בלאן וורדים.

לא רק הנוסחה של האקונומיקה שונתה אלא גם המראה החיצוני של המוצר. הבקבוק הכחול הפך ללבן והתוויות עוצבו במראה צבעוני וידידותי לצרכן. ופתאום היינו עדים גם לפרסומות לאקונומיקה. מתוך מטרה לתת לה אפיל יותר נעים למשתמש היא שווקה תחת הסיסמה "האקונומיקה של שנות ה-2000". סרטון הפרסומת הראשון למוצר עלה באמצעות ג. יפית בשנה הראשונה להשקת הז'אוול.

בכל חודש נמכרים בארץ 2 מיליון ליטר אקונומיקה סנו ז'אוול. רוב מכירות המוצר הן בבקבוקי 4 ליטר למרות שהמוצר משווק גם בבקבוקי ליטר.