שתף קטע נבחר

נגישות של נכים בבניין - זכות ולא חסד

למרות ש-10% מאוכלוסיית ישראל מוגדרת כבעלת מוגבלות פיסית ונפשית, עדיין נתקשה למצוא בנייני מגורים בעלי נגישות לאותן האוכלוסיות. בימים אלה עומלים צוותים של משרדי הפנים והמשפטים על גיבוש תקנות מחייבות בנושא הנגישות בבתי מגורים. אבל בישראל כמו בישראל - הכל מתנהל בעצלתיים

למרות ששיעור הנכים בישראל ביחס לאוכלוסייה הוא גבוה, עדיין נאלצת אוכלוסייה זו להילחם מדי יום על זכויותיה הבסיסיות, בהן גם נושא הנגישות. כ-10% מאוכלוסיית מדינת ישראל מוגדרת כיום כבעלת מוגבלות פיסית או נפשית, ובכל זאת, היא מצליחה להעדר מהמודעות הקולקטיבית בתחומים רבים.

 

מדהימה העובדה כי גם אחרי 58 שנות קיומה של מדינת ישראל - אחרי לפחות 5 מלחמות עקובות מדם, אין ספור פיגועי טרור ואלפי תאונות דרכים מדי שנה, שמצרפים באופן תדיר עוד ועוד חברים "למועדון הזה", תזכה חברה עסקית שהלכה לקראת אוכלוסיית הנכים והציבה בשטחה שיפוע, שירותי נכים ומתקנים אחרים, באות הוקרה מיוחד מטעם עמותת "נגישות ישראל" - עמותה שהוקמה להילחם על זכות בסיסית.

 

בעיית הנגישות אינה רק נחלתה של אוכלוסיית הנכים אלא נוגעת בכל אדם שתנועתו מוגבלת, בכלל זה גם אם שמובילה את תינוקה בעגלה ומתקשה לעלות את מדרגות הכניסה לבית או אדם עב כרס במיוחד שתנועתו מוגבלת.

 

"לעגן את הזכות להשתתפות שוויונית בחברה"

 

ב-1998 אושר חוק שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלויות. מטרת החוק כהגדרתו היא "להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו". ככתוב, החוק חל על כל תחומי החיים, גם בתחום הנגישות למבנים.

 

בימים אלה צוותים של מנהל התכנון במשרד הפנים ומשרד המשפטים מנסחים את התקנות המחייבות של החוק גם בנוגע לבנייני מגורים קיימים ובנייני מגורים חדשים, הלכה למעשה. בנובמבר השנה, צפויה להסתיים התהליך ואז יאשר משרד המשפטים את התקנות לנגישות למבנים.

 

איציק לזר, ראש היחידה לאיכות הבנייה במכון התקנים, אומר כי אין כיום תקנה רשמית המחייבת את הקבלנים לעמוד בתקני נגישות. "ישנם תקדימים משפטיים בנושא, אולם עד שיאושרו התקנות, הסטטוס של תקן הנגישות נכון לרגע זה אינו רשמי, ואינו מחייב את הקבלן להתחשב במהלך הבנייה באוכלוסיית הנכים", הוא אומר.

 

עם אישור התקנות, יוכפף תקן הנגישות לחוק וכל מבנה הכולל 6 דירות ומעלה יחוייב להיות נגיש על פי חוק. התקן (תקן 1918) קובע כי "השטחים הציבוריים בבניין המשותף חייבים להיות נגישים עד דלת הכניסה לדירה. בין היתר, יכלול החוק נגישות החניונים, חדרי האשפה, הפרוזדורים, גג הבניין. בנוסף, גם האינטרקום, תיבות הדואר, מתגי התאורה נדרשים להיות נגישים".

 

לדברי נתן חילו, מנהל האגף הטכני של התאחדות הקבלנים, המשמעות הגורפת של החוק היא שבכל המבנים הקיימים והעתידיים קיימת חובה ליצור נגישות לנכים. בבניית בתים חדשים, יחויב הקבלן בתכנון המבנה ובנייתו בהתאם להוראות החוק הדורש, בין היתר, דרך נגישה מהחנייה אל הכניסה לבניין, דרך נגישה מתחנת הסעה קרובה עד לכניסה לבניין ובתוך הבניין יצירת שיפועים מתונים בכל הכניסות. וכן מעלית בבניין של 6 דירות ומעלה (כיום חלה חובה למעלית בבתים מעל 4 קומות).

 

חלק מהחברות כבר מעסיקות יועץ נגישות

 

לזר, שבמסגרת תפקידו מלווה ומבקר חברות בנייה בתהליכי התכנון ובנייה של פרויקטים למגורים, אומר כי "ברוב מערכי התכנון אין התייחסות לנושא הנגישות, אבל כשאנו מסבים את תשומת ליבו של הקבלנים לנושא אף אחד לא מתנגד". כאן ראוי לציין כי גם ההוצאה הכספית מבחינת הקבלן, הכרוכה בהתאמת המבנה לשימוש אנשים עם מוגבלויות, היא שולית - הרחבת הפתחים, מיקום תיבות הדואר כך שיהיו נגישות יותר וכו'.

 

"המודעות לנושא הנגישות הולכת וגוברת", אומר מנהל השיווק של חברת הבנייה מנרב, אבי ביתן. "אנחנו מגדירים לאדריכלים שלנו הנחיות ברורות המתייחסות לנושא הנגישות". לדבריו, בחברה דואגים לקיומם של שיפועים ומעברים רחבים בכל השטחים המשותפים, בכלל זה גם למועדוני הדיירים בבניין.

 

"השאיפה של היזם היא תמיד למכור, אין סיבה שנפסיד לקוח פוטנציאלי רק בגלל שהוא נכה", אומר ביתן. "מעבר לכך, הנגישות מהווה יתרונות גם למי שאינו מוגדר כנכה - למשל הורים לתאומים שאמורים לעבור בפתחי הבניין עם עגלה כפולה. אנחנו גם מעסיקים יועץ נגישות".

 

יועץ נגישות? כן, יש דבר כזה. עם כניסת התקן באופן רשמי תתווסף לקבלנים תחנה נוספת בדרך לאישור המבנים – הנגישות. לצורך כך מצטרף סוג נוסף של בעל מקצוע - יועץ הנגישות. חלק מהחברות כבר הפנימו ומעסיקות יועצים שכאלה. מדובר במהנדס או אדריכל מוסמך שעבר הכשרה נוספת בת 250 שעות לימוד ונרשם בפנקס במהנדסים והאדריכלים כיועץ נגישות מורשה. היועצים אחראיים על כך שבכל שלבי התכנון והבנייה החברה תעמוד תכנונית והנדסית בתקני הנגישות.

 

חברות נוספות שהקדימו את הכלל בנושא הנגישות הן חברת דלק נדל"ן ודנקנר השקעות - הראשונות לקבל "אות נגישות ישראל", כאשר תהליך הבנייה בפרויקטים למגורים נעשה תחת פיקוח צמוד של יועצי הנגישות של עמותת נגישות ישראל.

 

לדברי שרית סבן שליט, סמנכ"ל השיווק של דלק נדל"ן, נגישות אינה מיועדת רק לאוכלוסיית הנכים והמוגבלים, אלא גם להורים עם עגלות, לפעוטות, לילדים עם אופניים, לקשישים ואף לאנשים מוגבלים זמנית.

 

"מדובר בשיקול חברתי ושיווקי משולב", מסבירה שליט, "בבסיסו השיקול הוא חברתי למתן שוויון הזדמנות לנכים, אולם שיקול זה ללא ספק פותח דלת לקהל חדש". כך לדוגמה, בפרויקט "נס ציונה וואלי" שמקימה דלק נדל"ן, אדריכלי הפרויקט תכננו שכונה נגישה הכוללת חניות מותאמות לרכבי נכים, מעלית נגישה, שילוט קריא וברור וכו'. כך גם בפרויקט דנקנר על הים בעיר ימים בנתניה, הכולל מעלית נגישה המכריזה על קומות וכתב ברייל, לחצני אינטרקום בגובה מתאים לנכים וילדים, כל זאת בהתאם להנחיות של עמותת 'נגישות'".

 

עד כה עסקנו בפרויקטים חדשים, אולם מה לגבי אותם בניינים ותיקים בני 20 ו-30 שנה? נוסח החוק אינו מקל על בעלי נכסים אלה וקובע כי חובה לאפשר נגישות לאדם עם מוגבלות להגיע פיזית לאן שאדם שאינו מוגבל מסוגל להגיע.

 

בישראל מבנים רבים שיתקשו לעמוד בתקנה שכזו. כך למשל בבניינים רבים שאין אפשרות להצמיד מעלית. אחד הפתרונות במקרה זה הוא ה"מעלון" - מעיין מושב חשמלי הנע על מסילה שמורכבת על מעקה הבניין ומשמש כסוג של מעלית. עד כמה זה בטיחותי לבניין ולמשתמש? על כך עדיין יש ויכוח. זוהי רק סוגיה אחת, הקלה שבהן. מתקיני תקנות הנגישות של בניינים קיימים ובהמשך בעלי הנכסים, יידרשו להתמודד עם בעיות תכנון והנדסה לא פשוטות, שאילו היינו אנחנו מודעים ורגישים להן לפני 30 שנה, הן היו נמנעות.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי אף פי
נכה מצביע בבחירות האחרונות
צילום: איי אף פי
צילום: מיכה דומן
נכה ברכבת (אילוסטרציה)
צילום: מיכה דומן
באדיבות ארכיון הצילומים של קק"ל
חניון קק"ל עם נגישות לנכים
באדיבות ארכיון הצילומים של קק"ל
מומלצים