סיכום עונת היורוליג: מכבי ת"א לאן?

אלופת אירופה זכתה השבוע בכתר אחרי 35 שנים ואינספור אכזבות בדרך. סגניתה פספסה הזדמנות לעשות היסטוריה. שתי הקבוצות הטובות ביותר בשלב הראשון אפילו לא הגיעו לפיינל פור. אף אחת מארבע הנציגות האיטלקיות לא טסה לפראג. וזה רק על קצה המזלג. עונה די מטורפת ביורוליג הגיעה ביום ראשון לקיצה, וגם העתיד טומן בחובו הפתעות לא מעטות.

לפני סיכום העונה שהיתה, ואולי כחלק ממנו, מעניין יהיה לחזות את מה שצפוי לקרות בעונה הבאה. אף אחת מקבוצות הצמרת ביורוליג לא ממש יודעת איך ייראה הסגל שלה. אבל מכיוון שעניי עירך קודמים, בוודאי כשמדובר בעשירים, זה הזמן לשאול את השאלה הפשוטה והכל כך מסובכת: מכבי תל אביב לאן?

מכבי ניצבת בפני פרשת דרכים. הדעה שהסגל הנוכחי מיצה את עצמו הפכה לסוג של קונצנזוס. כדי להבין את המצב בו נמצאת הקבוצה, ננסה לחדור למוחותיהם של ראשיה. נתחיל מהמסקנה הסופית: יש כל כך הרבה 'אולי', כל כך הרבה 'אם', כל כך הרבה 'אבל', שהרכבת פאזל של אלף חתיכות נראית לפתע כמו משחק ילדים.

וויצ'יץ', גרשון ובורשטיין. לאן כולם הולכים? (צילום: רויטרס)

נצא לדרך. מבין שחקני החמישייה, רק אנתוני פארקר ממש בטוח. אצל הקבוצות האחרות, אגב, המצב אפילו יותר קשה. עזיבה של יניב גרין ו/או קירק פני לא באמת תשנה משהו, ואפשר לצאת מנקודת הנחה שוויל סולומון לא ימשיך.

ומה עם היתר? טל בורשטיין וניקולה וויצ'יץ' מסיימים חוזה. למרות העונה הדי חלשה שעברה עליהם, השניים מקבלים הצעות בכל רחבי היבשת, ולהשאיר אותם יעלה למכבי הרבה כסף. אז כדי לרענן, אולי כדאי ללכת לכתובת אחרת. השאלה היא אם האלטרנטיבה מספיק טובה.

עזיבה של בורשטיין לא תשמח אף אחד במכבי, אבל הקבוצה תוכל להרוויח דם חדש בדמות יותם הלפרין - שלפני שנה עזב את קצה הספסל ובעוד חצי שנה עשוי למצוא עצמו בחמישייה. וויצ'יץ'? הוא עומד היום בשורה הראשונה של הסנטרים ביבשת, לצד דייויד אנדרסן הפצוע ולואיס סקולה שהולך ל-NBA. את מי מכבי כבר תוכל להביא במקומו?

הדיווחים באירופה מקשרים שמות של רכזים שונים למכבי כמועמדים להחליף את סולומון. יאקה לאקוביץ' מפנאתינייקוס הוא השם הנפוץ ביותר, גם סאני בצ'ירוביץ' מקלימאמיו מוזכר פה ושם. אבל כל הדיבורים מסתמכים על ההנחה ששרונאס יאסיקביצ'יוס ימשיך ב-NBA (כנראה שלא באינדיאנה). ואם הליטאי יחליט לחזור לאירופה? האם מכבי מנסה להחתים את וויצ'יץ' על חוזה עתק ומוותרת מראש על הסיכוי להחזיר את השאראס של המדינה? או שהיא חוסכת בעמדת הסנטר ומנסה לאתר את גירסה 3.1.1 של נייט האפמן?

יאקה לאקוביץ'. ביציעי נוקיה יכולים כבר לחבר לו שירים? (צילום: רויטרס)

ובהנחה שוויצ'יץ' עוזב: האם צריך להשאיר את מייסיאו באסטון? האם הוא יכול לבוא לידי ביטוי לצד סנטר עם יכולת מסירה אנושית, ולא נדירה כמו זו של הקרואטי? לא פשוט בכלל. סביר להניח שלכל שני אנשים יש לפחות שלוש דעות שונות. דברים שרואים משם, לא רואים מכאן.

ב-2002 הגיע דייויד בלאט עם מכבי לפיינל פור בבולוניה, הפסיד בחצי הגמר והחבילה האגדית של אז התפרקה. האפמן הלך מרצונו החופשי ל-NBA, פארקר החליט לברוח לרומא, נדב הנפלד פרש כנפיו ואריאל מקדונלד היה היחיד שהועזב ביוזמת המערכת. הפעם, מאמן מכבי יצטרך להחליט מי נשאר ומי הולך. הבעיה היא שלאף אחד אין מושג מי זה הולך להיות.

לשנה הבאה באתונה הבנויה

יום ראשון האחרון, קרוב לחצות הלילה. בתחנת המטרו צ'סקומורבסקה בפראג נראו מאות אוהדים של צסק"א שיכורים, ולא רק מוודקה. הקבוצה שלהם זכתה ממש עכשיו בגביע אירופה. פה ושם נצפו כמה אוהדים צהובים שפופים, שניסו - בפעם הראשונה מאז הגיעו לבירת צ'כיה - להנמיך פרופיל.

אבל אז, ברגע, הכל השתנה. מבין השירים ברוסית בקע קול שהזכיר את השפה היוונית. תוך שניות ספורות התאספו יחד כמה עשרות מאוהדי פנאתינייקוס ומכבי, ופרקו ביחד את כל התסכולים מהעונה הקשה שעברה על הקבוצות שלהם. הם שרו שירי הלל לצהובים, לירוקים, לעודד קטש ולא שכחו אפילו את יצחק שום. רק גליקריה היתה חסרה שם.

"אנחנו מכירים אחד את השני טוב מדי מכל המפגשים בפיינל פור", הסביר האוהד היווני סטאברוס ניקולאוס. "פה ושם החלפנו קללות כשפאו ומכבי שיחקו אחת מול השנייה, אבל למען האמת - אם לא אנחנו, אני מעדיף שמכבי תיקח את הגביע. בטח לא צסק"א".

אוהדי מכבי ופנאתינייקוס פורקים תסכולים בפראג (צילום: הלב הצהוב)

המפגש המקרי בין האוהדים הירוקים והצהובים היה יריית הפתיחה למה שצפוי לקרות בעוד שנה, בפיינל פור שיתקיים באתונה. אילולא רבבת הישראלים שצבעה את פראג, בעיר בכלל לא היו שומעים על הפיינל פור. המצב לא היה רחוק מלהיות כזה גם בשנה שעברה במוסקבה, למרות השתתפותה של צסק"א. בבירת יוון, הסיפור יהיה שונה בתכלית. כמיטב הקלישאה, העיר תלבש חג. אם פנאתינייקוס ואולימפיאקוס יעלו יחד, זה יהפוך לחג לאומי תחת אבטחה כבדה, כמו שמכירים היטב במחוזותינו.

חולמים על קו אחורי כחול-לבן

עם כל הכבוד לאלופת אירופה הטרייה ולסגניתה המתהפכת, הסיפור מעכשיו יהיה פנאתינייקוס. קבוצת הפאר היוונית הגיעה רק פעם אחת בארבע השנים האחרונות לחצי הגמר, כשאת העונה הזו היא מסיימת עם הפסד ביתי כואב לטאו ויטוריה. אבל בקרוב יודיע ז'ליקו אוברדוביץ' על היציאה ל"משימה לאומית", משל היה פיני גרשון. רגע לפני שנת ה-100 של המועדון, מתכוונים התלתנים הירוקים להעמיד תקציב שיא כדי להחזיר את הגביע הביתה. אף אחד לא מסתכל על האמצעים, העיקר המטרה.

משפחת ינאקופולוס חולמת על קו אחורי כחול-לבן שיוביל את פאו לפודיום. ואסיליס ספאנוליס ודימיטריס דיאמנטידיס יישארו, וחרושת השמועות ביוון רצה כבר חודשים עם הסיפור שתיאו פפאלוקאס ינחת במקומו של לאקוביץ'. אבל כאן מגיעה הבעיה האמיתית של קבוצות היורוליג והגורם מספר 1 לחוסר הוודאות ששורר ברחבי היבשת - ה-NBA.

אתמול (ה') הודיע הג'נרל מנג'ר של יוסטון שהוא מתכוון להגיע לאתונה כדי להיפגש עם ספאנוליס. חואן קרלוס נבארו מבוקש בוושינגטון, וגם באסטון עשוי למצוא עצמו בארצות הברית. כשאנשיו של דייויד סטרן אורבים, קשה לבנות קבוצה ולתכנן. 

פפאלוקאס עשה סדר בבלאגן

תיאו פפאלוקאס, ה-MVP של הפיינל פור, הפך לסחורה הכי חמה בשוק. הוא קיבל הצעות של מיליונים מריאל מדריד, ברצלונה ופנאתינייקוס, אבל אחרי שזכה בגביע עם צסק"א - למה שהיא תיתן לו לשבור חוזה וללכת?

שאמונד וויליאמס מול וויל סולומון. יאללה, בלאגן (צילום: רויטרס)

להצטיינות של פפאלוקאס ברגעי האמת תהיה השפעה תרבותית, לא פחות. בשנים האחרונות הוצפה אירופה ברכזים אמריקניים שדוגלים במשחק שכונתי. ג'יי אר הולדן, וויל סולומון, הוראס ג'נקינס, שאמונד וויליאמס וסקוני פן הם רק רשימה חלקית. פפאלוקאס החזיר לבמה את הרכז האירופי הלא כל כך אתלטי, שלא חודר הכי טוב ולא קולע הכי טוב, אבל יודע לעשות את השחקנים שלידו טובים יותר. הוא הוכיח שלא רק שאראס יכול.

זה לא מקרי שכשהולדן היה הרכז הדומיננטי, צסק"א נפלה שלוש פעמים ברציפות בחצי הגמר. זה לא מקרי שעם רכז ליטאי זכתה מכבי בשני גביעים, ובלעדיו נפלה בגמר. זו לא כל התורה כולה, אבל לזהות הרכז יש חשיבות עצומה. אריאל מקדונלד הניף את גביע אירופה עם מכבי ב-2001, אבל בדרכונו ובסגנון משחקו הוא היה אירופי לכל דבר. כדי למצוא את הפליימייקר האחרון מתוצרת אמריקה שעשה זאת, צריך להרחיק שבע שנים, עד תיוס אדני של ז'לגיריס המפתיעה.

אליפות אירופה בלי פארקר?

צסק"א לא שיחקה העונה כדורסל שובה עין. אחרי שההתרסקויות בפיינל פור הפכו אצלה למסורת, אף אחד לא העז לשים עליה את הכסף. אבל דווקא השנה היא עשתה את זה, ובצדק.

דייויד אנדרסן. איתו ובלעדיו (צילום: אהרון ויסברג)

לאטורה מסינה לא היה את הסגל הטוב ביבשת. רוב שחקני צסק"א היו יכולים לשחק במכבי כמחליפים. אבל למסינה יש את הקבוצה הכי טובה באירופה. בשלב הראשון היא לא הבריקה, ואז איבדה את דייויד אנדרסן, שנפצע וגמר את העונה. צסק"א של דושאן איבקוביץ' היתה מתפרקת במצב כזה, אבל את החבורה של מסינה זה רק ליכד. הצבא האדום המשיך לשחק לאט, לעתים מעט שבלוני, אבל יעיל. צסק"א לקחה את גביע אירופה בלי הכוכב מספר 1 שלה. מי שמאמין שמכבי יכולה לזכות בגביע ללא אנתוני פארקר, שיקום. אתם מוזמנים להמשיך לשבת.

אור לוויטוריה

אחת ההחתמות המעניינות של הקיץ תבוא מכיוון החבל הבאסקי. טאו ויטוריה איבדה לפני שנתיים את אנדרס נוצ'יוני ל-NBA, ובשנה שעברה נפרדה גם מחוסה מנואל קלדרון וארווידאס מאצ'יאוסקאס. הפעם צפוי להגיע תורו של לואיס סקולה, והשאלה מי יחליף אותו תהיה שווה הרבה יותר ממיליון דולר. בתחילת העונה דיברו בטאו על קאיה פקר הטורקי והלא יציב, השם החם כרגע הוא ניקולה וויצ'יץ'.

איתן וסקולה. מצא את ההבדלים (צילומים: יונתן האורסטוק, יועד כהן)

אבל התשובה האמיתית לסקולה נמצאת דווקא בראשון לציון. הוא שחקן די צעיר, הוא רעב, הוא דומה לארגנטיני באופן מבהיל והוא כבר הוכיח השנה שבניגוד לסקולה, הוא יודע לנצח את מכבי, ואפילו פעמיים. אז מה אם הוא לא סנטר? אור איתן, תתחיל לארוז.

הכל צפוי מדי והרשות נתונה

איפשהו בחודש דצמבר הקרוב, כבכל שנה, יתחילו לצוף הביקורות נגד היורוליג על שיטת השלבים המרגיזה והמיותרת. זה יקרה בערך בשבוע בו ברצלונה תביס את פו אורטז, צסק"א תטאטא את וילרבאן ואולימפיאקוס תדרוס את פרטיזן בלגרד, בעוד מחזור שלא יקבע דבר.

בשנת 2000, כשחלק מהקבוצות פרשו מפיב"א והקימו את יול"ב, הן חתמו על חוזים כבדים וארוכי טווח עם כמה מהמועדונים, כדי לפתות אותם לעבור לצד שלהן. אבל היום, שש שנים אחרי, הגיע הזמן להפסיק. רוב קבוצות היורוליג נקבעות מראש, ולא תמיד החלוקה צודקת. למרות שקיומן של קבוצות כמו מכבי, פאו וטאו חיוני לליגה, יש כמה עוולות.

פו אורטז ופרטיזן בלגרד. מובסות, אבל משום מה נשארות (צילום: רויטרס)

למשל, צרפת. בחמש העונות האחרונות, הצליחו נציגות הטריקולור להשתחל רק פעמיים לטופ 16, אבל לצרפתים יש עדיין שתי קבוצות בכל עונה ביורוליג. אין גם

סיבה ממשית לכך שספרד ואיטליה ירכיבו ביחד שליש מהיורוליג, או שרוסיה, עם קבוצות המיליונים שלה, תקבל נציגה שנייה רק אחרי שדינמו מוסקבה זוכה ביול"ב קאפ. פרטיזן בלגרד, לשם המחשה, צפויה לאבד בקיץ את כוכבה דיאן מילוייביץ'. הקבוצה הזו ניצחה השנה שני משחקים, ובלי מילוייביץ' היא עלולה לסיים עם אפס בטור הניצחונות. לא נעים, לא כדאי.

אז הנה הצעת ייעול: שמונה הקבוצות שנופלות בשלב הראשון של היורוליג, ייאלצו לעבור סיבוב מוקדמות לפני הכניסה לליגה בעונה הבאה. שבוע או שבועיים לפני פתיחת העונה, שני משחקים בשיטת בית וחוץ שייקבעו על פי הגרלה. שמונה קבוצות חדשות יקבלו הזדמנות להצטרף לחגיגה, ואז, אולי-אולי, גם ישראל תצליח להשחיל נציגה נוספת פנימה.