המנתחים הפלסטים כועסים עליכם. תשמעו למה

הלהיט בקרב המנתחים הפלסטיים היום הוא לא סוג שתלים חדש, אלא המונח 'פיישנט אדיוקיישן', שפירושו חינוך הפציינטית (באנגלית, כרגיל, זה נשמע יותר טוב). המונח החדש נותן מושג, בפעם הראשונה, על תחושותיהם של רופאים כשהם נתקלים בלקוחה שמבקשת 'שדיים גדולים ויפים'.

לעיתים היא מגבה את דבריה בצילום מתוך מגזין כרומו, ולעיתים אף מוסיפה בקריצה שובבה: "אני סומכת עליך, דוקטור". בדרך כלל הדוקטור מחייך בחזרה, אבל יודע ששום דבר טוב לא יצמח מהמשפט הזה, כי מי קובע מה הם בכלל שדיים יפים? האם אלה שדיים גדולים כפומלות או בינוניים כפומלית? עגולים או דמויי אגס?

"כשלקוחה אומרת לי 'דוקטור, תעשה לי אותם יפים', אני מתחלחל", אומר ד"ר דב קליין, מומחה בכירורגיה פלסטית. "באות אלי נשים ואומרות 'תשיג לי תוצאות טובות', אבל תוצאה טובה בעיניי יכולה להיות רעה בעיניה, ולהיפך. חלקן לא מקשיבות בכלל, לא מבינות כלום ולא רוצות להבין".

- מי שמתכוונת לתקוע לעצמה גוף זר לא מנסה להבין את ההשלכות?

"לא תאמיני כמה בורות יש סביב הנושא. הן באות ואומרות שהן רוצות 400 סי.סי, כי ככה עשיתי לחברה שלהן וזה יצא יפה, או כי זה מה שהן ראו באיזו

תמונה. כבר קרה שנשים התקשרו לבית שלי ב-2:00 בלילה ובכו שהשתל קטן או גדול מדי".

ד"ר קליין החליט למגר את התופעה ופירסם ספר שעוסק בהגדלות שדיים. כשגילה שהספר עוזר חלקית, מיהר להמציא שאלון בלעדי בנוגע להגדלת שדיים. פציינטית שנכשלת ולו בתשובה אחת נשלחת הביתה ללמוד את החומר לפני שד"ר קליין יסכים לנתח אותה.

"פציינטית צריכה לקחת אחריות לא פחות ממני", טוען ד"ר קליין. "כל אחת שמגיעה אלי נכנסת לשיחה עם אחות ומתבקשת לקרוא 30 דפי מידע וספר שכתבתי. היא צריכה להקדיש לזה לפחות 3 שעות, כדי לצבור את הידע. חלק מהזמן תיאורטי וחלק מוקדש למדידות ולתיאום ציפיות".

- זה לא מוגזם קצת?

"בכלל לא. ככל שהפציינטית תדע ותבין יותר, כך היא תהיה מרוצה יותר מהניתוח. זה יכול למנוע הרבה מאוד בעיות של עוגמת נפש, חרטה וכעס".

הבנות יוצאות לשופינג

עוגמת נפש היא כמעט תמיד תולדה של חוסר ידע. כדי לדעת עורכות המנותחות לעתיד סקר שוק בקרב הפלסטיקאים. אבל התוצאה היא לא רכישת ידע אלא בלבול. "הן עושות שופינג", מכריז ד"ר רוני מוסקונה, מומחה בכירורגיה פלסטית. "הן עוברות מאחד לשני, מבררות מה המחירים ומה יש לכל רופא להציע".

- מה לא בסדר בזה?

"את צריכה לקבל המלצה על רופא אחד או שניים ולהתלבט ביניהם, לא בין 10 רופאים. זה בזבוז זמן שלך ושל הרופא".

גם ד"ר מיקי שפלן, כירורג פלסטי, שדיבר על הנושא בכנס פלסטיקאים בינלאומי שערכה חברת אינאמד במרוקו, סבור שאין טעם לשוטט בין הקליניקות. "זמנו של רופא הוא יקר, והנטייה למכור את הזמן הזה בחינם רק ממריצה אנשים להסתובב ולעשות שופינג בין רופאים", הוא קובל. "אישה צריכה לראות מנתח או שניים. אבל להסתובב בין 5 ל-10 רופאים זה מוגזם. זה לא מפגש חברתי".

לא חברתי, אבל בהחלט דינמי. ואכן, המפגש בין המנתח הפלסטי לבין המנותחת הפוטנציאלית השתנה בשנים האחרונות. "כל נושא השיחה עם פציינטים השתנה מאז חוק זכויות החולה, שמחייב הסברים וחתימה על טפסים", אומר ד"ר מוסקונה. "התחילו שיחות מעמיקות עם הפציינטים. הם יכולים לשאוב אינפורמציה מהאינטרנט, אבל הם לא באמת יכולים לעשות את החיבור בין מה שהם צריכים לבין מה שהם קראו. אנחנו מנסים שהם יבינו יחד איתנו, תוך כדי שיחה, מה הכי טוב בשבילם".

- ואם מישהי חושבת שקאפ סי הכי טוב בשבילה?

"זה עוד אחד מהדברים שהפציינטית צריכה ללמוד, שלא מדברים בקאפ אלא בסמ"ק".

- למה מישהי שכל החיים קונה חזיות לפי קאפ תדע פתאום מה זה סי.סי? אולי אתה תלמד לדבר כמו הפציינטית?

"היום שתלים זו תורה הרבה יותר מורכבת. יש לנו קטלוג שתלים שמגיע עד 500 סי.סי לשתלים עגולים, ובאנטומיים זה מגיע עד 700 סי.סי. צריך לשבת ולהסביר וביחד לבחור מה מתאים לכל אחת. זה נכון לגבי כל ניתוח. פציינטים, לדוגמה, לא יודעים ששאיבות שומן עושים רק לאנשים עם עודף משקל של 5 קילו מקסימום. בעבר שאיבת שומן נתפסה כטכניקה להורדת משקל, וזה מה שדפק את הניתוח הזה בארץ.

"בארה"ב זה הניתוח השכיח ביותר, ורק אחריו ניתוחי פנים, עפעפיים ושדיים. באמריקה 90% מהשאיבות הן עד שני ק"ג בלבד, עיצוב פרופר, לאישה שיש לה טיפה בליטה כאן, בליטה שם. בארץ התייחסו לשאיבה כאל ניתוח להרזיה, ובמקום לשלוח את המטופל הביתה, הוא עבר את הניתוח אצל אורתופד שאין לו הסמכה לכך".

להתכונן לניתוח כמו למבחן

ד"ר שפלן חושב שצריך להימנע מניתוחים קוסמטיים במידת האפשר ולהתכונן אליהם כמו לבחינת בגרות לפחות. "כשמדובר בניתוח כזה, האופציה הראשונה היא לא לעשות ניתוח בכלל", הוא אומר. "ניתוח קוסמטי זה ניתוח שבא מתוך בחירה, לא מהכרח. כירורגיה פלסטית זה לא מדע מדויק. כשאתה כורת תוספתן מודלק נפטרת מאיבר חולה, אבל כשאתה מתכנן ניתוח עפעפיים זה כמו ציור, יש בזה קטע של יצירתיות. גם האמן וגם הלקוח צריכים לאהוב את היצירה".

ד"ר שפלן גובה עבור כל מפגש 300 שקל, כדי שהלקוחה שמולו תרגיש שמדובר באירוע חשוב ולא באיזו רכישה מזדמנת בקניון. "הקשבה זה צעד ראשון בהצלחה", הוא אומר. "נקודת המוצא היא שפציינט מיודע הוא פציינט טוב. ככל שהוא יבין יותר את הניתוח, את הטכניקה, את מהלך ההחלמה, את הסיבוכים האפשריים, את השכיחות שלהם ומה עושים במידה שהם קורים, כך הוא יהיה יותר מרוצה".

- זה נשמע די מרתיע.

"יש דברים שחייבים לקחת בחשבון. ניתוח הגדלת שדיים, למשל, זה ניתוח שעלול להצריך תחזוקה. סיכוייה של אישה לעבור ניתוח נוסף בגלל לחץ על רקמות, דליפה, היווצרות קופסית, צבירת נוזלים וכדומה הם בין 5% ל-25%. גם כשקונים מוצר יקר ומשובח יש לו תהליך של בלאי, על אחת כמה וכמה כשמדובר בחלק גוף פעיל וממושש ונלחץ כשדיים".

לא רק שדיים דורשים את הקשבת הפציינטית, אלא גם שאיבת שומן, ניתוח אף, אוזניים או כל איבר בולט אחר. "צריך לדבר לפציינטית בגובה העיניים, ובשליש מהמקרים להסביר לה למה היא מועמדת לא טובה לניתוח שבו היא חפצה", אומר ד"ר שפלן. "אם אני חושב שהמועמדת לא זקוקה לניתוח, אני שולח אותה הביתה. זכותה ללכת לרופא אחר שייתן לה את מה שהיא חושבת שהיא צריכה, אבל אישה כזאת לעולם לא תהיה מרוצה מהתוצאות".

- נו, באמת, רופא פלסטי שמתפרנס מניתוחים קוסמטיים יוותר על ניתוח בשווי 20 אלף שקל? הרי רופא אחר יזכה בניתוח.

"אני רוצה להאמין שרופא לא יעשה ניתוח מיותר. מדובר בשוק מאוד תחרותי שמגלגל הרבה מאוד כסף ואפשר להתפרנס ממנו היטב, אז כל אחד צריך לחיות עם האמינות והיושרה שלו. אנחנו כל הזמן מנסים לפענח את הצופן שיגרום לפציינט להיות מרוצה בסופו של דבר. לכן, כשמנתח פלסטי שמתפרנס מניתוחים קוסמטיים אומר לאישה 'אני לא חושב שאת צריכה לעבור ניתוח כזה', היא צריכה להקשיב לו קשב רב ולשאול את עצמה איזו סיבה יש לו להגיד את הדברים".

לחנך גם את הרופאים

קשה להאשים את ד"ר שפלן בתמימות. ייתכן שמשאלת ליבו למנוע משרלטנים להפיל את הענף שהוא וחבריו יושבים עליו ביציבות כה רבה היא שגורמת לו להמעיט בקיומם של רופאים שגורמים נזקים בל יתוארו לאנשים.

"יש הרבה מאוד הטעיה מצד מנתחים פלסטיים", טוען פרופ' רפי שפיר, לשעבר מנהל המחלקה הכירורגית פלסטית במרכז הרפואי תל אביב. "בכירורגיה קוסמטית יש הרבה מאוד שרלטנות, כל אדם שרוצה להרוויח קצת כסף נכנס לתחום. אחת הבעיות הקשות שלנו היא שהכנסת חקקה חוק שכל רופא יכול לעסוק בכל שטח שיחפוץ. וכך רופא עור יכול להגדיל שדיים, פתולוג יעשה קילוף פנים. אגב, שמעתי על מקרה כזה".

פרופ' שפיר אמר את הדברים בהרצאה שנשא בכנס של מכללת שנקר בנושא תעשיית הקוסמטיקה. להרצאה קראו 'האמת שמאחורי טיפולים אסתטיים', אלא שפרופ' שפיר העדיף לדבר על השקר שמאחוריהם. "השקר הראשון מגיע מרופאים שמדברים על אנטי אייג'ינג", הוא אומר. "אין שום טיפול כירורגי או קוסמטי שיכול לעצור את ההזדקנות".

פרופ' שפיר מודה שרוב הניתוחים הפלסטיים מצליחים, אבל מעדיף לדבר על אלה שנכשלים או שלא היו צריכים להיעשות מלכתחילה. "יש עשרות מכונים פרטיים שמעסיקים רופא כללי ואורתופד שעושים ניתוחי הרמה ושאיבות שומן", הוא מגלה. "אישה שרוצה הגדלת שדיים הולכת למכון בבאר שבע, כי היא התרשמה מכל המחלקות שיש להם, הפקידה רושמת אותה לתוכנית הניתוחים, משכנעת אותה לעשות עוד ניתוח ולקבל שלישי חינם, וכל זה בלי שאף רופא ראה אותה.

"אחר כך אותה אישה מגיעה לתל אביב, מרכז הרפואה האסתטית והפלסטית, ודקה לפני הניתוח רואה אותה כירורג כללי שהוא לא פלסטיקאי, ופתאום מתברר שהאישה מעשנת, וזה קטסטרופלי לתוצאות. אבל מה, הוא לא ינתח? אז הוא מנתח".

התמונות שפרופ' שפיר מציג קשות לצפייה. ניתוחי בטן שנראים באחרי כמו הלפני, הרמות שדיים מזעזעות שבוצעו על ידי רופאים שלא מבינים כלום ברפואה פלסטית, נמק בקרקפת אצל אישה מעשנת אחרי מתיחת פנים, דוגמנית שביקשה להסיר נקודות חן באמצעות 'תכשיר פלא' שגרם לצלקות לבנות בכל גופה, הסרת שיער בלייזר שהסירה את השיער וחלק נכבד מהעור בזרוע.

וזה לא הכל: מטופל שהגיע עם אף נורמלי לחלוטין, אבל במקום שהרופא ישלח אותו הביתה, או לחלופין לטיפול פסיכולוגי, הוא ביצע בו ניתוח שמול תוצאותיו נראה האף של מייקל ג'קסון חינני ביותר. אישה יפהפייה שעשתה ניתוח אף ויצאה עם אף ששום ניתוח לא יצליח לתקן, וכעת היא בטיפול פסיכיאטרי. "רופאים מראים לפציינטים אלבום עם תמונות של ניתוחים יפים ומושלמים", טוען פרופ' שפיר. "הם לא מראים את הניתוחים שהסתבכו, לא מספרים שבהסרת שומות תיתכן צלקת מכוערת".

לדבריו, פציינטים צריכים לשים לב לפרטים הקטנים שבמודעות הפרסומת המפתות. "אם יש הרבה מחלקות, צריך לשים לב מי עומד בראש המחלקה, אם הוא מוסמך לבצע את הניתוח. רופא אף-אוזן-גרון, למשל, לא מוסמך לעשות ניתוחי אף או אוזניים קוסמטיים, ובכל זאת יש כאלה שעושים את זה".

התרמית של לפני ואחרי

גם ד"ר דב קליין מתלונן על הקלות הבלתי נסבלת שבה פועלים השרלטנים. "אתה יכול לפרסם מודעה תמורת 5,000 שקל ב-30 תשלומים, ואתה מראה תמונה של לפני ותמונה של אחרי, וזו אותה תמונה שרוטשה במחשב, ואנשים לא מבחינים ברמאות", הוא אומר. "רופא טוב חייב להראות למטופלים גם ניתוחים שלא הצליחו, ואם הוא לא עושה את זה, הוא לא אמין".

איתן האזרחי, יועץ משפטי ומומחה ברשלנות רפואית, מדווח על גל תביעות ענקי נגד מכונים פרטיים לא אמינים ובגלל פקטורים נפשיים. "התביעות

בתחום הפלסטיקה טוענות לנזקים פיזיים ונפשיים ולאו דווקא בגלל רשלנות אלא בגלל הנטייה הישראלית לתבוע לפעמים ללא סיבה או משום שהציפיות היו גבוהות מדי. בחלק גדול מהתביעות אנחנו שומעים את הטענה 'חתמתי ולא ידעתי על מה אני חותם'".

אבל גם אם חותמים על טיפול פשוט יחסית, כמו חומרי מילוי, כדאי לזכור שאלה חומרים זרים ופולשניים. "רופאים יעשו הכל כדי לנתח ולהזריק חומרי מילוי, אבל אין חומר מילוי שלא גורם לנזקים", מודיע פרופ' שפיר. "סיליקון הוא הידוע מכולם. זהו חומר עם סיבוכים ארוכי טווח. צלקות, גושים, תפיחות – אלה סימפטומים שמופיעים גם אחרי הרבה שנים. מי שהזריקה סיליקון לפני 15 שנה תראה את תופעות הלוואי בקרוב מאוד".

לא רק סיליקון זוכה לביקורת נוקבת. גם רסטילן, חומר הזרקה למילוי קמטים, זוכה למשוב קשה. "ברסטילן נצפו סיבוכים של פריצת החומר דרך העור ודרך השפתיים", אומר פרופ' שפיר. "חומר המילוי ביו אלקמיד עושה נזקים איומים. למזלנו, אפשר להוציא אותו ולטפל באנטיביוטיקה.

"חומרי המילוי הזמניים והחומצות ההילארוניות נספגים עם הזמן, אבל עד שזה קורה את יכולה להסתובב עם לחיים אדומות, נפוחות ומכוערות. לפני זה אף אחד לא שם לב שיש לך קמטים בצידי הפה, ועכשיו אין אף אחד שיכול להתעלם מהם".