הגרושה או האלמנה?
בהימ"ש קבע כי גרושתו של אדם שנישא בשנית ונפטר לאחר שנה, אינה זכאית לדמי מזונות מקרן הפנסיה שלו, למרות שהוא חתם עימה על הסכם כזה. הכספים הועברו לאלמנה
מחלוקת נוקבת קיימת בין המומחים: מה עדיף - הפרשות לקרן פנסיה, או לביטוח מנהלים. ההכרעה במחלוקת אינה פשוטה. היא תלויה בצרכים האישיים של כל מבוטח.
ביטוח המנהלים הוא ביטוח מסחרי. הוא מודרך על ידי רעיון פיזור הנזק. קרן הפנסיה, לעומתו, מודרכת על ידי עקרונות של שוויוניות, הדדיות ומטרה סוציאלית (רווחת העובד ושאיריו). אחד ההבדלים המשמעותיים הנובע משוני זה, נוגע ליכולת קביעת המוטבים. בביטוח מנהלים, המבוטח חופשי לקבוע מי יזכה לתגמולי ביטוח עקב מותו. בקרן פנסיה, המוטבים נקבעים בצורה אחידה בתקנון קרן הפנסיה.
בית המשפט העליון קבע, כי לעמית בקרן פנסיה אסור לשנות מוטב שנקבע בתקנון הקרן כאשר השינוי עלול להגדיל את חבותה של הקרן על חשבון החברים האחרים.
הגבלת היכולת לקבוע מוטב אחר מזה שנקבע בתקנון הקרן, באה לידי ביטוי במלוא חריפותה במשפט שהסתיים בימים אלה בבית המשפט המחוזי בחיפה.
וזה הסיפור: איש ואישה היו נשואים זה לזו משך עשרות שנים. כעבור 37 שנה, גבה הר בין השניים. החיים המשותפים עלו על שרטון ובני הזוג התגרשו.
במהלך השנים צבר הבעל במסגרת עבודתו זכויות בקרן הפנסיה מקפת. בהסכם הגירושין, התחייב הבעל לשלם לגרושתו מזונות "לכל ימי חייה". במקרה של מות הבעל, כך נקבע בהסכם, "האישה לא תהא זכאית למזונותיה מעיזבון הבעל, אולם תוכל לגבות המגיע לה מתוך הפנסיה החודשית של הבעל גם לאחר מותו."
כשנה לאחר הגירושין נשא הבעל אישה אחרת. פחות משנה מיום הנישואים השניים פקדה את הבעל מחלה קשה והוא נאסף אל אבותיו.
האם הגרושה זכאית לקבל, מכוח הסכם הגירושין, את מזונותיה מתוך פנסיית השאירים שמשלמת קרן הפנסיה לאלמנתו, אשתו השנייה של המנוח? זו השאלה שעמדה בפני בית המשפט המחוזי בחיפה.
סעיף 34 לתקנון קרן מקפת קובע כי "חבר שנפטר יהיו שאיריו זכאים לפנסיית שאירים". "שאירים" על פי התקנון קרן מקפת הם: אלמנה, אלמן, יתום והורה, וכן בן משפחה אחר שהוגדר בתקנון.
הנה כי כן, מבהיר השופט יצחק כהן, גרושתו של חבר הקרן שנפטר אינה נמנית על "שאירים" בתקנון הקרן. אין לה זכות עצמאית לדרוש מקרן מקפת כי תשלם לידה את פנסיית השאירים. גם לא חלק ממנה.
אשתו השנייה של המנוח, לעומת זאת, גם אם הייתה נשואה למנוח פחות משנה אחת, היא אלמנת המנוח, שהרי היא הייתה אשתו במועד פטירתו. האישה השנייה מקיימת את הגדרת "שאירים" שבתקנון קרן מקפת. לאישה השנייה לה, ורק לה, אם כן, הזכות לפנות לקרן מקפת ולדרוש ממנה כי תשלם לה את מלוא פנסיית השאירים. לקרן מקפת אין שום דרך לדחות את האישה השנייה מעל פניה.
"האם המנוח רשאי היה להטיל בהסכם גירושין על קרן מקפת חיוב שאינו עולה בקנה אחד עם תקנון הקרן", מקשה השופט כהן.
הזכות לפנסיית שאירים לא שייכת כלל לעמית הקרן. כך גם על פי הוראה מפורשת בחוק הירושה. הזכות לפנסיית שאירים התגבשה רק ביום פטירת המנוח והיא שייכת אך ורק לשאירים. המנוח העניק אם כן לגרושה זכות שלא היתה כלל בידיו והרי אין אדם יכול להעניק לאחר יותר זכויות מאלה שיש לו עצמו. זהו כלל ידוע.
ניתן ללמוד זאת גם מהעובדה, שאילו המנוח היה נפטר לפני שנשא את אשתו השנייה, כי אז לא היתה כל חובה על קרן מקפת לשלם פנסיית שאירים לאדם כלשהו. חובת הקרן לשלם פנסיית שאירים קמה אך ורק משום העובדה, שבעת פטירת המנוח, אשתו השנייה הפכה לאלמנה. הפועל היוצא מכך הוא, שהמנוח וגרושתו, בעת שכרתו את הסכם הגירושין ביניהם, ביקשו למעשה להגדיל את חבות הקרן, לגרום לה המשיך ולשלם פנסיה לא רק למשך תקופת חייה של האלמנה, אלא גם למשך תקופת חייה של הגרושה. כזאת לא היו זכאים לעשות.
המסקנה הסופית היא, כי הגרושה אינה זכאית לחלק כלשהו מפנסיית השאירים שמקבלת האלמנה מקרן מקפת.
השופטות שושנה שטמר ויעל וילנר הצטרפו לפסק דינו של השופט כהן.
השופטת וילנר מוסיפה, כי תוצאה זו הינה קשה וחותרת תחת התכלית הסוציאלית העומדת בבסיס פנסיית השארים. כאשר הזכויות נצברו בקרן הפנסיה כתוצאה ממאמץ משותף של בני זוג משך עשרות שנים, מדוע יקופח בן הזוג הגרוש, רק משום שהזכויות הבשילו לאחר הגירושין, מקשה השופטת.
בארצות אחרות כמו אנגליה, קנדה ואוסטרליה, הוסדרו זכויות הגרושה בפנסיית השארים בחקיקה ונקבעו כללים לגבי אופן חלוקת פנסיית השארים בין הגרושה לבין השארים, לרבות האלמנה.
בארץ עלה הנושא לפני שש שנים בדיוני ועדת המשנה לקידום נשים בעבודה וכלכלה בראשות ח"כ ציפי ליבני. "יש להצטער על כך שדיוני הוועדה לא התגבשו לכדי חקיקה וראוי, לטעמי, כי הנושא יעלה מחדש על סדר היום הציבורי וייעשה טיפול שורש בנושא הזכויות הפנסיוניות של הגרוש/ה והאלמנ/ה, תוך הסדר חוקי הולם". אולם, מצרה השופטת, בהיעדר חקיקה מתאימה, אין מנוס מהתוצאה אליה הגיע השופט יצחק כהן.
הכותב הוא עו"ד המתמחה בנושאי ביטוח
