החלטתי להתעלם ממנו, וזה עבד

החלטתי לזרום בקשר ידידותי ובטקטיקת היזיזה

קרן המשיכה לצאת עם אחרים, ואחרי שבוע בערך איציק, חשמלאי בן 32, סימס לה שהוא ישמח להיפגש שוב ולדבר. "שוב נפגשנו ויצאנו עוד מספר פעמים, ושוב הוא החליט שלא מתאים לו קשר רציני ושנראה לו שאנחנו צועדים מהר מדי. אני כבר ממש רציתי אותו, וכבר אז הודעתי לכל חבריי שהוא יהיה בעלי", אומרת קרן. "הם חשבו שאני מתוסבכת, משלה את עצמי, אבל אני התעקשתי החלטתי לזרום בקשר ידידותי ובטקטיקת היזיזה, ומי יודע אולי, מתישהו תהיה תפנית חדשה".

"כבר אז הודעתי לכל חבריי שהוא יהיה בעלי". קרן ואיציק

כך הם המשיכו עוד שבועיים-שלושה, עד שהוא עיצבן אותה. "פשוט החלטתי להתעלם ממנו, ונראה שזה עשה את שלו. איציק התחיל להראות שוב סימני התעניינות, אם כי לא ממש נלהבים", מספרת קרן. "אבל אני, שכל כך רציתי, נאחזתי גם בזה".

וכמובן, זה עבד, כמו בספרים. "התחלנו לצאת שוב, בתדירות גבוהה יותר", מספרת קרן. "נזהרתי לא ליזום כלום, לתת לו להוביל הכל ושהכל יבוא מצידו, כי חלילה אני לא רוצה להיראות בת 30 לחוצת חתונה. בתקופה ההיא היו לא מעט עליות ומורדות. הצורה החיצונית שלי קיבלה סיקור מאוד נרחב - הייתי שמנמונת, והסתבר שזה מאוד מפריע לו. אז הבטחתי שארזה, אם כי בפועל לא ממש רזיתי".  

בהדרגה, איציק למד להכיר את קרן ולהבין שיש לה הרבה פלוסים, ומינוס אחד: היא שמנמונת. "אמנם יפה, אבל לא חתיכה", כדבריה. הקשר הלך והתהדק, היכרות עם החברים הטובים, ארוחות משפחתיות, מגורים משותפים, שיחות על עתיד משותף. בנובמבר 2005 איציק הציע לקרן נישואים, ובאפריל 2006 הם התחתנו. הם גרים יחד בפתח-תקווה.

זה לא סיפור סינדרלה קלאסי, אומרת קרן. "הייתי צריכה להיות סבלנית מאוד, לאכול הרבה צפרדעים, להבין, לסלוח, ולבסוף - לשמוח".

• יש לכם סיפור היכרות מעניין / מרגש / מיוחד? כיתבו אלינו בצירוף תמונה ונפרסם אותו כאן.