להתראות אמריקה

"צפיתי היום בטלוויזיה, ובמקרה ראיתי תוכנית שבה היה פאנל של נשים צעירות שסובלות מבעיות עם בני הזוג שלהן. מסתבר שכל בני הזוג שכבו עם האימהות של הנשים הצעירות ואז כולם הגיעו לתוכנית ונלחמו והרביצו ממש בשידור בטלוויזיה. תגיד לי, האנשים האלה לא מצביעים, נכון?"

(ג'ד ברטלט, "הבית הלבן")

כזה היה נשיא ארה"ב, ג'וזיה אדווארד ברטלט. דעתן, אמיתי וחרדתי, אך תמיד גם ידע לספק בדיחות רעננות ומקוריות. עבור צופים רבים בארה"ב ברטלט נחשב לאחד ממנהיגי העולם החופשי הטובים ביותר, הוא היה לממשיך הדור הדמקורטי-ליברלי הצעיר ורחב הלב אותו זרעו ג'ון קנדי וביל קלינטון. "הבית הלבן" נכנסה לביתם של האמריקאים ב-99', שנה לאחר שהודה הנשיא קלינטון בפני עמו כי שיקר להם, ואכן קיים מגע מיני עם אישה בשם מוניקה לווינסקי. האמריקאים, המומים מהודעתו, הביטו בפסים ובכוכבים שבשמיים, וקיוו לנשיא חדש שיהיה שנון, כריזמטי ואהוד לא פחות. ואז הם קיבלו את בוש.

בימים אלה משודרת בישראל (בערוץ "יס פלוס") תחילת העונה השביעית והאחרונה של הסדרה הממכרת, הנועזת והחכמה -  "הבית הלבן". במקרה שלא ידעתם: ג'ד ברטלט, אותו גילם מרטין שין במשך שבע שנים, הוא כבר לא מנהיג העולם החופשי. ביום ראשון שודר בארה"ב הפרק האחרון של הסדרה שעסק ביציאתו של ברטלט מהתפקיד ובכניסתו של הנשיא החדש, מת'יו סנטוס (ג'ימי סמיתס).

העונה האחרונה של הסדרה הייתה מטלטלת מתמיד - לפני המצלמה ומאחורי הקלעים. מותו של השחקן ג'ון ספנסר בחודש דצמבר האחרון היכה בתדהמה את חבריו לעבודה. ספנסר, שגילם את ראש מטה הבית הלבן, ליאו מקגרי, מת מהתקף לב בגיל 59. צירוף המקרים האירוני שבמותו היה מצמרר. גם מקגרי סבל מהתקף לב, אולם התאושש, וכמו ספנסר, שניהם היו אלכוהוליסטים בשיקום ומכורים לעבודה. עקב מותו, נאלצו תסריטאיי הסדרה להיפרד מדמותו של מקגרי, שהיה מועמד לתפקיד סגן הנשיא לצד סנטוס, ונפרד מהעולם בערב הבחירות המכריע. 

מקגרי (ספנסר) וברטלט (שין) בפוזה אופיינית (צילום: רויטרס)

מלבד מותו של מקגרי, העונה האחרונה התמקדה במרוץ הצמוד לנשיאות בין מת'יו סנטוס הדמקורטי וארני ויניק הרפובליקני. למרות הדרמה במסע הבחירות, רבים מהצופים המכורים לסדרה הרגישו כי הממשל הוא כבר לא מה שהיה פעם. פרקי העונה צולמו רובם מחוץ לבית הלבן וליוו את שני המתמודדים בדרכם אליו. למרות שהחלטת התסריטאים לבחור נשיא חדש בתום הסדרה היא לגיטימית, הוכיחו הצופים כי עודם מתגעגעים לחמימות הנעימה שעטפה את מסדרונות האגף המערבי. גם שנקלעו למשבר לאומי, גם כשהתמודדו עם חטיפתה של זואי, בתו של ברטלט, וכשנאלצו לספר לעם האמריקני כי הסתירו מהם את מחלת הטרשת הנפוצה של הנשיא - צוותו של ברטלט פעל כמו משפחה אחת גדולה, והחברים בה ידעו להחזיק אחד בידו של השני ולנגב דמעה כשצריך. ולכן היה זה עצוב ומפתיע לראות בעונה האחרונה את כולם הולכים ומתרחקים זה מזה, כל אחד במרוץ שלו.

בפוליטיקה כמו בפוליטיקה

לאחר עונותיה הראשונות, ספגה הסדרה ירידה משמעותית באחוזי הצפייה וכן באהדת המבקרים. עם תום העונה הרביעית עזב את הסדרה התסריטאי והיוצר אהרון סורקין, ולאט לאט היא נעלמה מרשימת עשרת התוכניות המצליחות ביותר בארה"ב. למרות השינוי, קהל המעריצים המסור לא ויתר והמשיך להיות נאמן לברטלט עד לקו הסיום. כך גם עשו המנהלים ב-NBC, שלא פעם שקלו לבטל את הסדרה. ובכל זאת, סורקין השאיר חותם בלב הפוליטיקה האמריקאית. כשעלתה לאוויר לראשונה, הפכה הסדרה לשאלת היום בבית הנבחרים האמריקאי. פוליטיקאים נשאלו בראיונות לתקשורת מה דעתם על הסדרה והאם היא משקפת את מציאות הממשל האמריקאי. רובם השיבו בשלילה, אבל נאותו להסכים שאכן טוב עושה הטלוויזיה שהיא מעלה לסדר היום נושאים אקטואליים ובוערים.

משפחה שכזאת. ג'וש ליימן (בראדלי וויטפורד) מנחה את הצוות (צילום: רויטרס)

אבל בפוליטיקה כמו בפוליטיקה. סורקין סיפר שפוליטיקאים רבים יעצו לו, זרקו רעיונות, הציעו לשתף אותו במקרים אמיתיים

שהתרחשו בסנאט ובבית הנבחרים וחלקם אף רצו להשתתף בתוכנית. אגדה אורבנית אחת מספרת על ג'ורג' בוש, שביקש להשתתף בתפקיד אורח בעת מסע הבחירות השני שלו. מספרים כי יועציו של בוש התקשרו עם מפיקי הסדרה והציעו להם לשתף את בוש באחד הפרקים כדמות מינורית ולא חשובה. שליח פיצה המגיע לבית הלבן הייתה האופציה המועדפת עליהם. בהפקה כמובן סירבו לשתף פעולה.

ולסיום, ספוילרון (אל תגידו שלא אמרנו): בסצנה האחרונה של הסדרה, כשבני הזוג ברטלט בדרכם לביתם בניו-המפשיר, שואלת אבי ברטלט את בעלה, הנשיא היוצא: "על מה אתה חושב?". "על מחר", משיב ברטלט. סיום אופייני, מרגש ועצוב. מעתה, הם כולם יצטרכו לחשוב על מחר. סנטוס, ויניק, ג'וש, דונה, סי ג'יי, טובי, וויל, סאם וליאו שבשמיים. בהצלחה לכם. גוד בלס יו, אנד גוד בלס אמריקה.