עזה: "הנכבה האמיתית מתרחשת היום"

בעזה ציינו היום (ב') את יום השנה ה-58 לציון הנכבה - "האסון" שפקד את הפלסטינים עם קום מדינת ישראל שהביא לכך שמיליוני פלסטינים הפכו לפליטים ברחבי העולם הערבי. אבל היום הזה היה שונה מבעבר ועמד בצל מה שבעזה מכנים "הנכבה הנוכחית" - המצור הכלכלי והפוליטי שמטיל העולם על הפלסטינים. בלי תקווה, בלי פרנסה ועל סף רעב - המפגינים נראו תשושים וחסרי מוטיבציה.  

• אפקט הדומינו: כך מתמוטטת הכלכלה הפלסטינית

היה מי שתלה את חוסר הארגון וחוסר ההתלהבות במשבר הפנימי ובמתח בין הארגונים השונים ואחרים תלו את העניין במשבר ההומניטרי: "איך אנשים ייצאו להפגין אם אין משכורות? אין פרנסה וגם סיוע הומניטרי בקושי מגיע", אמר פעיל פתח.

יום הנכבה בעזה (צילום: רויטרס) 

כבר בשעות הבוקר התמקמו באזור המועצה המחוקקת הפלסטינית ראשוני הסוחרים ובעלי העגלות שביקשו למכור שתייה ובשר על האש למי שהגיע להפגין. בשעה 11 נשמעה צפירה חלושה ואז החלו להישמע שירים מרמקולים ישנים למען פלסטין ולמען זכות השיבה. בבניין המועצה המחוקקת הסמוך התקיימה ישיבה מיוחדת לציון האירוע.

נציגי הארגונים הפלסטינים השונים ניסו להשמיע דברים באמצעות מיקרופון גוסס ושוב חזרו על הקלישאות בדבר קדושת זכות השיבה. תמונות של מסגד אל-אקצה הוצבו על מכוניות ותמונות הכפרים הפלסטינים נישאו בהפגנה. למרות עליית החמאס לשלטון, נראו פחות תמונות של מפת פלסטין השלמה. העזתים, כך נראה, כבר גנזו את הרעיון הזה.  

המפתח לזכות השיבה (צילום: איי.פי)

במאפייה באחד הרחובות מאחורי בניין המועצה המחוקקת סיפר בעל המאפייה שבשבועות האחרונים הגיעו אליו תושבים וביקשו לקנות לחם יבש שישב על המדף יממה כדי לשלם פחות, "בשקל אחד אתה קונה 7 פיתות ולפעמים אני מוכר בשקל אחד 10 או 15 פיתות מיום לפני אם נשארות. הרבה פעמים, למרות המצב הקשה שלי, אני נותן את הלחם הישן ככה בלי מחיר".

"המצב אסון", מספר חאמד בן 23, איש הביטחון הלאומי הפלסטיני. חאמד, במקור מרפיח, מספר כי את 800 השקלים שהיה מביא מדי חודש הביתה כדי לפרנס את משפחתו בת שבע הנפשות, הוא כבר לא מקבל בגלל הפסקת המשכורות. "אף אחד אצלנו כבר לא חולם לאכול בשר. אולי פעם בשלושה שבועות שוחטים עוף מהלול הקטן שיש לנו. למי יש ראש לבוא להפגין במצב הזה? האם יש נכבה יותר מהנכבה שאנו חיים בימים האלה?".

חאמד גם מסביר את פשר הנוכחות הדלה יחסית בהפגנה "איך בן אדם יבוא מרפיח או מחאן יונס לעזה כשאין לו כסף? מונית שירות הלוך-חזור מרפיח לכיכר פה בעזה עולה 16 שקלים ומחאן יונס לעזה זה 10 שקלים. מי יבוא לפה כשאין לו כסף לאכול? אם אין לאנשים שקל בכיס, איך יציינו את הנכבה? הנכבה האמיתית היא שאין לאנשים כסף". 

תלמידים בחברון לומדים על מפת הארץ (צילום: רויטרס)

בעזה ובצפון הרצועה העסקים פתוחים למרות יום הנכבה, אבל תנועת לקוחות אין ולא רק בגלל הנכבה. בצפון הרצועה אנשי הביטחון הפלסטינים נראו דרוכים לאחר שכמה טנקים ודחפורים של צה"ל נכנסו לאזור בית להיא ובית חנון. השוטרים הפלסטינים מסבירים שהישראלים מחפשים מוקשים, אבל חלקם מודה שגם אם ישראל תשוב לעזה, לא בטוח שהמצב ברצועה יהיה יותר גרוע.

השוטרים יודעים לספר כי שמעו שבחמאס עומדים לפרסם הכרה בישראל "או משהו כזה. שיכירו או לא, זה לא כל כך מעניין אותנו, רק שיביאו לנו משכורות", אומר אחד השוטרים בנעלי בית בעת שתפס מחסה מהשמש תחת יריעת בד קרועה.

תלמידי בית להיא עזבו את בית הספר בצהריים כשבידיהם תמונות ודגלונים שהכינו בכיתות לציון יום הנכבה. "לא נשכח את עסקלן (אשקלון), לא נשכח את יבנה ואת יפו", נכתב בדגלים בצבעי הדגל הפלסטיני. המבוגרים עמדו ברחוב, התבוננו בילדים והנהנו בייאוש, כאילו רצו לומר: "הילדים האלה עוד לא קולטים את המצב ולכן יכולים להרשות לעצמם לצעוק ולשיר".