ההילולה במירון: כולם רוצים נס

ילד שקם לתחיה, חלוקת משקאות מרפאים ומעוררי נסים, וגם מפגש חברתי וסגולה לחיי פריון, תספורת לבני השלוש ותחושה ש"הרב קורא לי", "דחף עצום להגיע" - כל אלה ועוד היוו גורם משכנע עבור 250 אלף איש לעשות את דרכם מכל קצוות הארץ ולהגיע להר מירון אמש (יום ב'), להילולת ל"ג בעומר המפורסמת. 

הילולה במירון (צילום וידאו: אילן לורנצי)

כבר אחר הצהריים החלו לצאת האוטובוסים מצומת סנהדריה בירושלים בקצב של שלושה כל חמש דקות, בתחושה שהציבור החרדי יוצא לטיול שנתי ענק ומאורגן. בחניון המהדרין ליד עפולה, בו הוסדרו מראש שלטים המורים היכן מותר לגברים לקנות והיכן לנשים, חנו האוטובוסים במחזורים של 15 כל פעם, להפסקות של עשר דקות מהנסיעה הארוכה. הם המשיכו בדרכם אל פסגת המירון לכיוון קברו של התנא המפורסם, רבי שמעון בר יוחאי.  

השנטיפי של החרדים

בעבר, כשהדרכים היו משובשות והגישה קשה, ביקור בהר מירון היה שמור בעיקר לתלמידי חכמים, שכל מהמורה ומכשול הוסיפה לתחושתם שנפשם מזדככת לקראת המפגש עם "ציון", קברו של הצדיק שהביא לעם ישראל את בשורת הקבלה. כיום, כשהכבישים סלולים ורחבים והחברה הממשלתית לפיתוח המקומות הקדושים פועלת למקצה שיפורים לקראת יום ההילולה, הביקור באתר הפך למוקד המוני של עלייה לרגל. "כל שנה מספר האנשים הולך ועולה", מכריז בשביעות רצון מנכ"ל החברה, יוסף שוינגר. "יש דוחק ויש פקקים וגם התנאים פה לא הכי הגיינים אבל הציבור מצביע ברגלים והעבודה שלנו היא להקל על הציבור ולומר - בואו למירון".

נגילה בהילולה (צילום: חגי אהרון)

עבור מבקרים אחרים, שלאו דווקא נמנים עם היהדות החרדית, זו הזדמנות להדליק נרות על חומות האבן המקיפות את האתר או לחילופין לזרוק את הנרות לאש המדורה תוך מלמול מתמשך של פרקי תהילים וקטעים מ"התיקון הכללי". "אני מדליקה נר לזכרו של רבי שמעון ובנו אלעזר וגם לזכר יוחנן הסנדלר. אבותינו לימדו אותנו להאמין בצדיקים. אשרי המאמין", אמרה מזל ביטון מירושלים והוסיפה עוד נר למאות הנרות שכבר עמדו דולקים. ליד חומת הנרות עמדה גם אילנה עם בנה בן השנה. למרות הקושי היא החליטה להגיע להילולה. "בחיים לא היה לי דחף כזה גדול", סיפרה, "הרגשתי שרבי שמעון קורא לי".

נסים ונפלאות

אלפים מהמבקרים מגיעים גם מכוח האמונה כי העלייה לקברו של הרב תזכה אותם בנס נסתר או גלוי, איש איש לפי משאלת לבו. זו אולי הסיבה הפופולרית מכולן. "כבר 20 שנה אני מגיע לפה. עברתי בחיים דברים קשים וכאן טוב לי. היה לי גידול, באתי לפה והכל עבר", מספר יוסף אמיחזר. סיפורי נסים, ללא כל עוררין, הם הדבר הכי חם שמתגלגל למרגלות "הציון". כל אחד מהמבקרים מנדב סיפור נסי ואמיתי שקרה ממש כאן בזכות הצדיק שמכוח נשמתו הקדושה, כבר קרוב ל-2000 שנה ממשיך להשפיע על כל יהודי ויהודי שרק מוכן להאמין.

"לי לא היו ילדים ארבע שנים והמליצו לי להגיע לכאן. היום ברוך ה' יש לי ששה ילדים", מספרת מלי פרקש מבית שמש. פרקש גם הקפידה לעשות לכל בניה את ה"חלַקֵה", התספורת המסורתית לבני השלוש, באותו מקום שבזכותו זכתה בפרי בטן. לאמה של פרקש, ירושלמית טיפוסית חבושה בשביס מהודק, יש כבר ארסנל שלם של סיפורי נסים מבית היוצר של קבר הרשב"י. היא מסרבת לומר את שמה אבל מתנדבת בשמחה לתרום את אשר שמעה, ברוב המקרים ממקור ראשון. "יש סיפור מאוד ידוע", מטעימה הירושלמית, "על אמא שלא היו לה ילדים המון שנים. היא הגיעה לכאן ונדרה נדר כי באם תיפקד תקרא לבנה שמעון, על שמו של הצדיק. נולד לה בן ובגיל שלוש היא הביאה אותו לקבר לעשות לו ח'לקה והילד מת - ממש כאן! השאירו אותו בקבר והרבנים עשו מה שעשו כשאלפי אנשים מתפללים מסביב לשלומו וברגע אחד הילד קם וביקש מים".

לדבריה, "יש גם סיפור על משפחת שפירא הידועה", היא ממשיכה, "שאחת הבנות לקתה בגיל ששה חודשים בשיתוק, מהראש ועד למטה. אחרי כמה שנים, האבא שלה, צדיק וחסיד מאוד מיוחד, הביא אותה לפה. שלושה ימים הם שמו אותה על הקבר ובלי הפסק אמרו תהילים. ביום השלישי הילדה התחילה להזיז את הידיים ואחר כך גם את הרגליים כשהיא צועקת: "טעטע, טעטע" (אבא, אבא). היום, יש לה עדיין בעיות ברגליים והיא על כסא גלגלים אבל ברוך ה' יש לה עשרה ילדים!". סיפורים מעין אלה אפשר לשמוע במירון כל הלילה וגם לאורך כל היום שלמחרת.

משקה של סגולה 

סיפורי הנסים הגלויים והנסתרים, הביאו לפריחה מסחררת של אביזרים, ספרים, קמיעות, חמסות ושאר צדקות. עד לנקודת הקבר במעלה ההר עוברים המבקרים דרך בזאר מוצרי דת מגוון וצבעוני. המוצר הפופולרי והוותיק ביותר הוא ה"ח"י רוטל", מעין משקה ש"עצם זה שיהודי שותה אותו כאן במירון, זה נותן לו סגולה", מסביר יעקב קורץ מישיבת מיר בירושלים. את מנהג ה"ח"י רוטל" קבע כבר לפני קרוב למאה שנים האדמו"ר הזקן מבובוב, הרב בן ציון הלברשטאם שגילה שכל מי שיביא את המשקה למירון ויחלקו לעולים לקבר - יזכה לישועות גדולות.

"בהתחלה זו היתה רק סגולה בשביל זרע בר קיימא", מסביר קורץ שעומד בדוכן ההומה, "אבל אחר כך זה התפשט והמנהג משגשג עם הזמן". ה'ח"י רוטל" שגשג השנה כמו שצריך, ומטבעות הצדקה נאספו בקלילות לקופות של ארגון 'צדקת הרשב"י', שהשאיר את המתחרים מאחור, בהפרשים גדולים או קטנים.

בין רבי שמעון לרבי נחמן

לחסידות ברסלב מקום נכבד בליל ההילולה. עד לפתיחתם של שערי ברית המועצות נהגו אנשי החסידות להגיע בראש השנה למירון, כיוון שהדרך לאומן הייתה חסומה בפניהם. החסידות, המתפצלת לפלגי פלגים של חצרות, בלטה במיוחד השנה כשחסידיה מתרימים במרץ את העוברים והשבים.

בדוכן של ישיבת הרב שיק מיבניאל מחלקים גביע כסף לכל מי שיחתום הוראת קבע על סך 77 שקלים בחודש. המתרים, שהעדיף להישאר בעילום שם, מוציא אלבום לכל המתעניין, בו הוא נראה במדי צבא ומספר ששירת בעבר בפלס"ר גבעתי והיה די.ג'יי. במועדון הקוליסאום והכיר את כל הברנז'ה. לשאלה של מי ההילולה הזאת, של רבי נחמן או רבי שמעון הוא עונה: "רבי נחמן ורבי שמעון, זה אותו שורש נשמה".

ה"נחמנים", פלג נוסף בחסידות, נערך בצורה הרצינית ביותר בדוכנים והציב סוללה שלמה של אברכים שחילקו תמורת צדקה את ספרי הקודש של רבי נחמן, כיפות, סטיקרים וקמיעות לסגולת הצדיק רבי נחמן. הם לומדים "בישיבת 'הרמזור האדום'", לדברי אחד מהם ויודעים לספר ש"ידוע שרבי שמעון כתב בזוהר שהוא מקבל מהנחל חכמה והנחל זה רבי נחמן".

לא הרחק מהם הציב אנדי דוכן צנוע מטעם פלג "בעל הפתק", בו הוא משווק ספר חדש בשם "צופן הפתק" שלדבריו "אפילו בסטימצקי מתעניינים בו עכשיו". הספר מבוסס על אותו פתק מפורסם שמצא הרב ישראל אודסר לפני למעלה מ-80 שנה ובו, "על פי צופן מדעי מתמטי, מפורטת כל ההיסטוריה של העם היהודי, מהאדם הראשון ועד ימינו". ממש לידם משווקים דיסקים מבית היוצר של ישיבת "חוט של חסד", פלג נוסף בחסידות.

אין כאן קבלה של "כאילו כזה"

מספר המבקרים בהילולה גדל בכל שנה, והפעם נרשם שיא חדש של כ-250 אלף מבקרים במירון. את הטענות לפיהן עסקי הקבלה שעולים כפורחים בשנים האחרונות במקום הם שהעלו את הרייטינג של המקובל מספר אחת, דוחה מנכ"ל החברה לפיתוח המקומות הקדושים בנחרצות. "הציבור שמגיע לפה, לא מעניין אותו הקבלה של ה'כאילו כזה', הקבלה של שינקין. אולי אחוז קטן מהאנשים כאן מתעסקים ומבינים באמת בקבלה", קבע שוינגר.

ההשערה שאולי מדובר בתגובה למצב הכלכלי או לאירועים הפוליטיים שטלטלו את אזרחי ישראל בעשור האחרון, מתקבלת ביותר הנהוני הסכמה. "יש התעוררות. במידה מסוימת המשבר הערכי שעובר על המדינה תורם לזה שאנשים מגיעים יותר ויותר. אנשים מחפשים תשובות למשהו יותר יציב ואמיתי", ניסה להסביר את התופעה הרב זאב קרומבי ממגדל העמק.