שתף קטע נבחר

כל אחד נהיה לי מיקי בוגנים

לפעמים אני מרגישה כמו סוסה במכירה פומבית: נותנת לאדם זר לבחון אותי, לשקלל נתוני גובה משקל יחד עם האינפורמציה החזותית, להשוות את השדיים שלי מול שדיים אחרים, לבדוק את שיניי, ובסוף לקבל המהום לא נלהב מדי, חלילה, לפי כל הכללים הנהוגים בסחר מכר בשוקים

כל ניסיון לשדך לי מישהו מתחיל בדרך כלל במילים "הוא נראה ממש טוב", לפעמים בתוספת "הוא ישלח לך תמונה" או תיאורים ויזואליים מפורטים. פעם היתה לי סבלנות, היום אני כבר קוטעת בחצי גערה את הצד השני: "זה לא מעניין אותי". לא שאני אמא-תרזה טובת לב שהתנתקה מהבלי העולם החיצון, רואה רק את הנשמה ושאר קלישאות שיגרמו לציניקנית כמוני לפהק או לגחך. אני פשוט לא חושבת שמראה חיצוני הוא הדבר הכי חשוב בעולם, יש לי מספיק אמון במשדך כדי לשער שהדייט העתידי לא יסווג כאסון אקולוגי, וזאת נקודת פתיחה מספיק טובה לדעתי.

 

התמונה מסתבכת כשאני מכירה דרך אתרי היכרויות, או כשהשדכן הוא מדרגת היכרות שנייה, חבר של חבר וכדומה. מצד אחד, קיימות שתי אמיתות שאני לא יכולה להתווכח איתן:

א. חוק האיזון/עליה - חוק לפיו כל אחד (ואחת) מחפש למצוא מישהי ברמה שלו או יותר מכך, בכל התחומים האפשריים, כולל מראה חיצוני כמובן.

ב. אנשים משקרים בלי בושה בכרטיסים שלהם. ל"נראה טוב מאוד" אפשר להוסיף לרוב "יחסית לשחקן בסרטי אימה", ל"לא תתאכזבי" אפשר להוסיף "כי המילה אכזבה קטנה על מה שתרגישי" וכן הלאה.

 

מתעוררת אצלי תחושת אנטי כלפי מי שמתעקש על תמונה

 

המסקנה ההגיונית מאמיתות אלה היא, שהדרישה לקבל תמונה היא שלב הגיוני והכרחי. מצד שני, מתעוררת אצלי תחושת אנטי מיידית כלפי מי שמתעקש איתי על תמונה. לפעמים אין לי תמונה במחשב, או שלא בא לי לשלוח, ואני אומרת לאדם בצד השני שיסמוך עלי ועל התיאור המילולי שאני נותנת לו, או על דעת השדכנים - או שיעוף לכל הרוחות. אני יודעת שהתגובה הזאת עשויה לעורר רושם שאני מסתירה סוד איום, בסדר גודל של ראש נוסף או היקפים חריגים במיוחד. אבל נמאס לי מנורמות וערכי הבליינדייטים, וזה המרד הקטן שלי.

 

נקודת ההנחה הבסיסית שלי, ושל אנשים רבים, היא שמה שכתוב בכרטיס עלול להיות רחוק מהאמת. למרבה ההפתעה, התחום היחיד בו מנסים לגלות את השקר הוא תחום היופי. אף אחד לא ביקש ממני לשלוח תוצאות של מבחן פסיכומטרי, גיליון ציונים או אישור סיום תואר, כיוון שנקודת המוצא היא שאני לא משקרת, ובקשות כאלה עשויות להראות חריגות, בלשון ההמעטה. לעומת זאת, פירוט גובה, משקל ומשלוח תמונה הם נוהל קבוע, שהחורג ממנו מצטייר כאחד שיש לו מה להסתיר.

 

בא לי לפעמים לשכוח את הקוד העסקי שיש בעולם הזה

 

ולא תמיד בא לי להיכנע לזה. לפעמים אני רוצה לשכוח את הקוד העסקי שיש בעולם הזה, לפעמים אני רוצה לשכוח שהאדם שאני עומדת לפגוש כבר פגש עשרות בחורות לפני, שאולי נמאס לו כבר, אולי הוא כבר מותש וחשדן, אולי הוא ויתר על מציאת אהבה, או לא חיפש מעולם. לפעמים אני מרגישה כמו סוסה במכירה פומבית, נותנת לעיניו של אדם לא מוכר עם כינוי לא מעורר אמון לבחון אותי, לשקלל נתוני גובה משקל יחד עם האינפורמציה החזותית החדשה, להשוות את השדיים שלי מול שדיים אחרים, לבדוק את שיניי, ובסוף לקבל המהום מתרצה, לא נלהב מדי, חלילה, לפי כל הכללים הנהוגים בסחר מכר בשוקים.

 

לפי דרישות הגברים אפשר לחשוב שאתרי היכרויות מלאים בראד-פיטים ענווים, שמוכנים לרדת אל העם ולהתערבב עם בנות התמותה. אבל לא, רוב הסיכויים שהבחור שתיחקר באריכות רבה על המראה, לא היה מעז לגשת אלי בפאב כיוון שהיה ברור לו (בהתאם לחוק האיזון/עליה) שאין לו סיכוי.

 

לפני מספר חודשים ניסתה חברה שלי לשדך לחברה משותפת בחור שעובד איתה. היא הראתה לו תמונה שיכלה לככב בכיף על שלט חוצות. הבחור, שלתאר אותו כממוצע מראה תהיה מחמאה, כירכם פניו והביע תהיות לגבי גודל השדיים של בחורה, שבמצב נורמלי הסיכוי היחיד שלו להגיע לקשר כלשהו איתה היה מפגש אקראי ואחרי זה המשך הפגישה לבד, כשיד ימין בתפקיד הבחורה.

 

כל גבר פנוי הפך מומחה לענייני צלוליטיס והיקפים

 

והוא לא היחיד. באחרונה נראה שכל גבר פנוי הפך מומחה לענייני צלוליטיס והיקפים. לפעמים בא לי לטלטל אותם, את כל המיקי בוגנים של עולם הדייטים, להזכיר להם שמה שהם מחפשים זאת בחורה אמיתית, עם רגשות ומחשבות, לא בובת מין מתנפחת. ולפעמים האהבה מתחבאת בתוך גוף שיש לו כמה קילוגרמים עודפים או כמה סנטימטרים חסרים, כמו במקרה של אדם שמאוד אהבתי בעבר.

 

אני לא אומרת שצריך לצאת עם אדם שאין אליו שום משיכה פיזית, אני חושבת שזו תהיה טעות. אני רק אומרת שאולי הגיע הזמן לשקול מחדש את סדר העדיפויות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הבחור הביע תהיות לגבי גודל השדיים
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים