מונדיאל ואנזן
ימים ספורים לפני פתיחת טורניר הגביע העולמי והשגעון (ואנזן) בגרמניה רק גדל. נעלי כדורגל ענקיות מחכות למבקרים ברייכסטאג, זונות לבושות בחולצות של הנבחרות כבר ערוכות בבורדלים, ורק לכרטיסים אף אחד כבר לא מחכה. כולם כבר אזלו מזמן
השבוע שעבר. שדה התעופה "שוניפלד" ברלין. ורינה ובסטיאן, זוג גרמני צעיר, בדרך לחופשה במדריד. בדרך לצ'ק-אין עוצר אותם כתב הרדיו של RTL ופונה ישירות לבסטיאן. "יש לי הצעה שלא תוכל לסרב לה", אומר לו הכתב, "יש לי פה שני כרטיסים למשחק הפתיחה של גביע העולם, גרמניה - קוסטה ריקה. בטל עכשיו את החופשה שלך למדריד והכרטיסים שלך".
האשה ורינה קצת בהלם. מילא שהכתב השאיר אותה מחוץ למעגל מקבלי ההחלטות, אבל גם בסטיאן שלה בקושי מסתכל עליה. שתי שניות עוברות וההחלטה מתקבלת - אין מדריד, אין אירופה, יש מונדיאל והשיגעון ('ואנזן') כבר פה.
17 יום לפני המונדיאל וברלין כבר לא יכולה לחכות. החנויות מציעות הנחות מונדיאל מיוחדות לכורסאות טלוויזיה, כריות אורטופדיות, מנגלים, בשרים ומה לא? רק כרטיסים כבר מזמן אי אפשר להשיג. למעשה, עוד לפני שנשמעה שריקת הפתיחה, לגרמנים יש כבר אויב חדש: שוויץ. מאות אלפי גרמנים רותחים על השכנים ובעיקר על פיפ"א, שמשרדיה בציריך, על שדרשה מכל גרמני שהשתתף בהגרלת הכרטיסים לשלם רק בשביל לקבל את הזכות להשתתף בלוטו הכרטיסים הגדול. עכשיו, נותרו רבים מהם מאוכזבים ללא כרטיסים, וגם את הכסף הם עוד לא ראו בחזרה. בלאגן.
נעלי הענק ברייכסטאג (צילום: רותם גרוסמן)
המונדיאל צפוי להיות החג הלאומי של הספסרים. למרות שמהמשטרה נמסר כי מי שייתפס ייענש בחומרה, ולמרות שבוועדה המארגנת מדברים על כרטיסים אישיים עם מספר דרכון שלא ניתנים להעברה - זה בכלל לא מעניין את הגרמני ברחוב, זה שמבואס כל כך בגלל שהטורניר הגדול בעולם קורה אצלו בחצר והוא יישאר בחוץ, בזמן שהחבר'ה מספרד, ברזיל וערב הסעודית יחגגו ביציע.
לאלו שוויתרו על היציעים, יש הרבה מאוד אופציות ללכת בלי ולהרגיש עם. במרכז סוני המפואר הקימו יציע ענק שיכיל כ-50 אלף איש. במקום הוצבו מסכי הפלזמה הגדולים בעולם, בשילוב עם מערכות הסאונד המשוכללות ביותר, מה שמבטיח חווית צפייה משותפת ברמה יפנית מקצועית. הבעיה היא שוב, הכסף. 40 יורו לכרטיס בשביל משחק אחד זה בהחלט לא מחיר שכל גרמני יכול להרשות לעצמו. ליפנים שיגיעו זה בטח יתאים יותר.
הגיבור הלאומי הוא ללא ספק מיכאל באלאק. את הקיץ הזה הוא בחיים לא ישכח, בטח שלא רואה החשבון שלו, שרואה כיצד הראובן עובד הגרמני מכניס מיליוני יורו לכיס, וזה עוד לפני שהוא בכלל נחת בצ'לסי. מכל פינה אפשרית מבצבץ דיוקנו של קפטן נבחרת גרמניה היפה - דויטשה בנק, חברת הרכבות, סוני וקוקה קולה הן חברות הענק שהחתימו את באלאק לחוזי פרסום אדירים.
יציע אדידס בברלין - ביום באלאק, בלילה בלק אייד פיז (צילום: רותם גרוסמן)
עיתון גרמני חדש, שיוצא בפורמט מוקטן, השתמש אף הוא בדיוקן של הקפטן, ובמין עיבוד ממוחשב הוא מפרסם את תמונתו כתינוק תחת הכותרת - 'סמול סייז, ביג ניוז'. בחדשות, הקנצלרית אנגלה מרקל היא אולי אייטם רביעי. האייטם הראשון מספר על מאות אלפי השוטרים שחופשות הקיץ שלהם בוטלו. כל לובש מדים גרמני, במשרד או ברחוב, מחויב בחוזה מונדיאל מיוחד. את החופשה השנתית הם יוכלו לקחת רק אחרי התשעה ביולי.
מי שכן יזכו לחופש הם הפוליטיקאים המעונבים, שבינתיים הולכים כל יום לרייכסטאג ורואים כיצד חברת אדידס משלימה את בניית היציע הענקי ממש מול הכנסת שלהם. אדידס מבטיחה גם למי שיגיע, שיוכל לראות את באלאק (שחתום אצלה), בגודל אמיתי אחרי הצהריים והופעה של הבלק אייד פיז בכל ערב. ממש מול הרייכסטאג תתקיים בכל יום מסיבה ענקית בחסות חברת הספורט הגדולה. אנדרטת הזיכרון הענקית לקורבנות השואה, שנמצאת ממש מעבר לכביש, תזכה לאבטחה משולשת בחודש הקרוב. הגרמנים לא לוקחים סיכונים.
לא משנה איך תסתכלו על זה, המונדיאל הזה שייך לעשירים. המחירים בבתי המלון הבינוניים ומטה בברלין יאמירו ל-150 יורו ללילה. יש עדיין מקומות, אבל גם הם ייתפסו. הגרמנים הצעירים כבר למדו את העסק. הרבה מהם חוזרים לאמא לאיזה חודש ומציעים לתיירים להשכיר את הדירה. קצת כסף שחור לא יזיק לאף אחד, אפילו אם אתה גרמני. הזריזים עוד יספיקו למצוא דירת שני חדרים ב-1000 יורו לחודש, ויחסית למלון זה כלום כסף.
רקדניות סמבה מלוות את ברזיל. עוד אטרקציה למבקרים (צילום: איי פי)
בחנויות הבגדים הגדולות, H&M, למשל, שזה מעין הקסטרו של אירופה, החליפו את רוב הקולקציה לגברים ולנשים לבגדי הנבחרות - תחתונים של נבחרת גרמניה יעלו 10 יורו, יש גם חגורות עם דגלי המדינות, תיקים ומה לא. הבעיה הגדולה היא החולצות הרשמיות של הנבחרות, אותן ניתן להשיג רק בחנויות המורשות. תמורת 60 יורו (כ-350 שקל!), תוכלו גם אתם לרכוש את החולצה של אחת מ-36 הנבחרות המשתתפות. מי שבנה על חיקויים, יתאכזב. אפילו בשווקים במזרח העיר לא ניתן למצוא כאלה, והקנסות למי שמנסה למכור אותן מגיעים למאות אלפי יורו. אחרי הכל, גרמניה זה לא קוריאה.
המרוויחות הגדולות יהיו הזונות. כולם כבר יודעים שבגרמניה הזנות חוקית וממוסדת. הבחורות שעובדות בענף מאוגדות ומקבלות קיצבאות לא רעות בכלל במשך כל השנה. המספרים מדברים על כ-40 אלף "שחקניות חיזוק" שיובאו בעיקר ממזרח אירופה, רק בשביל לספק את צרכיהם של מאות אלפי הגברים שהשאירו את הנשים בבית ומחכים לפרוק תסכולים או לחגוג ניצחונות בבורדלים המקצועיים, אשר מוכנים לקלוט אותם בזרועות פתוחות. רובם יציעו שלל אטרקציות למבקרים, כמו בירות חינם בזמן המשחקים והשוס הגדול - בחורות עם חולצות (רשמיות כמובן) של כל הנבחרות, שימתינו בחדרים המצוחצחים. אין ספק שהמושג 'לזיין את האיטלקים' יקבל משמעות לגמרי שונה. בעצם, מזל שלא עלינו לגרמניה 2006. בשביל מה אנחנו צריכים את זה?
