מי אחראי על היונים?
יונים שהפכו מרפסת של דירה ריקה למקום משכנן, היוו מטרד וגורם מלכלך לדייר שגר קומה מתחת. הוא תבע את בעלת הדירה ופוצה ב-700 שקלים
לא ברור למה ומדוע בוחרות יונים חסרות בית להתנחל על אדן חלון או מעקה מרפסת של דירה מסוימת, ולטנף את המקומות האלה בלשלשת שלהן. כל מי שנתקל בתופעה הזו, הנפוצה בערים וביישובים רבים ברחבי הארץ, יודע שמדובר במכה שמהווה מטרד לא קטן.
מה ניתן לעשות כדי לסלק את האורחות הבלתי קרואות האלו? מתברר שמעט מאד. הרשויות המוניציפליות בדרך כלל אינן מוכנות לקבל על עצמן את הטיפול במכת היונים, בטענה שהן עוסקות רק במפגעים ובמטרדים שברשות הרבים. הן גם אינן יכולות להתמודד עם הצרה הזאת, שכן הדרך היחידה להיפטר מהיונים היא לעטוף את מקומות מרבצן ברשתות הגנה.
ג', תושב שכונת גני אביב בלוד, הוא אחד מאלה שסבל מהיונים. בסמוך לדירתו מצויה דירה ריקה שלא נמכרה והפכה להיות מקום משכנן של היונים. היונים שפלשו למרפסת הדירה הלא מאוכלסת הותירו בה מדי יום כמויות לא קטנות של לשלשת שגלשה משם והתפזרה באורח קבע למרפסת שמתחתיה, הלא היא מרפסת דירתו של ג'.
המטרד הזה הציק ל-ג' והוא פנה פעמים רבות לבעלת הדירה, חברת מגדלי הזוהר לבניין, וביקש ממנה לסלק את המטרד. החברה הקבלנית הפנתה אותו לחברת הניהול הממונה על תחזוקת הבית המשותף שבו הוא מתגורר. זו טענה כי היא איננה אחראית ללכלוך שיוצרות היונים וכי אין זה מתפקידה לטפל במטרד.
בצר לו, הגיש ג' לבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה תביעה נגד חברת הניהול, אבל זו טענה כי היא אחראית לתחזוקת הרכוש המשותף בלבד. מן הטעם הזה דחה בית המשפט את התביעה והציע לתובע להגיש תביעה נגד בעלת הדירה, חברת מגדל הזוהר לבניין.
ג' הגיש תביעה חדשה וביקש מבית המשפט לחייב את החברה הקבלנית, בעלת הדירה, לשלם לו פיצויים בסך 6,000 שקל ולצוות עליה לסלק את המטרד. הנתבעת טענה להגנתה כי התביעה קנטרנית וטורדנית. וכי הדירה מושכרת לדיירת שאחראית על ניקיונה. אי לכך שיגרה הנתבעת הודעה צד ג' לשוכרת הדירה.
השופטת, זהבה בוסתן, קיבלה את התביעה אבל החליטה כי התובע אינו זכאי למלוא סכום הפיצויים שתבע. "מאחר והמטרד הוסר בינתיים", כתבה השופטת בהחלטתה, "ונזקו של התובע מסתכם כיום בהוצאות שנגרמו לו כתוצאה מהגשת התביעות וביטול זמנן בעקבותיהן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 700 שקלים ועוד 250 שקלים הוצאות משפט". התביעה נגד השוכרת נדחתה והשופטת הורתה למגדלי הזוהר לשלם לה הוצאות משפט בסך 250 שקלים.
בנימוקים לפסק הדין כתבה השופטת, כי "חברת מגדל הזוהר ניסתה לחמוק מאחריות למטרד שהיה מנת חלקו של התובע תקופה ארוכה, מטרד שלא הוסר על ידה על אף שחובתה כבעלת הדירה הסמוכה היה לדאוג להסרתו. משלוח הודעת צד ג' לשוכרת בגין מטרד שהיה קיים זמן רב לפני שהושכרה הדירה", אמרה השופטת, "מהווה אף הוא ניסיון לחמוק מאחריות ולהטילה על שכם אחר."
(ת"ק 1022/06)
