עתירה: לא להפוך את מכללת אריאל לאוניברסיטה
לדברי אנשי האקדמיה שפנו בעתירה לבג"ץ, "מדובר במהלך פוליטי, שמטרתו חיזוק ההתנחלות היהודית בשטחי הגדה המערבית, ללא התייחסות לאינטרס של התושבים הלא יהודים באזור. לבנת בתגובה: "זו החלטת ממשלה ולא החלטה אישית שלי"
24 אנשי אקדמיה עתרו הבוקר (יום א') לבג"ץ בדרישה למתן צו על תנאי נגד ועדה הבוחנת אפשרות להקמת אוניברסיטה בשטח אריאל, במקום מכללת "יהודה ושומרון" הפועלת שם.
העותרים טענו כי הסבת המכללה לאוניברסיטה הינה "מהלך פוליטי שמטרתו חיזוק ההתנחלות היהודית בשטחי הגדה המערבית". עוד טענו העותרים, כי המהלך להקמת ועדה חיצונית למועצה להשכלה הגבוהה, שמטרתה לבחון את הסבת המכללה לאוניברסיטה, היא "צעד עוקף המועצה להשכלה גבוהה" שעומד "בניגוד לחוות הדעת המשפטית".
העתירה הוגשה נגד המכללה האקדמית יהודה ושומרון, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) יהודה ושומרון, אלוף פיקוד המרכז, שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר ומספר אנשי אקדמיה החברים בוועדה לבחינת הסבת המכללה באריאל. העותרים טוענים כי שרת החינוך ויו"ר המל"ג לשעבר, לימור לבנת הקימה ועדה עוקפת מל"ג לצורך המהלך.
לפני כשנה הוגשה לשולחן הממשלה הצעה כפולה לאישור. מצד אחד ביקש ח"כ שמעון פרס לאשר הקמת אוניברסיטה בגליל, ולבקשתו צורפה גם בקשה של שרת החינוך ויו"ר המל"ג דאז, לימור לבנת, להסב את מכללת ביהודה ושומרון באריאל לאוניברסיטה. לאחר אישור הממשלה הוקמה ועדת הערכה לבחינת אפשרות הסבת המכללה לאוניברסיטה.
בעתירה נכתב: "ביסוד עתירה זו עומד מהלך שנועד לסלול את הדרך למה שכונה על ידי שרת החינוך, התרבות והספורט דאז, לימור לבנת, 'להגשים חזון ציוני יהודי'. ואולם, הן הנסיבות האופפות את הליך הקמתה של ועדת ההערכה לבחינת אפשרות הסבת המכללה לאוניברסיטה והן הרכבה, מלמדים בבירור שמדובר במהלך פוליטי, שמטרתו חיזוק ההתנחלות היהודית בשטחי הגדה המערבית, אזור התפוס בתפיסה לוחמתית. זאת ללא כל התייחסות לאינטרס כלשהו של התושבים הלא יהודים באזור ומבלי להביא בחשבון שיקולים אקדמיים ותקציביים".
בעתירה נטען עוד כי לבנת פעלה כנגד יועצת משפטית של משרד החינוך וכנגד יועצת משפטית למועצה להשכלה גבוהה, כשהורתה להקים ועדה מיוחדת לבחינת הסבת המכללה לאוניברסיטה.
"העתירה לא משקפת ויכוח פוליטי"
אחד העותרים, פרופ' ירון אזרחי, הסביר: "אלה צעדים שיוצרים תהליך מאוד מסוכן. זהו רק צעד אחד בשורה של צעדים שנעשו על ידי הממשלה הקודמת של פוליטיזציה של מבנה מערך ההשכלה הגבוהה בישראל. הממשלה הקודמת לא היססה להתערב במבנים של האוניברסיטאות. הייתי חבר הועדה הבין-סנאטית של פרופסורים באוניברסיטה שנאבקה שנים כנגד סדרת צעדים לפוליטיזציה של ההשכלה הגבוהה בישראל. כנגד מינויים פוליטיים של 'יס-מנים' למועצה להשכלה גבוהה ושמירת החיץ בין פוליטיקה למדע".
הוא הציע להפריד את ההיבט הפוליטי מהעתירה: "העתירה אינה משקפת מאבק של מתנגדי הכיבוש לעומת אלה שתומכים בארץ ישראל השלמה, זה לא הסיפור. הנקודה המרכזית היא שאם השרה הקודמת היתה מציעה בשיטות עוקפות מל"ג להקים אוניברסיטה גם בגליל היינו נזעקים. יותר חשוב להגן מפני פוליטיזציה".
85% מתוך 6,700 סטודנטים הלומדים במכללת אריאל לתואר מגיעים ממערב לקו הירוק. לומדים בה גם כ-350 סטודנטים ערבים. במכללה 20 מחלקות אקדמיות וחמש פקולטות (הנדסה, מדעי הטבע, בית ספר למדעי הבריאות, ארכיטקטורה ופקולטה למדעי החברה). המכללה מקיימת פעילות מחקרית ומועסקים בה למעלה מ-50 פרופסורים וכ-170 חברי סגל בכיר.
ח"כ לבנת מסרה בתגובה: "הטיעונים של אנשי האקדמיה אינם לוגיים. ההחלטה להפוך את מכללת אריאל לאוניברסיטה היא החלטת ממשלה ולא גחמה אישית שלי. מי שמתנגד להחלטה, זו מדינה דמוקרטית והוא רשאי לפנות לבג"ץ. אם הסיבה שהם מגישים עתירה היא שמדובר באוניברסיטה בשטח פלסטיני, הרי שהם פוליטיקאים ולא אקדמאיים. במקרה הזה בואו נדבר במישור הפוליטי ונתווכח על יהודה ושומרון".
מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר: "המועצה קיבלה בעבר החלטה לפיה היא מתנגדת להקמת הוועדה לבדיקת אפשרות להפיכתה של המכללה האקדמית יהודה ושומרון לאוניברסיטה, ורואה בהחלטה זו צעד חמור, שיש בו התערבות בסמכותה של ות"ת. כבר לפני כחצי שנה קיבלה המועצה החלטה כי מן הראוי לשנות את הרכב מל"ג יהודה ושומרון, כך שתהיה מורכבת מהחברים המכהנים בפועל במל"ג ירושלים ומהם בלבד".
יועצת התקשורת של שרת החינוך פרופסור יולי תמיר מסרה בעקבות התביעה: "הנושא נמצא בבדיקה מקיפה, יסודית ועניינית אצל השרה".
