ישראל - בתחתית סולם הקצבאות בהשוואה למערב
כך עולה מדיוני צוות ההכנה של פורום קיסריה שייערך בחודש הבא בירושלים. התברר כי מובטלים בישראל מקבלים דמי אבטלה לתקופה קצרה בהרבה ממובטלים באירופה וגם קצבאות הילדים ביחס לתוצר לנפש נמוכות בישראל במידה ניכרת מאלו המשולמות במדינות אירופה. "פורום קיסריה" יתמקד השנה בשאלת העוני ובפערים החברתיים
"בניגוד לתפיסה הקיימת אצל חלק מהציבור, נמצאת ישראל בתחתית סולם הקצבאות המוענקות לאוכלוסיות החלשות ביחס למדינות מערביות". כך אומר ד"ר מומי דהן, ראש צוות במכון הישראלי לדמוקרטיה העוסק בבעיית העוני, לקראת כינוס "פורום קיסריה" שייערך בחודש הבא בירושלים.
ד"ר דהן ציין לדוגמא כי מספר הימים המירבי שמובטל זכאי לקבל דמי אבטלה בישראל הוא 175, לעומת 270 באיטליה, 360 ביפן, 500 בפינלנד ו-1,800 בהולנד. גובה קצבת שלושת הילדים הראשונים ביחס לתוצר לנפש, מציב את ישראל במקום הלפני האחרון, כשאחריה ניצבת יוון".
דוד ברודט, המנהל האקדמי של פורום קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. אמר כי "לאחר שלוש שנים של התמקדות מוחלטת רק בצמיחה של הכלכלה, מוטלת החובה על ממשלת ישראל החדשה להגביר בשנים הקרובות את הטיפול בבעיות החברתיות". לדברי ברודט, זו המסקנה המרכזית העולה מדיוני צוותי העבודה של פורום קיסריה, לקראת הכנס ה-14 שיערוך המכון הישראלי לדמוקרטיה ב-20 ביוני בירושלים.
על אף שזוהי מסקנה גורפת המוסכמת על כל חברי הצוותים, טרם הגיעו כל הצדדים להסכמה באשר לדרך בה יש לקדם את פתרון הבעיות. הדיון המרכזי הוא, האם להגדיל את היקפי הסיוע הכלכלי לאוכלוסיות החלשות.
"המחלוקת המרכזית בין חברי הצוות השונים הוא באילו מקרים, אם בכלל, יש מקום להגדיל את הקצבאות כדי לאפשר לחלשים לצאת ממעגל האבטלה והעוני ולהתקיים בכבוד, מבלי לפגוע במוטיבציה של מי שיכולים וצריכים לצאת לעבוד", אומר דהן.
התגייסות כוללת לטיפול בבעיית העוני
פורום קיסריה (שנודע בשמו "כנס קיסריה") שם לו למטרה השנה להתמקד ב-3 נושאים מרכזיים: "הדרכים לצמצום העוני בישראל", המטופל על-ידי צוות בראשות ד"ר מומי דהן, "גיבוש מדיניות בתחומי ה-Low Tech והשרותים”, בראשות אלי הורביץ ו"מדיניות מאקרו כלכלית", הנדון על-ידי צוות בראשות פרופ' רפי מלניק.
לצד הדיונים בכנס יישאו השנה דברים ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, שר האוצר, אברהם הירשזון ונגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר. אורח הכבוד של הפורום הוא פרופ' רוברט סולו, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 1987.
