כשרומסים זכויות לא מצילים חיים

התפשטות הטרור, האיידס והעוני, ושורה של אסונות טבע שאירעו ב-2005, היו צריכים לעורר את מדינות העולם לתת מענה לצרכים האנושיים על בסיס עקרונות של זכויות אדם. אך זה לא קרה. ממשלות המשיכו להשתמש במדיניות שהקריבה זכויות אדם למען תועלת פוליטית וכלכלית, או שפגעה בזכויות האדם בשם המאבק העולמי בטרור. 

כך נפתחת הסקירה המרכזית על מצב זכויות האדם בעולם, המופיעה בדו"ח השנתי של ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" לשנת 2006 המתפרסם היום (ג'). במוקד הדו"ח השנה הוצבה סוגיית השחיקה בביטחון האישי - לא רק ביטחון מפני מלחמה, טרור או אלימות אלא גם מפני רעב, מחלות ואסונות טבע.

בפרק המוקדש לאפריקה מוזכרים מיליוני נשים וילדים שנותרו, חרף מאמצים בינלאומיים, עניים מרודים ללא גישה למים, מזון, קורת גג, חינוך ובריאות. על פי הדו"ח, מצב זה אף החמיר בשם השחיתות הנפוצה ברחבי היבשת והתעלמות הממשלות מצורכי התושבים. בחבל דרפור שבסודן, אזרחים רבים נרצחו או נפצעו בידי אנשי המיליציות וכוחות הממשלה, שלפעמים הפצציצו כפרים מהאוויר. נשים נאנסו או נמכרו לעבדות מינית. רבים נמלטו מערבה לצ'ד ושם סבלו מרעב ומחלות במחנות הפליטים.

ילדים בדרפור (צילום: רויטרס)

חרף הפרות רחבות של זכויות אדם ביבשת, לרבות פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, רבים מהעבריינים לא הועמדו לדין. בחלק מהמקרים נפתחו חקירות אולם השחיתות של מערכת המשפט והעדר משאבים הקשתה על עשיית צדק.

הדו"ח מפנה תשומת לב מיוחדת לאלימות נגד נשים. בקמרון למשל, מציין הדו"ח כי 20 אחוז מהנשים דיווחו כי בוצעה בהן מילת נשים, חרף היותה מנוגדת לחוק. בקונגו אנסו המורדים נשים לעיני ילדיהן או בני משפחותיהן במטרה להשפילן. בניגריה, ילדות ונשים התעוורו לאחר שהוכו קשות, רוססו בדלק והוצתו או נאסרו בגלל שטענו שנאנסו. חלקן נרצחו בגלל שהעזו לדווח שבעליהן מאיימים על חייהן.

אמריקה "צבועה"

חלק נכבד של הסקירה מקדיש "אמנסטי" כדי למתוח ביקורת חריפה על ארצות הברית בשל חטיפות של חשודים בטרור והעברתן בחשאי למדינות אחרות. חטופים אלה נכלאו ללא משפט, ללא קשר עם העולם החיצון ומבלי שהיה ידוע דבר על גורלם במשך חודשים. לעיתים הם היו נתונים לעינויים. הדו"ח מגנה גם את בנות בריתה של ארה"ב, שאיפשרו לעצור, להחזיק או לחקור עצירים בשטחן, ומברך על החקירות שנפתחו בנושא זה במדינות אירופה השונות, וכן על ועדת החקירה שהקים הפרלמנט האירופי.

הדו"ח מכנה את התנהלותה של ארה"ב צבועה, ומגנה אותה על "התעלמות מוחלטת מעקרונות בסיסיים של זכויות אדם וחוק בינלאומי בשם 'המלחמה בטרור'". הוא מגנה את המשך מעצרם ללא משפט של אלפי עצירים במחנה גואנטנמו בקובה ובאתרים בחסות אמריקנית באפגניסטן ועיראק. הדו"ח מזכיר גם תחקירים עיתונאיים וחקירות אחרות שהובילו לחשיפת אתרים "שחורים" באירופה וצפון אפריקה, שם מוחזקים עשרות עצירים שאמורים להחזיק במידע מודיעיני רב ערך. הם "נעלמו" כשהיו תחת חסות אמריקנית וכנראה מוחזקים באתרים אלה מחוץ להגנת החוק.

הדו"ח גם מגנה את ארצות הברית על ניסיונות הממשל להגדיר מחדש ולהצדיק צורות של עינויים בשם המלחמה בטרור, הביטחון הלאומי והסדר הציבורי. בין השאר מזכיר הדו"ח טכניקה של "הדמיית טביעה", קשירה, חשיפות ממושכות של עצירים לקור או מניעה מכוונת של גירויים חיצוניים שארצות הברית מגדירה "שיטות חקירה" לגיטימיות אם שימשו להשיג מידע נגד טרור.

שוטר וחשוד בסאו פאולו (צילום: איי.פי)

בפרק על מדינות אמריקה מציין הדו"ח את ה"היעלמויות" שממשיכות להתרחש בקולומביה, ואת התפוצה הרחבה של הפשע המאורגן בדרום היבשת. הדו"ח מגנה את הממשלות לא רק על העדר הביטחון האישי אלא גם את הנטיה לשלב את הצבא בכוחות השיטור, מהלך שתורם להפרת זכויות אדם רחבה.

כמו כן מציין הדו"ח את הצפיפות הגדולה והתנאים הקשים בבתי הכלא במדינות אמריקה, שגורמת להתפרעויות אלימות. כמו כן, השחיתות והאפליה השוררת במערכות המשפט גורמת לעצירים מרקע עני לסבול חודשים או שנים בכלא לפני משפטם, לעיתים בלי גישה לעורכי דין. כמו כן מגנה הדו"ח את ארצות הברית שציינה אשתקד את ההוצאה להורג האלף מאז 1977, אז חזר החוק בנושא לתוקף.

הדו"ח מציין גם את המספר הרב יחסית של אסונות טבע שפקדו השנה את מרכז ודרום אמריקה, ודרומה של ארה"ב, שהחמירו את העוני והמצוקה ששררו שם ממילא. אבל לא רק אסונות טבע הדגישו את הסכנה שטומן העוני לזכויות האדם: בברזיל, שבה מיליונים חיים בעוני בשכונות הצריפים (פבאלס), כשלונה המתמיד של הממשלה לטפל באלימות שיטתית תרמה להפרת זכויות אדם מצד המשטרה. ההזנחה בפבאלס רק תרמה להפצת הפשע והרחקת שירותים כמו חינוך ובריאות.  מדיניות הממשלה לחדור לפבאלס בסגנון צבאי לא רק שנכשלה בהפחתת מפלס הפשע אלא גם סיכנה חפים מפשע.

אירופה מתעמרת במהגרים

באסיה, בין היתר, הוזכרו מדינות כגון סין, וייטנאם ומיינמר (בורמה), ששלטונותיהן ממשיכים לאפשר מעצרים על רקע פוליטי ושבהן הבעת דעה המבקרת את המשטר מוגדרת לעיתים כעבירת "ריגול", וגוררת שיגור למחנות "חינוך מחדש". הדו"ח מגנה את סין על ההגבלות שהיא מציבה על השימוש באינטרנט וכן על לפחות 1,770 הוצאות להורג וכמעט 4,000 גזרי דין מוות.

באירופה הדגש על הפרת זכויות אדם הוא על רקע מצוקתם של המהגרים הרבים ומבקשי המקלט המדיני הנוהרים ליבשת בדרכים מסוכנות, נהדפים בשעריה , מוחזקים בתנאים מחפירים או מופלים לרעה על רקע גזעי ואתני. חלקם נשלחים חזרה למדינותיהם, חרף הסיכון לחייהם הקיים שם. גם כשנכנסו לאירופה, מצוקתם של המהגרים לא פחתה כפי שהודגם בגל המהומות בצרפת בסוף השנה. תגובת הממשלה הצרפתית לאפליה וחוסר השיוויון שהתפרצו ברחובות ערי צרפת הייתה הטלת מצב חירום ותוכנית לגירוש מהגרים שהפרו עוד יותר את זכויות האדם.

מהגרים מאפריקה בדרכם לאירופה (צילום: איי.פי)

במזרח התיכון הדגש הושם על המלחמה בעיראק ואפגניסטן, ששוללת ממיליוני בני אדם את זכותם לביטחון, וגובה את חייהם של חפים מפשע הנקלעים לקו האש. כמו כן, מגנה הדו"ח את איראן וסעודיה על המשך ההוצאות להורג בתחומן. חלק ניכר מהמוצאים להורג בסעודיה היו זרים, לרבות כאלה שלא הבינו כלל את שפת הדיונים במשפטם ולא זכו לייצוג נאות.

הדו"ח מותח ביקורת חריפה על כישלון הקהיליה הבינלאומית בהשגת אפילו שלב ראשון של מטרות המילניום של האו"ם, בעיקר בסוגיית המאבק בעוני. הדו"ח מציין שכישלון זה בולט במיוחד נוכח היותו של הייצור הכלכלי ברמתו הגבוהה ביותר מאז ומעולם. 800 מיליון בני אדם בעולם סבלו ב-2005 מתת-תזונה כרונית; לפחות 10 מיליון ילדים מתו לפני הגיעם לגיל 5; יותר ממאה מיליון ילדים, בעיקר ילדות, היו חסרי גישה אפילו לחינוך יסודי; יותר מ-300 אלף ילדים בעולם משמשים כחיילים.

על כך כתבה מזכל"ית "אמנסטי" איירין חאן: "הצביעות של מדינות ה-G8 הייתה בולטת ב-2005. הן טענו ששמו את חיסול העוני באפריקה בראש סדר היום אבל המשיכו להיות הספקיות הגדולות של נשק לממשלות באפריקה. שש ממדינות ה-G8 הן בין יצואניות הנשק הגדולת ביותר, וכל השמונה מספקות נשק קל רב למדינות מתפתחות....".

היא גם כתבה שהיא מאוכזבת שקולו של האיחוד האירופי לא נשמע בנושאי זכויות אדם. "הוא לא יכול לצפות שאמינותו בסוגיית זכויות האדם תישמר... בעוד הוא טומן את ראשו בחול נוכח הפרות שבוצעו בידי השותפות הפוליטיות והכלכליות שלו, או עוצם את עיניו נוכח התנהלותן של החברות בו כלפי מהגרים ומחפשי מקלט מדיני ובסוגיית המאבק בטרור. הוא צריך להתעמת עם רוסיה על ההפרות המזעזעות של זכויות אדם בצ'צ'ניה. הוא צריך לעמוד בפני הלחצים להסיר את אמברגו מכירת הנשק לסין".

אולם חאן מוצאת גם מקום לאופטימיות. לדבריה, ב-2005 חלה תפנית בכל הקשור לזעקה של ציבורים גדולים נגד עוולות הממשל, שהכניסה את ארצות הברית והאיחוד האירופי למגננה. "אנשים לא 'קונים' יותר את הטענה הכוזבת לפיה הפחתת החירות שלנו תגביר את הביטחון שלנו.... יותר ויותר ישנה הכרה שזילזול בזכויות אדם ושלטון החוק, לא מנצח את 'המלחמה בטרור' אלא רק מגביר את התרעומת והבידוד של הקהילות הנפגעות, משחק לידיהם של קיצונים, ומערער את הביטחון של כולנו".