שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    כן לפסיכומטרי, כי לא כולם שווים

    הבחינה מנבאת לא רע את סיכויי ההצלחה. אם תבוטל מבלי להחמיר את הסינון בשנה ב', רק הפרוטקציונרים ירוויחו

    הבעיה הנעוצה בבסיס הרעיון הלא חדש של שרת החינוך החדשה - לבטל את הבחינה הפסיכומטרית - היא בפער שבין תפישת העולם הסוציאל-דמוקרטית של השרה לתפישת העולם הסוציאליסטית פחות של בורא עולם, יהא זה אשר יהא. אלוהים לא ברא אנשים שווים. חלקנו גבוהים יותר וחלקנו פחות; חלקנו יפים יותר וחלקנו פחות; חלקנו תלמידים טובים יותר וחלקנו פחות. הבחינה הפסיכומטרית באה להציע פיתרון מבוסס על כישרון ונקי מדעות קדומות, לפער שבין ביקוש גדול ללימודים גבוהים (במיוחד במקצועות מסוימים) למספר מקומות מוגבל על ספסלי האקדמיה, ואחר כך - גם מספר מוגבל של מקומות עבודה מתאימים לבוגרים.

     

    ככלי מיון, הבחינה הפסיכומטרית מבצעת לא רע את עבודתה: היא מנבאת הצלחה בלימודים טוב יותר מציוני הבגרות, ובוודאי טוב יותר מהגרלה עיוורת. לכן, ביטולה ללא מציאת פיתרון לבעיית המוצא, שהיא הצורך בסלקציה בגלל אותו פער שבין המספר הגדל של סטודנטים שרוצים ללמוד, כישרונם המוגבל של כמה מהמועמדים ללימודים ושוק הצר מלהכיל את כל הבוגרים הפוטנציאליים - רק יעביר את הסלקציה לכוחות השוק.

     

    בפועל, כוחות השוק עושים את מלאכתם כבר מספר שנים בכמה תחומי לימוד מבוקשים, כמו משפטים. הקמת מכללות פרטיות, שתנאי הקבלה בהן נמוכים בכל קנה מידה, גרמה לכך שכמעט כל מי שמבקש ללמוד ויכול לעמוד בתשלום - מתקבל ואף מסיים את לימודיו עם תואר. אבל כוחות השוק מתגמלים, ובצדק מבחינתם, לאו דווקא את האנשים הכישרוניים ביותר, אלא את המקורבים לצלחת והעשירים. סיכוייו של עורך-דין צעיר, לא מוכשר במיוחד ולא מצטיין בלימודיו אבל בנו של עורך-דין מבוסס, למצוא עבודה, גבוהים בהרבה מהסיכויים של עורך-דין צעיר אחר, מוכשר בהרבה מקודמו ותלמיד טוב יותר, שהוריו, מה לעשות, עובדים כפועלי ניקיון.

     

    הפיתרון האמיתי לבעיה צריך להיות משולב: ראשית, המדינה צריכה לעודד סטודנטים ללמוד מקצועות הנחוצים למשק, בין אם אלה
    נחשבים ליוקרתיים ברגע נתון ובין אם לאו - זאת על-ידי הקצאה מאסיבית של מלגות לסטודנטים הלומדים מקצועות אלה. שנית, מותר לשקול את ביטול הבחינה הפסיכומטרית, אבל לא על מנת לחזור לציוני הבגרות ככלי מיון נחות, שמבוסס על עומק הכיס של הורי התיכוניסטים היכולים להרשות לילדיהם שיעורים פרטיים, אלא רק בתנאי שתתאפשר קבלה ישירה לכל החוגים ולכל המוסדות לשנת הלימודים הראשונה. משם תתחיל סלקציה על בסיס הישגים בלימודים.

     

    אחת הבעיות ההולכות ומחמירות במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל היא הקלות הבלתי נסבלת של קבלת תואר, מרגע שסטודנט הצליח בבחינה הפסיכומטרית והתקבל ללימודים. למדיניות התקצוב הקיימת של המועצה להשכלה גבוהה, המתגמלת אוניברסיטאות ומכללות לפי מספר הסטודנטים המסיימים את לימודיהם ולא לפי קריטריונים אובייקטיביים של הצלחה בלימודים, יש חלק בכך שאנשים, שהיו צריכים להיפלט מהמערכת עוד בסמסטר הראשון, מנופפים כעבור שלוש שנים בדיפלומה מוזהבת, ומתפלאים ששוק העבודה לא בדיוק מחזר אחריהם (אלא אם אבא שלהם הוא הבעלים של השוק). ריסון וביקורת במתן תארים אקדמיים יהוו פיתרון טוב יותר מכל בחינה פסיכומטרית.

     

    ד"ר אמיר חצרוני, מרצה לתקשורת במכללת עמק יזרעאל

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים