מה מחפשת ביואיק?

והרי החדשות, ועיקרן תחילה. לביואיק, אחת מחטיבות הרכב של קונצרן הענק ג'נרל מוטורס, נמאס לבנות מכוניות לאמריקנים בלבד. לכן, כבר בשנה הקרובה - או לא הרבה אחר כך - היא תמכור על אדמת סין האסייתית יותר מכוניות מבארץ הולדתה, או בעולם כולו אם לדייק. אי לכך החליטו אנשי מותג הפרברים הבורגני, על שינוי דרסטי בתפיסה. הקונצרן נתן את הסכמתו - הלוצרן נולדה.

המסר הוא פשוט, והוא עובד

ככה, פחות או יותר, רוצים אנשי ביואיק להעביר את המסר העומד מאחורי המכונית הזו, שהושקה בעולם לפני כשנה וכעת מגיעה גם אלינו. "לא עוד מכונית משפחתית ממוצעת, גדולה מדי לכל מדינה אחרת מחוץ ליבשת אמריקה, פשוטה ומיושנת טכנולוגית ורעיונית מכדי להצליח בכל מקום אחר". מבחינת דוברי וראשי ביואיק, הלוצרן מסמנת התחלה חדשה וסיפור אחר לגמרי. "שים לב לחיבור בין יריעות הבד לפלסטיק האיכותי בתא הנוסעים, לריפוד העור המצוין", מתפייט המארח. נדיר למצוא איכות הרכבה כזו במכוניות אמריקניות, אפילו יקרות בהרבה. ועוד לא שמעת עד כמה היא שקטה", הוא מסיים.

"אנחנו מקפידים מעכשיו על גימור יוצא דופן, ללא פשרות. המכוניות שלנו ידהימו אתכם, כל דגם מחדש, ברמת הרכבה מוקפדת שעוד לא נראתה בתעשיית הרכב האמריקנית". אם מדובר היה באחד מבכירי חטיבת קאדילק נניח, הייתי מבין. אבל ביואיק, זו שמוכרת מכוניות לסינים? התשובה היא כן.

עיצוב

"אנחנו רוצים לשלב נוכחות בסגנון אירופי-שרירי עם גודל פיזי מקובל בארה"ב", אומרים אנשי ביואיק במספר הזדמנויות. הגישה מוצדקת כמובן, בהתחשב בכך שגם קהל היעד מעבר לאטלנטי מורגל כיום בקווים עם קצת יותר נוכחות מספינות הענק הגמלוניות של שנות ה-90. קווים מודגשים יותר, פחות רכים, קפלים שמייצרים הצללה פה ושם, הלוצרן עושה בהם שימוש.

בפנים העסק מעודד יותר. גווני קרם רגועים מעניקים ללוצרן אווירה נינוחה ואיכותית למדי, שמצליחה אפילו להשכיח מעט את מתגי אל-תשכח-אותי הענקיים, שכה חביבים על האמריקנים. אבל איכות ההרכבה באמת עושה רושם טוב מהמקובל בכלי רכב אמריקנים. למעט גליצ'ים קלים פה ושם, שכנראה אי אפשר לוותר עליהם לחלוטין, המכונית הזו עושה רושם טוב. כך במקרה של הקונסולה המרכזית עם בקרת האקלים הברורה, לוח המחוונים וסידור המתגים.

מאחור אין בעיות. אמנם לא הייתי רוצה להיות האמצעי בין שלושה מבוגרים שנדחקים לספסל המשני, אבל לשניים הוא מעניק יופי של מרחב מחייה, לראש ולרגליים. תא מטען מעניין אתכם? קחו רק בחשבון שלא ניתן לפתוח אותו מבחוץ, למעט בעזרת השלט.

שני מנועים עומדים לרשות הלוצרן, כשההבדלים המשמעותיים מבחינה ויזואלית כוללים שלושה חרכים על הכנף (V6), או ארבעה ב-V8. הראשון בנפח 3.8 ליטר, עם 197 כ"ס, השני בנפח 4.6 ליטר, עם 275. במקרה של המנוע השני, היחיד בו נהגנו, מדובר ביחידה נחמדה אך מעט מאכזבת. אחרי הכל, מדובר כאן במכונית כבדה למדי. הביצועים "על הכביש" אינם משכנעים בדומה למצג המספרים. בסל"ד נמוך ובינוני הוא מתקשה מעט, דווקא היכן שצריך היה לשלוף צפרניים. בסל"ד גבוה הוא אינו מצטיין, באופן שהולם את גילו המתקדם. העובדה כי מדובר כאן ב-V8, עושה ללא ספק שירות טוב במחלקת השיווק, על הכביש זה פחות משמעותי.

ההגה רחוק מלשכנע. בגרסת המגנטיק נראה כי יש לו משקל טוב במקצת, אם כי מעבר לכיול שונה של התגבור, גם הצמיגים הרחבים יותר ונמוכי החתך השפיעו. בגרסה הפשוטה יותר הוא פשוט קל מדי ומנותק תחושה. "ככה חובבי רכב אמריקני אוהבים את זה" מסבירים בביואיק. יכול להיות, אני לא.

ואיך היא נוסעת חוץ מזה? בסדר גמור, אם אתם מורגלים למכוניות אמריקניות. אותה רכות מתלים יחסית, אותן זוויות גלגול, אותה תחושה כי המכונית מושכת אותך לעיתים לכיוונים אליהם לא תכננת, עם תנודות מיותרות על פני שיבושי כביש. כל זאת כמובן, אם נוהגים בה כאילו הייתה אירופית. זאת אומרת, נוהגים בה, לא רק יושבים ומכוונים את גלגל ההגה לכיוון ההולם.

המסקנה לאחר נהיגה ראשונה והיכרות מחודשת עם תוצרת ביואיק, פשוטה למדי. הכיוון נכון, הדרך עוד ארוכה. כיוון נכון, כי סביבת הנוסעים והנהג במכונית הזו, נמצאת בדרך כלל רמה אחת מעל המוכר לנו בדגמים משפחתיים גדולים של ג'נרל מוטורס או פורד. קרייזלר לצורך העניין, כבר נמצאת שם. ואלה אכן חדשות טובות, בהתחשב בטעויות תכנון אין ספור, שהפכו זה מכבר ל-DNA של מכוניות אמריקניות.

אבל זה לא כל כך פשוט. מבחינה דינמית - עד כמה שניתן היה לגלות בנהיגה ראשונה ולא מספקת - לא מציגה הלוצרן שום דבר מיוחד. וכן, אני יודע. רוכשי אמריקנית גדולה מנצלים רק במקרה חירום את השליש העליון במד הסל"ד. לא זה העניין. תמורת 250 אלף שקל (V6), או כ-300 אלף (ל-V8), מציעה תעשיית הרכב האירופית מכוניות עדיפות בכל מובן פחות או יותר, למעט גודל פיזי.

זה מותיר את היבואן בעיקר עם קהל "מכור" למכוניות אמריקניות גדולות ורכות, שיתרשם מכל החיובי כאן, ובכל מקרה יתייחס לצערנו לצד הדינמי כאל משני, במקרה הטוב. זה לא קהל קטן כפי שניתן לחשוב - צריך רק להביא אותו אל אולם התצוגה ולהוכיח לו את השיפור הניכר בתכנון. אם הוא מחבב את גישת ה"אל תפריעו לי בבקשה בעוד אני מתגלגל לדרכי", הלוצרן תקסום לו כנראה. אם הוא נוהג לנהוג, מוטב לו לחפש את כלי הרכב הבא שלו במקום אחר - אחת מסוכניות הרכב האירופיות שיציעו לו תמורת הכסף הזה פחות מקום וגודל אמנם, אבל הרבה יותר קידמה. 

הכתב היה אורח חברת ג'נרל מוטורס