גיהנום בגן-עדן

גורן אגמון היא מחזאית שאוהבת לעסוק בסיפורים על משפחות במשבר. המחזה החדש שלה, "קפה ערבה", הוא סיפור על משפחה מתפרקת, המתרחש בקיבוץ בשנות השבעים. במרכז העלילה מערכת היחסים הטעונה בין אבנר, גבר נכה, שאשתו עזבה אותו, לבין בתו בת השתים-עשרה, שמסרבת לקבל את מערכת היחסים המתפתחת בינו לבין הפיזיותרפיסטית, שמגיעה לקיבוץ לטפל בו.

החומרים שממנה נרקמת הדרמה הם מלודרמטיים בעיקרם, אבל אגמון מצליחה לשרטט את הדמויות והיחסים ביניהן בצורה עדינה ומשכנעת, ולהימנע מרגעים של פאתוס מוגזם. המחזה מצליח לבנות את ההוויה הקיבוצית הסגורה והמלחיצה, גן עדן מבחוץ אבל גיהנום מבפנים.

הבמאי, רוני פינקוביץ', העמיד הפקה קצבית ויפה, ובעיקר הצליח להפיק ביצוע אמין ומדויק מכל השחקנים. כליל חורש פרחי דקל מצוינת בתור גאיה הילדה, ודניאלה וירצר משלימה אותה בתור בת דמותה הבוגרת. נתי קלוגר חמה ועסיסית בתור דיאנה, החברה ההולנדית. עליזה רוזן הוותיקה משכנעת בתור הסבתא הנוקשה והנחרצת, מבלי להפוך אותה למפלצת.

מעל לכולם מתבלטים יורם טולדנו ואסי לוי בתפקידים הראשיים. לוי, כגילי, הפיזיותרפיסטית, חשופה, ישירה ומרשימה בלהט שלה, ואילו טולדנו, בתור אבנר, הנכה המחפש לעצמו הזדמנות נוספת, מגיש ביצוע מאופק, מורכב ומלא ניואנסים. התוצאה הסופית היא דרמה חזקה ומרגשת, שמצליחה לייצר מעורבות אמיתית בחיי הדמויות ובגורלן, ובכך כוחה.