הונאות: הרמאים באים מתוך הארגון

כיצד החשבת סידרה לעצמה משכורת נוספת? ואיך מרמים שותף לעסקים? מסתבר כי הרמאים מגיעים דווקא מתוך הארגון, לאחר שצברו ותק, ולמדו "כיצד המערכת עובדת". על הקלות הבלתי נסבלת של ההונאה, וגם שיטות, סיפורים ושאלון למנהלים ובעלי עסקים

אלי שמעוני פורסם: 26.05.06, 10:56

למרות השימוש במערכות מיחשוב ואמצעי בקרה מתוחכמים, היקף ההונאה בחברות גדל. הסיבה נעוצה בכך שחלק גדול מההונאות והמעילות מבוצעות בדרכים פשוטות, מתוך היכרות קרובה עם הארגון, ובעיקר בשטחים ה"אפורים" של הבקרה הארגונית.

הנזק הכולל למשק כתוצאה מהונאות מוערך בכ-8 מיליארד שקל בשנה. בדיקה זו נעשתה לגבי השנים 2004-2005 עד תחילת 2006. מדובר בעלייה של כ-15% עד 20% לעומת 2003.

רוב מקרי ההונאה - מתוך הארגון

59% ממקרי ההונאה מבוצעים על ידי מנהלי או בעלי הארגון. כך עולה ממחקר הונאות ומעילות שנעשה במשרד אלעד יריב - ביקורת וחקירת הונאות. עוד עולה, כי 31% ממקרי ההונאות מבוצעים על ידי בעלי הארגון כלפי גורמים חיצוניים. הונאות אלו כוללות בעיקר רישומים פיקטיביים, הוצאות ספקים פיקטיביות והפקת משכורות פיקטיביות.

הבדיקה מראה כי 28% ממקרי ההונאות מבוצעים על ידי מנהלים בכירים בארגון, כאשר התפקידים ה"מועדים לפורענות" הם בעיקר מנהלי מכירות, מנהלי רכש, עובדי מחלקת הנהלת חשבונות ועובדי משאבי אנוש. מהבדיקה עולה עוד כי 15% בלבד ממקרי ההונאות מבוצעים על ידי גורמים מחוץ לארגון - ספקים ולקוחות.

"באמצעות היכרות עם הלך המחשבה הפלילי ועם שיטות הונאה מגוונות ניתן לאתר ולמנוע מעילות אשר לעיתים מבוצעות בפשטות מרגיזה", אומר רו"ח אלעד יריב, קצין חקירות לשעבר מצוות החקירה המיוחד של מפלג ההונאה של המשטרה.

יריב מספר על מקרה "קלאסי" של הונאה במחלקת שכר: חשבת שכר בחברה פרטית קיבלה מדי חודש את נתוני שכר העובדים, לאחר שאושרו על ידי מנהלי המחלקות. טרם העברת התשלומים למערכת הסליקה הבנקאית (מערכת אשר מעבירה את התשלום לחשבונות הבנק), נהגה החשבת להוסיף שם עובד ומספר חשבון פיקטיבי לרשימת העובדים. תחת הנתונים האלו הסתתר שם של אדם המקורב שלה. לאחר העברת הוראת התשלום, העובדת ביטלה את הרשומה במערכת הממוחשבת.

"כך, במשך שנים היא גנבה מהחברה משכורת נוספת מבלי לעורר חשד. המעילה היתה נמנעת אילו היתה מבוצעת השוואה בין נתוני השכר בפועל לנתוני כח האדם שבמערכת הממוחשבת", אומר יריב.

הונאה מאורגנת נתפסת פחות

מהמחקר עולה עוד, כי 85% מההונאות בוצעו על ידי גורם יחיד, 10% בוצעו בשיתוף פעולה עם עובד נוסף ו-5% מהמקרים בוצעו בשיתוף פעולה הכולל למעלה משני גורמים.

"מצאנו כי הנזק שנגרם לארגון כתוצאה מהונאה שכללה שיתוף פעולה בין מספר גורמים גבוה פי 8 בממוצע מהנזק שנגרם כשהמבצע פעל לבדו. נתון זה אינו מפתיע, מאחר שקיים קושי לאתר באמצעות הבקרות השגרתיות מעילה המתבצעת בשיתוף פעולה בין מספר גורמים, לדוגמא בין גובה כספים ומנהלת חשבונות, בין מחסנאי למוביל סחורה, בין עובד בארגון למנהל שכר, בין קופאית למנהלת חשבונות, והרשימה עוד ארוכה", אמר יריב.

מהנתונים עולה כי קיים מתאם בין שיטות ההונאה הנפוצות ביותר לשיטות ההונאה המסוכנות ביותר - גניבת תקבולי לקוחות, זיוף צ'קים, הוראות תשלום ושימוש בספקים פיקטיביים. "מעניין למצוא שבעוד שביצוע מעילה באמצעות הפקת תלושי שכר פיקטיביים מתרחש ב-17% מהמקרים, הרי שהנזק שנגרם ממעילה זו מהווה רק 8% משיעור הנזקים שנגרמים מהונאות. מצד שני, הונאה באמצעות ייפוי דו"חות כספיים מהווה 15% בלבד ממקרי ההונאות, אך גורמת ל-18% מהנזקים", אומר יריב.

לדבריו, הסיבה לכך היא שמעילה באמצעות הפקת תלושי שכר פיקטיביים קלה לביצוע ולהסתרה כל עוד היא מתרחשת בסכומים קטנים, אשר לא יתגלו באמצעות הבקרות הקיימות במרבית החברות. מנגד, כאשר נמצאה הדרך להטות את הדו"חות הכספיים, המועלים מרגישים בטוחים שהבקרות לא יחשפו את ההונאה וגונבים סכומים גדולים.

יריב מזהיר שרואי החשבון של החברה אינם פועלים לאיתור ולמניעה של הונאות, ואינם מוכשרים לביצוע המשימה. לדבריו, "רו"ח בא בסוף התקופה ובודק שהמספרים מסתדרים. אין זה מתפקידו לאתר פרצות".

גבר, ותיק, בגיל 30-60, ללא עבר פלילי

מה הפרופיל של הרמאי הממוצע? לרוב מדובר באדם שבו לא הייתם חושדים. ב-93% מהמקרים מבצע ההונאה אינו בעל עבר פלילי. 65% ממבצעי ההונאות הינם בעלי ותק של 5 שנים ומעלה בארגון. 85% מהם נמצאים בין הגילאים 30-60, ומרביתם (80%) הם גברים.

לרוב, הרמאי מבצע את ההונאה בעקבות לחצים שמפעיל עליו גורם חיצוני, והוא מבצע אותה לאחר שניסה את מערכות הבקרה הקיימות, איתר את הפרצות הקיימות בהן והרגיש בטוח להמשיך לגנוב.

רו"ח יריב סבור כי ניתן להסביר את הנתונים בכך שככל שהעובד ותיק יותר בחברה, תפקידו בכיר יותר, סמכויותיו רחבות, הוא מצטיין, משקיע בעבודתו (על מנת להסתיר את המעילה) והאמון לו הוא זוכה מההנהלה גדול יותר, כך הסיכון שיבצע מעילה גדול יותר והסיכוי שייתפס נמוך.

אותו שם, אבל לא אותה חברה

יריב מספר על מקרה יצירתי במיוחד של הונאה בין שותפים. שותף בחברה המייצרת מכונות לתעשיית הטקסטיל, שמחזיק ב-20% ממניות החברה, החל לחשוד כי שותפו מבצע הונאה בחברה, לאחר 5 שנים שבהן לא זכה לקבל נתח מרווחי החברה, בטענה כי החברה מפסידה.

השותף החשדן ביקש לבצע חקירה סמויה כדי לבדוק את מצבה האמיתי של החברה, והאם באמת הוא כה קשה כפי שדיווח שותפו. באישון לילה העתיקו חוקרי המשרד את מערכת הנהלת החשבונות של החברה, ובדקו אותה ביחד עם שאר המסמכים שנמצאו במחשבי החברה.

מיד עם תחילת הבדיקה התבהרה התמונה כולה - השותף הבכיר הקים חברה בעלת שם דומה, בה הוא מחזיק ב-100% מהמניות, וביקש מלקוחות החברה להעביר את התשלומים לחברה החדשה "משיקולי מס". מבדיקת הנהלת החשבונות עלה כי השותף הבכיר, אשר שימש גם כמנכ"ל החברה, ביצע עסקאות בין שתי החברות באופן שהשאיר בחברה המשותפת רווח של 10%, ואילו החברה אשר הוחזקה בבעלותו המלאה מכרה את המכונות במחיר מלא ללקוחות.

הענף הנוח ביותר - תעשייה

מאז קריסת הבנק למסחר חלה בישראל עלייה במודעות להונאות. בחודשים האחרונים הוקמה יחידת ביקורת מטעם המפקח על הבנקים, אשר תפקידה לאתר פרצות והונאות בבנקים. במקביל הוציא המפקח על הביטוח חוזר שהופץ בין חברות הביטוח, בנושא הונאות ומניעתן בחברות הביטוח.

עם זאת, מבדיקה עולה כי רוב ההונאות בוצעו דווקא בתעשייה, ולא בבנקים ובחברות הביטוח. את רשימת ענפי ההונאה מובילות החברות תעשייתיות (24% ). אחריהן נמצאות הרשויות המקומיות (19%); חברות מסחר ושירותים (16%); משרדי ממשלה (15%); חברות נדל"ן ומחצבים (10%); עמותות ואגודות שיתופיות (8%) ובנקים וחברות ביטוח (8%).

רו"ח יריב מסביר את הממצאים: "מצאנו כי המגזר התעשייתי מהווה את הכר הנוח ביותר לביצוע הונאות ומעילות. ברשותן של חברות תעשייתיות מלאי מוצרים בתהליך ומלאי מוצרים מוגמר. לכן קיים קושי רב לעקוב אחר כמויות ניצול חומרי הגלם, כמויות המלאי והכמויות שנמכרו".

"בנוסף לפרצות שקיימות בכל החברות בנושא גבייה ותשלומים, בחברות תעשייתיות קל לבצע עיסקאות ב"שחור" ולבצע מכירות ללא רישום ודיווח מתאים. הרבה יותר קשה לאתר מלאי שנעלם ממחסן מאשר כסף שנעלם מחשבון".

יריב מספר על מקרה שאירע באחת החברות הגדולות בארץ לטחינת קמח, בו מנהל הייצור הונה את ההנלה ואת הלקוחות ושלשל לכיסו כספים במרמה. המנהל עשה זאת על ידי שתי פעולות: מצד אחד הוא העמיס משאיות קמח מבלי לרשום הכנסות, ולקח את התקבולים לכיסו הפרטי. מנגד, המנהל קיפח לקוחות אחרים, והעמיס להם קצת פחות קמח.

"כל יום נשאר לו עודף מהלקוחות שהוא שם להם פחות, והוא מכר את זה ללקוחות ששילמו לו בשחור. במערכות הבקרה של החברה לא ראו אובדן גדול, כי קשה למדוד קמח", אמר יריב. "הבן אדם מכר כל יום שתי משאיות על חשבון המשאיות שקיפח", הוסיף יריב. לדבריו הוא נתקל במקרים דומים בחברות מחצבים, חצץ, בטון ופלסטיק.

כיצד ארגונך מתגונן בפני הונאות?

מטרת השאלון היא לבחון את הסיכון הקיים בארגון להתרחשותן של הונאות, ולהעלות את מודעות המבקר הפנימי וההנהלה לצורך בגיבוש מדיניות להתמודדות עם הונאות.