"חיי אהבה" של צרויה שלו: מהרומנים הגדולים בעשורים האחרונים

הרומן של הסופרת צרויה שלו, "חיי אהבה", נכלל ברשימת הרומנים הגדולים שנכתבו בארבעת העשורים האחרונים. את הרשימה המלאה פרסם בשבוע שעבר עיתון Der Spiegel הגרמני והיא כוללת ספרי עיון ורומנים שהופיעו ברשימות רבי המכר של העיתון בארבעים השנים האחרונות.

ברשימה מופיעים לצדה של שלו בין היתר גם מיכאל בולגקוב ("האמן ומרגריטה"), ג'.מ קוטזי ("חרפה"), אימרה קרטש ("ללא גורל"), גינתר גראס ("תוף הפח"), סול בלו ("הרצוג"), גבריאל גרסייה מארקס ("מאה שנים של בדידות"), פיליפ רות ("הכתם האנושי") ופטר הנדקה ("מכתב קצר על פרידה ארוכה").

צרויה שלו היא הישראלית היחידה המופיעה ברשימה ואחת משלוש הנשים המככבות בה לצדן של הסופרת הצ'יליאנית איזבל איינדה ("בית הרוחות") והמשוררת הגרמניה המוערכת אינגבורג בכמן ("השנה השלושים"). זו הרשימה הראשונה מסוגה שמפרסם העיתון הגרמני ובעקבותיה יושקו החל מחודש ספטמבר גם הוצאות מיוחדות של הספרים המופיעים בה.

"חיי אהבה" של שלו, יצא לאור בהוצאת "כתר" ותורגם לשפות רבות בהן גרמנית. הספר נמכר בגרמניה ביותר מחצי מיליון עותקים ונחשב לרב-מכר. "שמחתי ובעיקר הופתעתי למצוא את שמי ברשימה כל כך מכובדת שמורכבת מזוכי פרס נובל ופרסים ספרותיים חשובים אחרים", אומרת שלו ל-ynet, "כשהתקשרו אלי מההוצאה הגרמנית לבשר לי על כך כמעט ונעתקה נשימתי".

שלו, שנמצאת בחודשים האחרונים לא מעט על הקו ישראל גרמניה כחלק מקידום מכירות לספרה "תרה", הוסיפה ואמרה: "מעבר לשמחה ולהישג הפרטי אני מרגישה גאווה כחלק מהספרות הישראלית בכללה. בארץ אנחנו, הכותבים והיוצרים, אנשים פרטיים. אבל בחו"ל אנחנו קודם כל ישראלים. בכל מקום שאני מופיעה אני תמיד מוצגת כסופרת ישראלית, וגם כשאני מדברת על רגשות ולא על פוליטיקה אני זוכה להרבה התייחסויות בנוגע לישראל. אני חושבת שעצם העובדה שספר ישראלי מופיעה ברשימה שכזו יש בזה בכדי למשוך תשומת לב חיובית לספרים וסופרים ישראלים נוספים.

"אני רואה בזה חשיבות מעבר לפרטי, גם ברמה של זווית ראייה אחרת מזו המוכרת על ישראל והחיים פה. בכל המפגשים שאני מקיימת עם קוראים, ובייחוד בגרמניה, יש לי תחושה שהקוראים נחשפים דרך הספרים לפן נוסף אחר של ישראל שאותה הם מכירים רק בהקשרים של פוליטיקה וטרור. אני חושב שיש משהו מאוד מקרב בדיבור על רגשות ועל נושאים חווייתיים ואוניברסליים שכל אדם מכיר בלי קשר לגבולות גיאוגרפיים. ברור לי שבגרמניה הצורך להתקרב לא מנותק מזוועות העבר, אבל הדור החדש פתוח וסקרן מאוד לגבי ישראל, החיים בה והתרבות שלה, הרבה מעבר למה שאני רואה בארצות אירופה אחרות. זה קשור באשמה אבל הולך מעבר לזה".