שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    משפט שיתוף הקבצים הסתיים בקול ענות חלושה
    חברות המוזיקה והסרטים נהגו בחוכמה כאשר הסכימו למחוק את שמו של אבי הירש מרשימת הנתבעים ולהביא לסגירת התיק הזה, אשר בסיכומו ספק אם ניצחו

    אן אם סי, הד ארצי, הליקון, פונוקול, המון הפקות, נענע דיסק ו-21 חברות וגופים אחרים שתבעו את אבי הירש נהגו בסך הכל בחוכמה כאשר הסכימו למחוק את שמו מרשימת הנתבעים בתיק.

     

    המשפט של הירש, שהיה צפוי להתחיל השבוע, אינו מתאים לשמש משפט הראווה של בעלי זכויות היוצרים בישראל, כזה שבסופו "יראו וייראו" כל משתפי הקבצים הלא חוקיים. הירש סרב להתפשר עם תעשיית הבידור והביע נכונות, באמצעות עו"ד בועז גוטמן, ללכת "עד הסוף" עד בית המשפט העליון, וזו מצמצה ראשונה.

     

    הסכנה: הפסד דעת הקהל

     

    אף אם התובעים היו מצליחים לשכנע את בית המשפט המחוזי והעליון כי גם שירותים המאחסנים אתרים המפנים להורדות בלתי חוקיות תורמים להפרת החוק, ולא רק בעלי האתרים האלה, הם היו מפסידים בדעת הקהל – הזירה החשובה ביותר כיום.

     

    אם חברות המוזיקה והסרטים לא היו מרפות מהירש, היה הזרקור של התקשורת הישראלית והבינלאומית מופנה לעברו, ומשדר לעולם את התעשייה בכיעורה. הירש, שלא הפעיל אתר שיתוף קבצים, בניגוד לנטען בכתב התביעה, היה מצטייר כשעיר לעזאזל.

     

    בסיכום המשפט המשמעותי ביותר שעניינו שיתוף קבצים בישראל, מתברר כי אין כאן מרוויחים, מלבד, אולי, משרד עורכי הדין של תעשיית הבידור.

     

    נכון, חברות המוזיקה והקולנוע הצליחו להסיר מהרשת אתרים פופולריים שהפנו גולשים להורדות לא חוקיות, ונתנו הסכמתן לחזרתם לרשת רק לאחר שהתחייבו להפסיק לקשר לתכנים בלתי חוקיים, אך הם עדיין פועלים ומפנים לקבצים ברשתות שיתוף הקבצים באופן עקיף. הגולשים הישראלים הפכו מתוחכמים יותר בשנה האחרונה, ורבים מאיתם לא זקוקים לקישורים הישירים כדי למצוא את הקבצים הלא חוקיים.

     

    נוסף על כך, אתרי שיתוף חדשים, שלא היו בין הנתבעים, מפרסמים קישורים ישירים להורדת סרטים ישראלים ולועזיים ברשתות שיתוף קבצים כמו ED2K או ביטורנט, וגם סדרות טלוויזיה ישראליות מופצות ללא הפרעה.

     

    רק שירותים חוקיים יתרמו לשינוי

     

    אם המטרה של התביעות הייתה לצמצם את מימדי הפיראטיות באינטרנט ספק אם היא הצליחה. נציגי התעשייה בישראל
    לכל היותר עשו שריר קטן שהרשים אולי רק את האנשים בחליפות ב-RIAA וב-MPAA, איגודי תעשיית המוזיקה והסרטים בארה"ב. התביעה הזו, כך נראה, חלפה מעל ראשם של משתפי הקבצים הישראלים, שעדיין מרגישים בטוחים.

     

    הפיראטיות תצומצם, אם תצומצם, לא באמצעות תביעות אלא בעזרת שירותי מדיה חוקיים, זולים ויעילים, כאלה שיציעו להורדה שירים וסרטים חדישים, במקביל להפצתם לחנויות ולבתי הקולנוע, תוך ביטול הדחיקה של האינטרנט לתחתית שרשרת ההפצה.

     

    חברות ההפצה הגדולות במערב כבר מבינות את זה והודיעו על השקת שירותים מקוונים כאלה. בשלב זה, לא פועל בישראל שירות סרטים או מוזיקה, הכולל תכנים ישראלים ובינלאומיים. נאלץ לחכות לרגע בו הגבירים מהוליווד יחליטו שגם תורנו הגיע.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    שירותים חוקיים. מתי תורנו יגיע?
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מומלצים