ערימה של חבר'ה על הדשא
העולם כולו נרעש לרגל המונדיאל המתקרב כצונאמי שמאיים להחריב את מערכות היחסים של ההטרוסקסואלים, אבל חבריי לא מתרגשים כלל. אחרי הכל, השחקנים המצודדים והמצויידים (בשרירי רגליים) לא ממש רלוונטיים, ומה שהם עושים על המגרש, או מחוצה לו, בקושי מצדיק מבט חטוף
מחקר בלתי-מדעי אבל די מוסמך שערך חברי הטוב שפריצי גילה כי בתקופת המונדיאל שיעור הגברים ההטרוסקסואלים המסתובבים חופשי ברחובות יורד פלאים. אותו שפריצי, בחור אופטימי ומלא ברק מטבעו, מתכונן לימים הטובים שאוטוטו מגיעים לפתחנו ונערך להפעיל את קסמיו על גברברי העיר האומללים שלא יודעים מה מצפה להם. "בזמן המשחקים החשובים, כל הסטרייטים בבית, מה שאומר שהיחידים שיסתובבו ברחובות יהיו הומואים. כך שסופסוף אפשר להרגיש כמו סטרייט לכמה ימים, ולהתחיל עם אנשים בחופשיות באוטובוס או בתור בסופרמרקט", הוא שוטח את התיאוריה המרגשת שלו בפני כל מי שמוכן להאזין.
אף אחד מחבריי הקרובים לא מתרגש מהאירוע הכה-ספורטיבי והכה-משעמם. ואיך אפשר להאשים אותם? השחקנים המצודדים והמצויידים (בשרירי רגליים) לא ממש רלוונטיים, ומה שהם עושים על המגרש, או מחוצה לו, בקושי מספיק להצדיק מבט חטוף. הכדורגלן היחיד שזכה לתשומת לב הומואית היה דייויד (תכניס לי גול) בקהאם, אבל הוא כבר מזמן הגזים קצת עם קרם העיניים והמסיכות לפנים. ולאחר שטבע את המונח "מטרוסקסואל" החלטנו להתעלם ממנו באלגנטיות. ידוע שברגע שכוכב הקהילה התורן מוטרד מנקבוביות העור שלו, סימן שהגיע הזמן להחליף אותו.
"קח את המוסכניק, לדוגמה. אם הוא רגיל להבטיח לך שהאוטו יהיה מוכן ב-12:00 ולסיים את התיקון רק ב-19:00, עכשיו הוא יהיה חייב לסיים את הכל בזמן וכמובטח, בשביל להגיע הביתה לראות מונדיאל", הוא ממשיך. והתיאוריה מתפתחת לה בקצב לוגריתמי עולה: "המוכרים בחנויות שיירשמו למשמרות ערב יהיו גייז, וכך גם הקונים", הוא מתלהב וקובע בפה מלא - "זה יהיה כמו גן עדן להומואים".
ואכן, העולם כולו נרעש ונרגש לרגל המונדיאל המתקרב כצונאמי ענק שמאיים להחריב את שרידי מערכות היחסים של ההטרוסקסואלים. בתים רבים נערכו מבעוד מועד לאינסינדט הלא-הומואי בעליל, באמצעות רכישת טלוויזיות ענקיות ומסכי פלזמה, ליטרים של בירה וקילוגרמים של גרעינים. נשים רבות כבר החלו מתכננות מה יעשו בזמן שהגברים שאיתן יגרבצו עם חבריהם מול המסך, חלקן מרוצות מהסידור (אסכולת "סופסוף יהיה לי זמן לעשות שופינג לבד") וחלקן מוטרדות ממנו ("גם ככה הוא לא מתייחס אלי מספיק"). פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ויועצים רבים כבר נערכים למריבות שלפני, אחרי ובמהלך האירועים. ואצל ההומואים? קול ענות חלושה.
היחיד שזכה לתשומת לב הומואית היה דייויד (תכניס לי גול) בקהאם
לשימוש יחסים רגליים כדורגל משחק דשא (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
להומואים יש אמנם את אירוע המדיה הכי הומואי בסביבה, האירוויזיון, אבל זה בסך הכל ערב אחד, קטן ומסכן, בו מתכנסים סביב טלוויזיה אחת, עם הרבה יותר מדי אלכוהול וקלוריות, ומעבירים ביקורת על כל פאקצה עוטת נצנצים שעולה לבמה. לסטרייטים יש ימים ארוכים של משחקים, של זיעה ניגרת ושל הבקעות, החדרות ושאר עניינים על הדשא.
לא בכל יום מתאספים אלפי סטרייטים ישראלים יחד, כדי לנעוץ מבטים נלהבים ונוטפי ריר במה שיש לשחקנים שזופים בין הרגליים (הכדור, הכדור!). כך שבעצם, במבט קצת פרוידיאני, החגיגה הסטרייטית הזו היא אולי גם חג בשביל התנועה הקווירית לדורותיה. במחשבה שניה, אולי כדאי לאחד את שני האירועים, המונדיאל מצד אחד והאירוויזיון מצד שני, לאירוע ענק אחד.
שערו בנפשכם את המונדיאלוויזיון, גבירותיי ורבותיי. שיא התרבות ופסגת היצירה האנושית. גם מוזיקה וגם כדורגל, גם "דוז-פואה" וגם "גוללללל", גם יגאל רביד וגם מודי בר-און. נוסיף את צביקה (אלוהים, תעשה משהו עם השיער הזה) פיק ואת אלי (כנ"ל) אוחנה בתור פרשנינו לענייני כלום, והרי לכם שילוב מנצח ובלתי-ניתן לערעור. ואם יקום הגאון שיצליח איכשהו להכניס את הראל פקעת, נינטייב וצביקה הדר לחבילה, בפורמט ריאליטי כלשהו, הוא עוד יעשה מזה מיליונים.
אבל בינתיים לא נותר אלא להסתפק בתקווה שיהיו לנו כמה שבועות נטולי פקקי תנועה, ושאולי סופסוף אפשר יהיה לפתח שיחה עם החמוד העליז מחדר הכושר.
שערו בנפשכם - מונדיאלוויזיון
צילום: ויז'ואל/פוטוס
כדורגל? תודה, לא בשבילי
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
