שדרות: שביתת רעב מול ביתו של פרץ

מטח הקסאמים הבלתי פוסק עשה את שלו - ותושבים בשדרות פתחו אחר הצהריים (יום א') בשביתת רעב מול ביתו של שר הביטחון, עמיר פרץ, בשדרות. מאז הבוקר נחתו כ-26 רקטות קסאם בעיר ובסביבותיה, אחת מהן פצעה אנושות את יונתן אנגל בן ה-60, שנפגע בעת שהכין את כיתות בית-הספר היסודי בעיר.

כמה עשרות תושבים הגיעו להפגין מול ביתו של השר פרץ, והם מתכוונים להקים במקום מאהל מחאה. בשעות האחרונות נשאו ונתנו עם המשטרה בניסיון להשיג אישור להפגנה ולשביתת הרעב, אך עד כה לא ניתן אישור שכזה. עם זאת, התושבים נחושים בדעתם לקיים את שביתת הרעב. במהלך ההפגנה נחתו שתי רקטות קסאם בשדרות, ובאזור נשמעו היטב הדי הפיצוצים. שתי נשים נפגעו מחרדה.

המפגינים, מול ביתו של פרץ (צילום: אמיר כהן)

בשבוע שעבר הקימו כמה תושבים בעיר את הפורום "תנו לשדרות לחיות" ובו חברים אלון דוידי, יו"ר ועד ההורים בשדרות ולצידו בתיה קטר, שלמה סוויסה, רינה מור-יוסף ותושבים אחרים. המפגינים מצפים כי יגיעו רבים להזדהות עימם. דווידי סיפר: "הגענו הנה מתוך מטרה ברורה לקחת את גורלנו בידינו ולהילחם על הביטחון, כיוון שראינו שאיש לא מתייחס אלינו ואיש לא מוכן להקשיב לבעיות שלנו. אנחנו מאוד מקווים שאנשים יבואו להזדהות איתנו מכל הארץ, אנחנו, בכל אופן, מתכוונים לממש את ההבטחה שלנו ולשבות רעב עד שמערכת הביטחון תתעשת ותיתן לנו את הביטחון בעיר".

בין המפגינים נמצא גם יונתן אבוקסיס ששכל את בתו אלה לאחר שרקטת קסאם פגעה בה. גם הוא מתכוון לשבות רעב. "אני חושב שאחרי ששילמתי מחיר כל כך יקר ולא קיבלנו את הביטחון אין דרך אחרת, אלא לשבות רעב. הממשלה הזו מבינה רק את הדרך הזו, לצערנו. אנשים שבתו רעב וקיבלו את התרופות שהצילו את חייהם ואנחנו נשבות רעב ונקבל את הביטחון שיציל את חיינו. אני, יותר מאחרים, רגיש מאוד לירי הקסאמים וכל פיצוץ מקפיץ אותי. אבל יותר מכל מרגיזות אותי ההבטחות שלא מומשו וראש הממשלה שלא מוכן אפילו לדבר איתנו ולהקשיב לנו.

"שר הביטחון עמיר פרץ אינו אשם במה שקורה, אנחנו תמכנו במדיניות שלו, אבל מי שקובע את המדיניות זה ראש הממשלה. אם הבת של אולמרט ידעה להפגין כנגד אבא שלה היינו מצפים שלפחות אביה יגלה הזדהות כלפי המפגינים פה בשדרות. אנו בכל אופן נפגין עד שיהיה לזה סוף, או עד שהממשלה תודה שלצבא אין את היכולת להגן עלינו ואז אולי לא צריך את הצבא", הוסיף.

רעיית השר יצאה אל המפגינים

במהלך ההפגנה יצאה רעייתו של שר הביטחון, אחלמה פרץ, אל המפגינים. חלקם קראו לעברה ואמרו: "אנחנו מצפים שבעלך יפסיק את המציאות הזו. את יכולה להשפיע על שר הביטחון לא לשבת בחיבוק ידיים. צריך להפסיק את כל ההתלבטויות ולהתחיל לפעול ולהגן על תושבי שדרות". פרץ השיבה למפגינים: "אני מבינה את התסכול שלכם, גם אני קורבן של המציאות הזו. אני חיה באווירה הזו חמש שנים כמו כל תושבי שדרות, אבל אין פתרון של זבנג וגמרנו. צריך סבלנות והידברות".

אחלמה פרץ יוצאת אל המפגינים (צילום: אמיר כהן)

בתגובה לדבריה ענה אחד המפגינים: "אנחנו מדברים איתם כבר 40 שנה. זה לא פותר את הבעיה". פרץ המשיכה: "אני מבינה שזה תסכול מתמשך של כמה שנים, ויש אנשים שבהחלט מרגישים שהם תושבים סוג ב'. צריך לתת תמריצים פה לאוכלוסיה, צעירה בעיקר, בכדי שהיא תישאר ולא תעזוב את העיר".

מוקדם יותר הגיעו תושבים למנהלת ההתנתקות, המחזיקה עדיין בסניף בעיר עוד מאז יישום תוכנית ההתנתקות. התושבים ביקשו שתוקם להם מנהלת פינוי פיצוי עבורם, בכדי שיכלו לעזוב את העיר. 

מחזיקים בשיניים, מנסים לשרוד

התושבים בשדרות מלאים במרירות ובחששות נוכח ההסלמה במצב הביטחוני. העיר הפכה עיר רפאים כמעט. החנויות והמסעדות פתוחות כרגיל, אך איש לא פוקד אותן כמעט. האנשים ממהרים לרוץ ברחובות, לא לשהות זמן רב תחת כיפת השמיים. כולם חרדים, מודאגים, ובעיקר כועסים.

אלמז רפאס, שהעיזה לצאת לרחובות עם בתה בת ה-6 דיאנה, החזיקה חזק בידה. גם הילדה סירבה להרפות, נראתה מבוהלת מאוד. "הלכתי היום לבית הספר אבל אמרו לנו שבגלל הקאסמים אין לימודים ובגלל שאדם אחד נפצע קשה, חזרתי הביתה ועכשיו אני עם אמא. אני לא יודעת מה עדיף - פה עם אמא, או בבית הספר. כשיש קאסם אני רצה מהר מהבית בקומה השלישית לקומה השניה להתחבא, עד שזה נגמר. עכשיו אני עם אמא".

גם האם אלמז כועסת. "הם מפחדים. כולנו מפחדים, וזה כבר מצב נורא. שום דבר כבר לא בטוח. אתה לא יכול ללכת לעבודה בשקט ובגלל שבקושי יש מקומות עבודה אז אתה מחזיק בשיניים ומנסה לשרוד". מרק שניידר, תלמיד כיתה י"ב, לא הלך גם הוא לבית הספר והמתין לאוטובוס שיקח אותו מחוץ לעיר. "כבר ארבע שנים אנחנו לא לומדים באופן מסודר. אני לא יודע איך הצלחתי לעשות את הבחינות. אתה יושב ללמוד ופתאום, באמצע מבחן בגרות או מתכונת - בום. קאסם. ואם אין קסאם, אתה חרד כל הזמן שעוד רגע הוא יפול. זה פשוט נורא. אני לא יודע מה יהיה".

זו גם רוח הדברים במרכז המסחרי, ב"פרלמנט" של ששון שרה. "אנחנו לא רוצים הטבות לא מיגון ואפילו לא מונדיאל בחינם. רק שקט. מה תעזור עיר בצורה וממוגנת לנהל פה חיים נורמליים? ואלה שאומרים שאין פתרון, שיבואו לחיות פה רק כמה שבועות ואז נראה מה יגידו".