"שימו ברקסים למכונת המלחמה"
פסטיבל קולנוע דרום נפתח למרות ירי הקסאמים שהחריד את שדרות. "לפסטיבל שמציע אסקפיזם, ספק אם היה פה קהל", אומר מנהלו אבנר פיינגלרנט. הבמאי ג'אד נאמן, שסרטו "נוזהת אל פואד" פתח את הפסטיבל, קרא לקברניטי המדינה לדבר עם הפלסטינים "עד שיצא עשן לבן"
דקות ספורות לאחר תום הקרנת טרום הבכורה לסרטו של ג'אד נאמן, "נוזהת אל פואד", שפתח אמש (ב') את פסטיבל "קולנוע דרום" בשדרות, נשמעה ברמקולים הקריאה: "שחר אדום". שתי רקטות קסאם, שנורו על ידי הפלסטינים מצפון רצועת עזה, הרעישו את שמי שדרות ופגעו במכונית חונה. ברדיו דיווחו על פצועה באורח קל מרסיסים ושתי נשים שלקו בחרדה וטופלו במקום. כמעט 20 רקטות קסאם נחתו ביממה האחרונה בשדרות. אחת מהן, שנחתה בסמוך לתחנת דלק, כמעט וגרמה לאסון רחב ממדים על פי הערכות כוחות הביטחון. אז נכון, שדרות אינה העיר הציורית עליה מדווחת כריסטיאנה הוכמן ב"ארץ נהדרת" ובכל זאת, שדרות היא עיר שורדת שאתמול בלילה דיברה שלום.
השחקן עודד ליאופולד, הצלם חנניה בר והבמאי ג'אד נאמן, בשדרות
קשה לחשוב על פסטיבל קולנוע שיותר נטוע במציאות חייו מאשר "קולנוע דרום", שבהגדרתו הוא מחפש את השוליים ובמיקומו הוא מרוחק מהמרכז. "הקולנוע בישראל אף פעם אינו מנותק מההקשר, מהמציאות או מההיסטוריה שלו וגם הפסטיבל מתייחס לעולם רווי הקונפליקטים שבו אנחנו חיים", אמר אמש אבנר פיינגלרנט, ראש המחלקה לקולנוע וטלוויזיה במכללת ספיר ומי שיזם את הפסטיבל ועומד בראשו. "המקום הזה, שמפגיש בין המציאות לאמנות, מדמם, וזו הסיבה שאנחנו עוסקים בחומרים רלוונטיים. אם היה פה פסטיבל קולנוע שמציע אסקפיזם אני בספק אם היה לו קהל".
"אנחנו לא צפון אמריקה ולא מערב אירופה"
סינמטק שדרות ופסטיבל "קולנוע דרום" צמחו מתוך החוג לקולנוע במכללת ספיר והם תולדה של השטח. מתוך כור מחצבתו בדרום מבקש הפסטיבל לקיים דיאלוג אמיתי בין מרכז לפריפריה, לייצר עימות ולפתוח את הנושא לשיח שבסופו של דבר, כך מאמינים העושים במלאכה, יפרה את כל הלוקחים בו חלק. "אנחנו נוגעים בעצבים מרכזיים ומהותיים בתרבות ובחברה הישראלית", אומר פיינגלרנט, "זו הסיבה שגם כשהמציאות הביטחונית באזור בעייתית, מאות תלמידים מגיעים מדי שנה לספיר ומאות אנשים הגיעו היום לפסטיבל".
יש משהו חלוצי בפסטיבל קולנוע דרום, לא רק בגלל שהוא היחיד שפועל באזור קו התפר הגיאוגרפי והדמוגרפי, אלא גם בשל השפות הקולנועיות האלטרנטיביות שהוא מעודד. מבחינה זו הבחירה בסרטו של ג'אד נאמן, שנמצא בשלבי עריכה טרום סופיים, כסרט הפתיחה מעידה על סדר היום החדש שקבע הפסטיבל. "זה סרט שמדבר בשפה העברית, הערבית והרוסית. הבליל הזה, ששובר את כור ההיתוך הישראלי, הוא בדיוק המקום שאליו מכוונים בית הספר והפסטיבל", אמר פיינגלרנט, "אנחנו רוצים לגלות את השורש, לחשוף את הפיסות שמרכיבות אותנו וליצור תמהיל חדש של קולנוע דרום שמדבר במהותו על עשייה ענייה, חתרנית, בוערת, פוליטית וחברתית שמביאה לידי ביטוי דרכים אמנותיות חדשות. אנחנו לא צפון אמריקה ולא מערב אירופה. ככל שנכיר בכך נקדים לגלות מה אנחנו כן. אנחנו נטועים במזרח התיכון שמורכב מהרבה מאוד קהילות, תרבויות, מיעוטים וקבוצות מהגרים. כל זה הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות שלנו".
סרטו של נאמן מטשטש גבולות לא רק בין השפות אותן דוברים גיבוריו, אלא גם בין תחומי יצירה שונים שהוא מערבל בתוכו כמו ספרות, מחול, שירה ותיאטרון, ריאליזם ופנטזיה. "נוזאת אל פואד", הקרוי על שם אחת הדמויות בסיפורי אלף לילה ולילה, מחזיר את נאמן לעשייה קולנועית מעשית אחרי שנים באקדמיה. במרכז הסרט שתי נשים – יעל הדר ואפרת גוש - שמתמודדות כל אחת בדרכה בקריסת עולמן, בריקבון שפושה בגוף ובנפש בתוך מציאות שלפעמים נדמית לאשליה. מוחמד בכרי משחק בו שלל תפקידים, בהם את אביה של הדר ומוכתר הכפר מתוך ספר המעשיות. שחקנים נוספים בו הם מירב גרובר בתפקיד אימה של גוש ועודד ליאופולד בתפקיד בעלה של הדר.
את פיסות הרגש שמפזר נאמן לאורכו ולרוחבו של הסרט, מדביק פסקול נפלא שרקחו שלמה גרוניך, הזמרת לובנה סלאמה ונגן העוד והמלחין עימאד דלל. הפסקול מלווה גם בשירים שכתב הבמאי ומבצעת אפרת גוש. "המוזיקה יצרה את המעבר בין השפות ועבודת המצלמה השלימה את הזרימה בין הדמויות והסיטואציות ואפשרה למוזיקה לעטוף את הכל", אומר נאמן, "מה שהיה לנו חשוב לומר בסרט, והרגשנו את זה מאוד חזק תוך כדי תהליך, הוא שהמהות בסופו של דבר היא מערכות היחסים שנרקמות בין בני אדם. ערבית ועברית הן שתי תרבויות שזורמות אחת בשנייה, זה קיים מסביבנו ואי אפשר להתעלם מזה לאורך זמן. באמצעות הסרט המחשנו שיהודים וערבים יכולים לחיות ביחד, שלשנינו יש חלק ברקמה האנושית של המקום הזה ואין בינינו שום הבדל. מי שמחפש הבדלים לא ימצא אותם על המסך".
שותפו של נאמן למסע, הצלם חנניה בר, ששיתף איתו פעולה גם בסרט הביכורים שלו "השמלה" וב"מסע אלונקות", לא חשש מחשיפת הסרט בשלב עריכה לא סופי. "זה חריג, אבל אם לא לוקחים סיכונים, לא מגלים עולמות חדשים", הוא אומר, "הסרט הזה הוא לא בדיוק מיינסטרים, הוא פורץ גבולות במובנים רבים ולכן היה לנו חשוב שהוא יציג דווקא בפסטיבל הזה שמטבעו מחפש קולות אחרים".
במקום בו קולנוע הוא צורך
אחד המפעלים המרשימים של הפסטיבל השנה הוא השקת "מחברות קולנוע דרום" בעריכת יעל מונק ואייל סיון. מדובר במונוגרפיה נרחבת ומושקעת שמוקדשת הפעם ליצירתו של ג'אד נאמן וכוללת בתוכה ראיון עם היוצר, מאמרים אקדמיים על יצירתו, פרשנויות של קולגות ועיתונאים, תסריט פרי עטו של היוצר ומאמרים הממקמים את היצירה בקונטקסט הישראלי. "נאמן הוא קולנוען, מורה ואיש רוח, אדם היוצר קולנוע פוליטי במקום בו קולנוע הוא צורך, במקום בו קולנוע מסוג זה הכי חסר", כתבו העורכים בהקדמה, "מחברות 'קולנוע דרום' מחויבות לכתיבה פוליטית-קולנועית וטבעי היה שנוזהאת אל פוהד ישמש כמאיץ להוצאתו לאור של הגיליון הראשון".
"הכתיבה על הקולנוע הישראלי חסרה", אומר סיון, שיערוך גם את הגיליונות הבאים, "אנשי קולנוע ממעטים לקחת חלק בשיח החברתי הן בכתיבת מאמרים אקדמיים והן בכתיבה פובליציסטית בעיתונות. הסיבות לכך שונות ולא ענייניות אבל את הוואקום שנוצר חייבים למלא". בעתיד מתכנן סיון להוציא לאור גיליון שיוקדש ליצירה הקולנועית הישראלית דרך עיניהם של יוצרי קולנוע, מבקרים ואנשי אקדמיה בעולם הערבי. גיליון נוסף יעסוק בקולנוע של נשים וביוצרות קולנוע ישראליות. בחודש אוקטובר יתקיים במכללת ספיר כנס שיעסוק ביכולתו של הקולנוע לשחזר זיכרון ולדבר על עבר ועל אוטופיה, חורבן וגלות. המאמרים בכנס יאוגדו אף הם לכדי מחברת. לדברי סיון, בהמשך יאספו עבודות סמינריוניות מצטיינות של סטודנטים בחוג לקולנוע של ספיר וייערכו אף הן לכדי מחברת. "סופסוף יש במה לדבר על קולנוע ולא רק ברמה האסתטית שלו", אומר סיון, "קיום הדיאלוג הזה בין היוצר, היצירה והקהל הוא לא רק משמעותי, הוא מהותי לעשייה ולהתפתחות".
"מכאן תצא יצירה מופלאה"
בלוגו של הפסטיבל השנה מצוירת דמותו של דון קישוט רוכב על גמל, רוצה אולי לומר שגם במדבר הצחיח והקשה חייבים בני אדם אידיאלים להיאחז בהם. "אני מקווה מאוד שבעוד שנתיים או שלוש נוכל לקיים את פסטיבל קולנוע דרום בשדרות ובעזה במקביל כי רק היצירה תנצח את אש המלחמה ואנחנו שותפים מלאים למה שקורה פה", הביע פיינגלרנט משאלת לב בטקס הפתיחה.
גם נאמן ביקש להביע משאלה: "אנחנו נמצאים פה ברגע של התלקחות שאיננה מובנת לי והיא נטולת כל סיבה. מכונת המלחמה של ישראל חזקה. נהגיה צריכים ללחוץ על הברקסים בכדי לשנות את מצב העניינים בין ישראלים לפלסטינים. אם לא יעשו כן, מלאך ההיסטוריה ישוב ויראה כאן הרבה הרוגים, פצועים והריסות משני הצדדים. יהודי חכם אמר שבקצה כל 'הבה נגילה' יושב ערבי עם נרגילה, כדאי שנזכור שהפלסטינים הם השכנים שלנו ולא האויבים שלנו ואנחנו חייבים לדבר איתם עד שיצא עשן לבן".
אבל אנשי ספיר הם לא רק חולמים אלא גם עושים. נשיא המכללה, פרופסור זאב צחור, שהתעקש על הקמת החוג לקולנוע, סיפר: "במועצה להשכלה גבוהה שאלו אותנו מה תעשו עם קולנוע בפאתי שדרות. זה היה מהלך נועז והרעיון שהיה גלום בו נובע אולי מאמירה של עמוס עוז שיצירה גדולה צומחת מן הפצע. זה אזור רווי פצע ולכן ידענו שדווקא מכאן תצא יצירה מופלאה. עמיחי כתב: 'אף מגדל דבורים לא ישים פה את כוורותיו, אבל בני אדם מוציאים לפעמים דבש מן השממה והוא מתוק מכל'".
בין אלה שניצלו את פתיחת הפסטיבל להפגנת סולידריות עם אנשי שדרות היו גם שר המדע, הטכנולוגיה, התרבות והספורט אופיר פז פינס, ח"כ מתן וילנאי וסגן הרמטכ"ל לשעבר עוזי דיין, יו"ר מפלגת תפנית. השר פינס ברך את מארגני האירוע ואמר: "בעצם קיום הפסטיבל אנחנו מעבירים מסר ברור שקסאמים וטילים לא ישבשו את חיי השגרה ביישובי עוטף עזה. אומרים שכשהתותחים רועמים המוזות שותקות אבל המוזות לא ישתקו במהלך השבוע הקרוב בשדרות ואת התותחים אני מקווה שנדע להשתיק". פינס ניצל את ההזדמנות ואמר כי יקצה מיליון שקל לשיפוץ האודיטוריום בשדרות שיחל כבר בחודש הקרוב. כמו כן אמר השר כי יזם ביחד עם אמ"י מופע פתוח לתושבי העיר והסביבה בהשתתפות מיטב אמני ישראל.
גם התיאטרונים התגייסו להפגין סולידריות ובימים אלה מתכננים בניית רפרטואר שיוצג בפני תושבי שדרות ויישובי המעטפת. "לצערי הרב עדיין אין היכל תרבות בשדרות ולכן הרפרטואר יצטרך להתאים את עצמו לאולמות הקיימים, אבל אני מקווה שגם זה ייפתר ובקרוב נוכל להעמיד יסודות להיכל חדש", אמר פינס. השר ציין כי גם המוזיאונים יהיו פתוחים לכל אורך הקיץ ללא תשלום בפני תושבי העיר ויישובי עוטף עזה.
