נתיב המילוט של המורים: פרישה בגלל בריאות
מספר המורים הפורשים ממערכת החינוך בשל בעיות בריאותיות זינק בשלוש השנים האחרונות פי שניים ויעמוד השנה על 800 מורים. הסיבה: בהיעדר תקנים לפרישה מרצון נאלצים מורים שחוקים לפנות לוועדות רפואיות, שעל פי רוב מאשרות את בקשות הפרישה. משרד החינוך: ננסה לאפשר פרישה מכובדת למעוניינים
מערכת חולה ומזדקנת: יותר ויותר מורים מבקשים לפרוש ממערכת החינוך בשל בעיות רפואיות. הסיבה: אין מספיק תקנים לפרישה מרצון של מורים שחוקים ומבוגרים ועל כן נאלצים רבים מהם, כמפלט אחרון, לפנות לוועדות רפואיות. במשרד החינוך מודאגים מהתופעה והחלו לבדוק את הסיבות למגמת התרחבות הפרישה מסיבות רפואיות.
מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, אומר כי המשרד ינסה למצוא פתרונות לאותם מורים שעייפו מעבודתם. "ממוצע גיל המורים במערכת עלה והמערכת התבגרה בעשור האחרון. אנו נקיים דיונים עם משרד האוצר, על מנת לאפשר פרישה מכובדת למורים שנקלעו למצב שבו אינם יכולים לתפקד כתוצאה מתשישות ומחלות".
השנה צפויים לפרוש ממערכת החינוך כ-800 מורים ומורות מסיבות רפואיות. מדובר בעלייה ניכרת ביחס לשנים האחרונות במספר המורים הפורשים מטעמי בריאות. כך למשל, בשנת הלימודים שעברה, תשס"ה, פרשו 639 מורים מסיבות רפואיות. בשנת הלימודים תשס"ד פרשו 558 מורים ובתשס"ג פרשו 367 מורים.
בקשות המורים לפרוש מהמערכת בשל מחלות שונות מתקבלות למרות שלאחרונה אישר משרד האוצר מימון תקציב לפרישה מרצון של 900 מורים ותיקים. אז אמרה שרת החינוך, יולי תמיר, ל-ynet ש"במקום המורים הללו ייקלטו אפילו יותר מ-900 מורים צעירים, במסגרת גידול טבעי של אחוז וחצי השנה".
אז ממה סובלים המורים?
הסיבות הרפואיות לפרישת מורים מהמערכת דומות לכלל האוכלוסייה: מחלות לב, מחלות ממאירות ומחלות פנימיות. ניתן לאפיין בקרב המורים תופעות של תשישות וצרידות (פגיעה במיתרי הקול), המוגדרת כמחלת-מקצוע של עובדי הוראה ומוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי. תופעות אלה בולטות יותר בקרב מבוגרים מעל גיל 45.
הליך פרישתם של מורים, בדומה לשאר עובדי המדינה, מעוגן בחוק, בתקשי"ר ובתקנון שרות עובדי הוראה. על פי הנוהל, זכותו של כל עובד אשר חלה לבקש פגישה עם וועדה רפואית הפועלת מטעם משרד הבריאות ובפיקוחו. וועדה רפואית זו מורכבת מרופא שהינו עובד משרד הבריאות ומשמש כיושב ראש הוועדה וכן רופא מומחה, בהתאם למחלתו של העובד.
בדרך כלל, בוחנת הוועדה את כל המסמכים הרפואיים בתיקו הרפואי האישי של המורה ומחליטה האם יש לפסול את המורה מתפקיד ההוראה בשל הנסיבות הרפואיות. במקרים רבים, הוועדה מאשרת את הבקשות.
אבואב אומר כי מערכת החינוך מעוניינת בהכנסת מורים צעירים, אך מגמת העלייה במספר הפורשים מסיבות רפואיות מצריכה בדיקה. במיוחד נוכח התוכניות לפרישה מרצון. "משרד החינוך בודק מדוע בשנים קודמות אפשרה המדינה למורים לפרוש בכבוד על ידי מתן מכסה גדולה יותר לפרישה, ולעומת זאת כיום יותר ויותר מורים שחוקים פונים לועדות הרפואיות", מסכם אבואב.
יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, רן ארז, אמר בתגובה: "משרד האוצר והחינוך יוצרים מצב של 'ישראבלוף' – במקום לאפשר למורים מבוגרים פרישה מוקדמת בגלל עייפות ושחיקה, הם מאלצים אותם לפרוש עקב מחלה. מורים סובלים משלל תחלואות כמו בעיות קול, ורידים ברגליים. המורים האלה מועדפים על פני מורים אחרים, בריאים, המעוניינים לפרוש מהמערכת. אין ספק שמורה סובל מפגיעה במיתרי הקול, עייפות נפשית, שחיקה, חוסר מוטיבציה וזה בא לידי ביטוי במחלות. משרד החינוך הקצה 900 מכסות לפרישה מרצון, אולם ישנם מורים רבים יותר שרוצים לפרוש, לכן נוצר מצב שנאלצים לעשות סלקציה - מי חולה יותר ומי פחות. ולכן, על מנת להבטיח את פרישתם, יותר מורים פונים לוועדות רפואיות".
לפנייה לכתב/ת 
