ייתכן שרביד תצטרך להיפרד מפסגות אופק

רשות ניירות ערך שוקלת לאסור על גבי רביד, מנכ"ל פסגות אופק, להמשיך לכהן בתפקידה לאחר העברת הבעלות מלאומי לקרן יורק. מלאומי נמסר כי זו "חריצת דין מוקדמת בטרם משפט".

גבי רביד וסגנה דני זילבגר מואשמים במתן טובות הנאה ליועצי ההשקעות בבנקים, ובתמורה המליצו יועצי ההשקעות ללקוחותיהם לרכוש קרנות נאמנות וקופות גמל שבבעלות הבנק.

הבוקר הודיע בנק לאומי לבורסה על השלמת הסכם מכירת בית ההשקעות פסגות אופק ליורק, תמורת 1.35 לקרן יורק תמורת מיליארד דולר. השלמת העסקה מותנית בקיום תנאים מותלים וקבלת אישורים רגולטורים.

ביורק מכנים את דרישת הרשות בלתי סבירה ולא רואים עצמם מחוייבים לביצוע עסקת המכירה, אם תיוותר בעינה עמדת הרשות לניירות ערך לפיה שני הבכירים אינם רשאים להתמנות כמנהלים בחברות הרוכשות.

בית ההשקעות פסגות אופק מנהל יותר מ-19 מיליארד שקל. בנק לאומי ויתר על האופציה שהוקנתה לו לרכישת מחצית מאמצעי השליטה בתאגיד אשר ינהל מטעם הרוכש את פעילות ניהול תיקי ההשקעות.

מפסגות אופק נמסר כי להתניית הרשות השלכות הרסניות ופוגעניות. "מדובר בפגיעה אנושה ובלתי סבירה בחופש העסוק", נמסר מפסגות. כמו כן אומרים בפסגות כי עמדה הרשות לנייירות ערך מהווה למעשה גזר דין כאשר לא הושלם ההליך המשפטי.

לדברי פסגות, הרשות אינה מוסמכת לקבל החלטה כזו "ימים ספורים בלבד לפני חלוף המועד להשלמת העסקה", והיא מעמידה בסכנה את השלמת עסקה.

מבנק לאומי נמסר כי: 

"הבנק, החברות הבנות הרלבנטיות ועובדיהן, משוכנעים כי לא הפרו בשום צורה את הוראות החוק וכי יצליחו לשכנע את הפרקליטות בצדקתם".

הרשות לניירות ערך מנהלת מאז שנת 2003, חקירה בנוגע לחשד למתן הטבות בקשר עם מכירת קרנות נאמנות בקבוצת בנק לאומי, בגין התקופה שקדמה לרפורמת בכר. בחודש מאי 2006 הודיעה פרקליטות תל-אביב, לגורמים שונים ובהם לגבי רביד, מנכ"ל פסגות-אופק בית השקעות ולדני זילביגר, המשנה למנכ"ל, כי ניתנת להם זכות לשימוע.

השימוע נקבע לאמצע חודש יולי 2006 ובמסגרתו ייטען כי אין כל יסוד להגשת כתבי אישום בעניין. הבנק, החברות הבנות הרלבנטיות ועובדיהן משוכנעים, כי לא הפרו בשום צורה את הוראות החוק וכי יצליחו לשכנע את הפרקליטות בצדקתם.

עמדת הבנק היא כי אין מקום ואין הצדקה לדרישת הרשות. יורק והבנק בטוחים, כי יצליחו לשכנע את הרשות כי הדרישה הנשקלת על ידה כתנאי למתן הרשיון מהווה פגיעה חמורה בחופש העיסוק.

ההחלטה פוגעת בחזקת החפות העומדת לזכותם, וזאת גם לאור העובדה כי הדרישה הינה בבחינת חריצת דין מוקדמת בטרם משפט, עוד לפני שהתקיים שימוע והפרקליטות עוד טרם הגיעה למסקנות סופיות בנושא.