תרופות לדיכאון פוגעות בצפיפות העצם במתבגרים

ילדים שנוטלים פרוזאק ותרופות נוגדות דיכאון אחרות ממשפחת ה- SSRI (חוסמות ספיגה חזרה של סרוטונין באופן ספציפי) עלולים לסבול מעצמות שבירות בבגרותם. כך עולה ממחקר על עכברי מעבדה, שנערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אינדיאנה ופורסם בגיליון המקוון של כתב העת 'אנדוקרינולוג'י'.

הממצאים מגיעים שבועיים בלבד אחרי שניסוי אחר על חיות הראה קשר בין שימוש בנוגדי דיכאון ממשפחת ה- SSRI לעלייה בסיכון ללקות בדיכאון ובחרדה בהמשך החיים, וכחודש אחרי שהממשל האמריקאי הורה ליצרנים להוסיף לתרופות האלה תווית אזהרה, שמציינת אפשרות של עלייה במחשבות ובהתנהגויות אובדניות בקרב ילדים ומתבגרים שנוטלים אותן.

במחקר הנוכחי נבדקה התפתחות העצם מהלידה ועד הבגרות אצל עכברי מעבדה, שנחשפו לתרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI . נמצא שהתפתחות העצמות וצפיפותן אצל העכברים האלה היו פחותות לעומת עכברים רגילים שלא נחשפו לתרופה. הדבר היה נכון גם לגבי קבוצת עכברים רגילים, שנחשפו לפרוזאק בשלב מוקדם של חייהם. "העצמות אצל העכברים שנחשפו לתרופה לא היו קצרות יותר, אך הן היו צרות יותר, ומסת העצם היתה פחותה", אומר ד"ר סטוארט וורדן, שעמד בראש המחקר. "זהו ממצא משמעותי במיוחד, מפני שידוע כבר עד כמה בריאות העצם בילדות משפיעה על בריאותה בשלב מאוחר יותר בחיים".

מחקרי מעבדה שנערכו בעבר מצאו קשר בין מסלולי הסרוטונין לבין צמיחת העצם, כך שנטילת נוגדי דיכאון מפריעה למסלולים האלה ולכן עלולה למנוע צמיחה של עצם. תרופות נוגדות דיכאון אחרות כמו סימבלטה (CYMBALTA) ואפקסור (EFXOR) גם כן משפיעות על הסרוטונין, ולכן עלולות להשפיע באופן דומה.

בכנס החברה האמריקאית לחקר העצם והמינרלים, שהתקיים לפני מספר חודשים, הוצג מחקר שנעשה על נשים אחרי גיל המעבר. נמצא שהנשים שנטלו נוגדי דיכאון ממשפחת ה- SSRI סבלו מאיבוד עצם של מפרק הירך בהיקף כפול מזה של נשים שלא נטלו את התרופות. עם זאת, ד"ר דייוויד פסלר, פסיכיאטר לילדים ופרופסור בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ורמונט, מודאג מכך שהדיווחים האחרונים לגבי פרוזאק ותרופות אחרות ממשפחת ה- SSRI עלולים להוביל למצב שבו הן לא יינתנו לילדים ולמתבגרים שסובלים מדיכאון. הוא העיד על הנושא בשימוע שערך לאחרונה מינהל המזון והתרופות בארה"ב. "תרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI יכולות להועיל רבות לילדים ולמתבגרים מסוימים שסובלים מדיכאון, אך לא לכולם.

אבל טיפול תרופתי בלבד לא מספיק כדי לטפל בליקויים פסיכיאטריים מורכבים אצל ילדים". לטענת ד"ר וורדן וד"ר פסלר, ההוכחות הקליניות עדיין תומכות בשימוש בתרופות נוגדות הדיכאון אצל ילדים ומתבגרים שסובלים מדיכאון חמור. "דיכאון אצל ילדים ומתבגרים הוא מצב רציני מאוד", אומר ד"ר פסלר. "מחקרים מראים שיותר מ-40% מהם ינסו להתאבד לפחות פעם אחת, ושהדיכאון גם מגביר את הסיכויים לשימוש בסמים ולהסתבכות בבעיות בבית ובבית הספר. החדשות הטובות הן שאנחנו באמת יכולים לעזור לילדים האלה. הטרגדיה האמיתית היא שישנם הרבה ילדים שלא מקבלים את הטיפול המקיף הדרוש".