גניחות אהבה במבטא זר
שעתיים בלבד לאחר שהכנסתי את רוזאנה אל חנות הכובעים של אבא, וכבר לא היה לנו למה לצפות. התחתנו בידיעה מראש שאנחנו מתגרשים. והיתה גם סיבה שאני לא אוהב לדבר עליה. רוזאנה בלי בגדים היא רוזאנה אחרת, כאילו ילידת הארץ, אבל היא גנחה במבטא ספרדי. הדיסוננס הרג אותי. הסקס הכי טוב שלי היה בעיניי לא יותר מאשר בדיחה
אמרתי לאבא שיגיד שלום לרוזאנה וישאיר אותנו לבד בחנות הכובעים שלו. אבא אמר שלום, אבל נשאר לדבר עם רוזאנה על ההורים שלה מארגנטינה.
"ההורים שלי כאן, בארץ-ישראל", אמרה רוזאנה.
התביישתי שרוזאנה אומרת “ארץ-ישראל”, אבל אבא לא היה רגיש כמוני. הוא היה מרותק לשיער הארוך של רוזאנה.
"לא עושים היום כובעים בשביל שיער ארוך כמו שלך", אמר.
"מה הוא אומר", שאלה אותי רוזאנה.
"הוא אומר שהוא מצטער שהוא חייב ללכת", הסברתי.
אבא הלך עם קצת כעס שהבן שלו מתבייש במושג של ארץ-ישראל, אבל לא מתבייש לגרש את אבא שלו. אבא כעס במיוחד משום שרוזאנה היתה מארגנטינה. הוא רצה לדעת איזה מין כובעים חובשים בארצות של דרום אמריקה.
היא החליפה כובעים במהירות של אורגזמה רב-פעמית
נשארנו לבד והצעתי שנמדוד כובעים. רוזאנה מדדה עלי כובעים לפי הטעם שלה, ואני מדדתי עליה כובעים לפי הטעם שלי. אחר כך שינינו את הסדר: רוזאנה מדדה לעצמה
כובעים שאוכל להביט בה לפי הטעם שלה, ואני מדדתי לעצמי כובעים שהיא תוכל להביט בי לפי הטעם שלי. רוזאנה אמרה שכובע קש איטלקי, עם פרחים בצד, הכי מתאים לה,
ואני אמרתי שהכי מתאים לי זה כובע לבד, כמו של חרדי מהעיר פוזנן. צחקנו. רוזאנה אמרה שמשהו בכובע הלבד לא יוצא לה עם מה שהיא חושבת. שאלתי על מה היא חושבת, והיא אמרה שהיא לא יודעת להגיד את זה בעברית.
רוזאנה אמרה שכובע עם פרחים בצד הכי מתאים לה (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
ראיתי לה בעיניים את כל מה שהיא לא יודעת לדבר בעברית, שכובעים מודדים בלי בגדים. היתה לי גם תחושה שרוזאנה בלי בגדים לא נראית עולה חדשה. התפשטנו, ורוזאנה הסתובבה ערומה בין המדפים והחליפה כובעים במהירות של אורגזמה רב-פעמית. היא היתה כל כך מאושרת, שהיא שאלה אם יש לה סיבה להיות כל כך מאושרת. אמרתי שכן. טרפנו זה את זו.
הסצינה של מדידת כובעים בעירום השאירה את רישומה. התחתנתי עם רוזאנה. היא היתה באמת אשה מיוחדת. היא חרגה לי מסדר החיים - התחתנו בגיל בו עדיין משרתים
בצבא, ואחר כך התגרשנו, בגיל בו מתחתנים.
"היום", אמר אבא, "לא מתגרשים כמו שהתגרשו פעם".
רוזאנה הוסיפה שגם בארגנטינה כבר לא מתגרשים כמו שהתגרשו פעם.
"על מה אתם מדברים?" שאלתי.
"אתה הופך תמיד את הסדר", אמר אבא. "היום, הולכים קודם ליועץ לענייני משפחה, ואחר כך יש עוד את הפסיכולוגים ואת הגישור. יש היום הרבה מה לעשות לפני כל דבר
אחר".
רוזאנה, שהתרגלה להגיד את מה שאמרו לפניה, כדי לשפר את העברית שלה, אמרה את מה שאמר אבא. אבא רצה להבין למה אנחנו מתגרשים, וגם רוזאנה רצתה שאגיד לאבא למה אנחנו מתגרשים.
"אמא ואני מסתדרים איתה כל כך יפה", אמר אבא. "אני ממש לא מבין".
ורוזאנה אמרה שהיא מאוד אוהבת את ההורים שלי.
לא ידענו למה עוד ניתן לצפות לאחר הטירוף של הפעם הראשונה
התגרשנו משום שהשיא היה מאחורינו. לא ידענו למה עוד ניתן לצפות לאחר הטירוף של הפעם הראשונה. שעתיים בלבד לאחר שהכנסתי את רוזאנה אל חנות הכובעים של אבא,
וכבר לא היה לנו למה לצפות. התחתנו בידיעה מראש שאנחנו מתגרשים. והיתה גם סיבה שאני לא אוהב לדבר עליה. רוזאנה בלי בגדים היא רוזאנה אחרת, כאילו ילידת הארץ,
אבל היא גנחה במבטא ספרדי. הדיסוננס הרג אותי. חיי המין הכי טובים שלי היו בעיניי לא יותר מאשר בדיחה. ניסיתי לחסום לרוזאנה את הפה, התחננתי שתשתוק ברגעים האלה והשתדלתי להתעלם, אבל המבטא הזר הרס לנו את חיי המין.
לאחר טקס הגירושים ברבנות, אבא שאל לאן אנחנו הולכים.
"למה שלא תלכו לנוח אצלנו?" הציעה אמא. "אבא ואני נבוא אחר כך. יש לנו סידורים".
רוזאנה אמרה שהיא באמת עייפה והלכה ראשונה.
מצאתי את רוזאנה שוכבת ערומה על המיטה, ועשינו אהבה שחוקה. החדר נראה תפאורה שחוקה לא פחות: אגרטל של אמא, תמונות של אבא בחנות עם אורחים חשובים, כמו האדמו"ר מסאטמר, תמונה של הדוד מהתקופה שעוד היה חי, וילונות מהימים שסבתא היתה צעירה ושטיח קטן לרגליים שהיום כבר לא רואים. אמרתי לרוזאנה, כמו שאני אומר תמיד, שהחדר לא מתאים לנו, ורוזאנה הבינה שעליה להתנצל פעם נוספת שהיא גונחת במבטא.
"אני לא מבין איך אנחנו עושים את זה", אמרתי.
"התחלנו לא טוב, כבר מההתחלה", אמרה רוזאנה.
"לא היינו צריכים", אמרתי.
"חבל, באמת", אמרה.
"אם לא היה אחרת, הייתי אוהב אותך מאוד".
"אני יודעת".
בערב, ביקשתי מאבא את המפתחות של החנות, כי רוזאנה ואני רצינו להיפרד יפה, כמו שהתחלנו. מדדנו כובעים בעירום, שכבנו, ואחר כך הרגשנו מצוין.
אולי לא היינו צריכים להתגרש", אמרתי.
"גם אני חושבת ככה", אמרה.
חזרנו הביתה. עזרתי לרוזאנה לארוז את החפצים שלה, ונסענו באוטו של אבא אל הדירה של ההורים שלה. אמא ואבא של רוזאנה לא הוציאו הגה. הם לא ניסו להתווכח כמו ההורים שלי. הם לא ידעו עברית בשביל זה, ורוזאנה לא אוהבת לתרגם. אחר כך, עזרתי לרוזאנה לשים את החפצים שלה במקום. בינתיים, התפשטנו לעוד אהבה שחוקה. פעם
אחרונה ודי. אבל קרה לנו הבלתי ייאמן. לא היה שום דבר שחוק באהבה האחרונה הזו.
לפנייה לכתב/ת 
