מחקר כינויים בצ'טים: בת כמה פ33ה~עייFה?

השימוש בכינויים בצ'טים מאפשר לאדם לנטוש לזמן קצוב את המציאות הפיזית ולהשתעשע בזהויות בדויות. גם אם יש מצ'וטטים שלא מנצלים את המרחב כדי להתחזות או לשקר, עצם העובדה כי לא רואים ואין שומעים את בן השיח מאפשרת לו חופש תמרון רחב.

החוקרת שגית ליפץ-אליאסי מאוניברסיטת בר אילן, שהציגה מחקר בנושא הכינויים בכנס השנתי של האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה, שנערך החודש באוניברסיטה הפתוחה, ביקשה לבדוק עד כמה הכינוי בצ'ט דומה לשמות בחיי היום-יום, האם יש הבדלים בין החדרים השונים לפי גיל ושאלות נוספות. לשם כך, היא עקבה אחר חדרי צ'ט ברשת

הישראלית, הממוינים לפי גיל (גילאי עשרה, 20+, 30+, 40+ וכו').

מה עדיף: ארוך או קצר?

ליפץ-אליאסי גילתה, כי רוב הכינויים בצ'ט מורכבים לרוב מילה אחת עד ארבע מילים. רובם בני מילה אחת (88 כינויים, המהווים 50.6% מסך 174 הכינויים), או משתי מילים (71 כינויים, המהווים 40.8% מסך 174 הכינויים).

הסיבה לכך נובעת, לדעתה, מחיקוי הדגם של השמות הקונוונציונליים, המשמשים את האדם בחיי היום יום. מדובר בשמות של חנויות, בתי עסק ומותגים כמו "מאפיית אנג'ל", "מתאים לי", "קסטרו" "קסטרו מן", או שמות של בני אדם (שני שמות פרטיים כמו נטע-לי) או שני שמות (כמו "התותח 13"; "הכוסון שלך"; "חתיך פנוי").

על פי הממצאים, כינויים המכילים שלוש וארבע מילים הם נדירים. לכאורה, לכינויים הארוכים יש יתרון כי הגולש מעביר יותר מידע על עצמו, אך מצד שני, הם מסורבלים, לא נוחים לשימוש על ידי שאר החברים בצ'ט והם פחות קליטים. אגב, בחדר 20+ קיימת נטייה לשימוש בכינויים המורכבים ממילה אחת (55.7%), לעומת כינויים המורכבים משתי מילים (32.9%), ככל הנראה בגלל שרוב המצ'וטטים משרתים בצבא או משוחררים טריים ומושפעים מקיצורים צבאיים.

הרוב מעדיפים שמות פרטיים

על פי ליפץ-אליאסי, השימוש בשמות פרטיים (למשל, משה22) בכינויים נפוץ יותר משמות תואר (תותח-על22). רוב השמות הפרטיים הם קונבנציונליים, (84.4%), כמו יוסי הפושע, ליאל, שירלי המתוקה, ליאור 22. החוקרת סבורה כי ייתכן והסיבה לכך היא עצלות של הגולשים וחוסר יצירתיות, אך יש אפשרות נוספת, לדעתה - ייתכן כי המצ'וטטים האלה רוצים לשדר לשאר הגולשים שמטרתם לנהל שיחה רצינית ואישית.

סיבה אפשרית נוספת לשימוש המרובה בשמות פרטיים רגילים היא כי הם כמעט ואינם מספרים

דבר אודות זהותו של המצ'וטט, ומאפשרים לו להסוות עצמו טוב יותר ממצ'וטט בעל כינוי שאינו קונוונציונלי, ובכך הוא מרחיב את כמות הפונים הפוטנציאלים אליו. הבחירה בכינויים לא מקוריים תואמת ממצאי מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה.

מבוגרים יותר מעדיפים שמות פרטיים

אחת המסקנות היא ככל שעולה גיל המצ'וטטים הולך ורב השימוש בשמות פרטיים, והולך ופוחת השימוש בשמות תואר. על פי המחקר, נתונים אלה מעידים על שמרנות, המאפיינת את שכבת הגיל הבוגרת יותר, על הליכה בתלם, על נטייה לשמור על כללים גם במקום שאפשר להפר אותם.

מיעוט שמות התואר מחזק את ההסבר כי המצ'וטטים המבוגרים יותר מנסים לשמור על תדמית רצינית, ונמנעים מהצטעצעות על ידי שימוש בכינויים שאולי מצטיירים כילדותיים.

כמו כן, ליפץ-אליאסי מציינת כי כינויים שהם תיאורים מציגים את המצ'וטט בצורה סובייקטיבית, כפי שהוא רואה את עצמו, וכפי שהוא היה רוצה שהסביבה תזהה אותו, תכיר אותו ותעריך אותו. היא כותבת כי ייתכן שזהותה של שכבת המצ'וטטים הבוגרת מגובשת דייה, והחברים בה אינם מרגישם צורך להתקשט בתיאורים.  

לעומת זאת, רוב המצ'וטטים בחדר 13-11 נוטים להשתמש בתיאורים המסגירים את מראם החיצוני, כגון: פצצה 13, פצץ חבלז, הלוהט, הכוסית מרמת גן, כוסון, כוסון 2002, החתיך 12. היא מציינת, כי המונחים שבהם משתמשים המצ'וטטים משקפים את אידיאל היופי כפי שהם תופסים אותו – סקסי, פרובוקטיבי ונועז (ולא אלגנטי ומעודן). היופי הפך להיות מוצר שיווקי בחברה המודרנית, כותבת החוקרת, והוא מקבל ביטוי גם בצ'ט.

שימוש בתווים גרפיים

עקרון משיכת תשומת הלב בקרב המצ'וטטים הצעירים, ההצטעצעות והגנדור באמצעות הכינוי מקבל גם ביטוי גרפי. המשחקים הגרפיים בחדר 13-11 באים לידי ביטוי ברישום מספרים במקום אותיות, כמו: פ33ה~13*^; פ33ה~עייFה!*; כו2שת הל22ות*.

נוסף על כך, המצ'וטטים משלבים אותיות לועזיות ואותיות עבריות, כגון: Mיקו; שBלולית!#. MMMורנה*; Mישהי פ33333ה; כפRה~עליי. כתיבת כל הכינוי באותיות לועזיות,

כגון: Sweet girl~!!; bad~boy!; cool girl!. שילוב ציור לצד הכינוי, כגון: נרקו (====-- (ציור הדומה למזרק שמתקשר לשמו של המצ'וטט, שהוא קיצור של נרקומן). ממצאים אלה תואמים למחקר על הפקצות בישראבלוג של אילן גונן וכרמל ויסמן.

על פי הממצאים, המשחקים הגרפיים פוחתים ככל שעולה הגיל. בחדר 20+ נמצאה רק דוגמה אחת לשימוש באותיות לועזיות במקום שימוש באותיות עבריות הדומות להן בצורתן: Nnודה*ixNד. כמו כן נמצא גם דוגמה לכינוי המוסיף לצידו ציור: סקסית(.)(.) (ציור הדומה לחזה הנשי).

נוסף על כך, ליפץ-אליאסי כותבת כי השימוש בפעלים משקף את אורח חייהם הדינמי, התוסס והמהיר של הצעירים. המצ'וטטים הצעירים פעילים, הם מבצעים מספר פעולות במקביל, הם נכנסים לצ'ט לא רק כדי לדבר אלא כדי לחפש, לבחור, לראות ולהיראות. כל הפעלים הם פועלי תפישה ומחשבה (רוצה אותך, ילד רוצה אישה, חולם בהקיץ, look at me, מחפש אותך), המעידים אולי על פעילות מתונה ומועטת, והם נוחים להשתלב בניהול שיחה, אך יחד עם זאת הם מעידים על "התרוצצות" מחשבתית.

רוב הפעלים הם בזמן הווה: רוצה, מחפש, חולם, והם מתייחסים לדובר עצמו. בדרך זו מצהירים המצ'וטטים על כוונותיהם במהלך שיחת הצ'ט, ולא על מעשים ופעולות שעשו בעבר או שמתכוונים לעשות בעתיד.

אגב, רק מיעוט מבין המצ'וטטים בחרו לעצמם כינויים שהם שמות עצם (22.5%) כמו "סקס" או "הדוגמן". מיעוט גם בחרו לעצמם לכינוי מילה שלא קיימת. לדוגמה, "MMMורנה" או "אואי" - כינויים שיוצרים הילה של מסתורין, חדשנות, ויצירתיות, ומדרים מצ'וטטים רבים לפתוח בשיחה, על פי המחקר.