להמן: תקנת האשראי לא תפגע בעסקים טובים

"אנו עוברים למשטר חדש שבו מסגרת האשראי באמת מותאמת לאיכות הלקוח, לצרכיו וליכולתו להחזיר, והמחיר של האשראי בהתאם", כך אומר בראיון ל-ynet המפקח על הבנקים בבנק ישראל, יואב להמן לרגל כניסתה לתוקף של התקנה האוסרת חריגה ממסגרת אשראי.

מה יהיה ביום ראשון עם כ-20% מהחשבונות הפרטיים וכ-30% מהחשבונות העסקיים שמצויים למעשה בחריגה ממסגרת אשראי?

"אנו צופים שאלו שלא הסדירו את החריגה, הבנקים יסדירו זאת עבורם. זאת היתה ההנחיה שלנו וזה גם הרצון של הבנקים כיוון שאילו לקוחות הבנקים ואין בכוונתם להכשיל את הלקוחות. אם עד היום היתה חריגה מאושרת, וזה היה על דעת הבנקים, הם יכבדו זאת ויכניסו לתוך מסגרת האשראי של הלקוח".

הבנקים ניצלו היטב את תקנת החריגה ממסגרת אשראי והרוויחו מאות מיליוני שקלים מגביית עמלת עריכת מסמכים. למה לא הגבלת את העמלות?

"עמלה זאת אינה חדשה והופעלה מעת לעת. ייתכן שגם בהליך זה הפעילו אותה ביתר שאת. הבנקים הם לא מלכ"ר. הבנקים רוצים להרוויח, הלקוחות הם הצרכנים וככאלה צריכים להתמקח ולבדוק חלופות.

"אני לא חושב שהיה נכון מצד הבנקים לנצל את התלות או מצב של בלבול של הלקוח, אבל בטווח הארוך אין סיבה שהמהלך יעלה את העלויות ללקוחות אלא להיפך הוא אף יתרום לתחרות, הלקוחות ירוויחו מזה.

"חשוב שהלקוחות ינצלו את השלב הזה שבו הם בוחנים מחדש את הצריכה הפיננסית שלהם בבנק, כדאי שישימו לב לכל העמלות, יתווכחו עליהן וינסו להקטין הוצאות. זה אפשרי ולקוחות שעשו זאת הרוויחו".

האם נתת פרס לחורגים ממסגרת האשראי כשהמלצת לבנקים להגדיל את מסגרת האשראי ללקוחות בהתאם לגודל החריגה?

"לא מדובר בפרס או עונש. בישראל, בשונה מכל מדינה בעולם, כולם חרגו ו

הבנקים נתנו לכולם לחרוג. אנו עוברים למשטר חדש שבו מסגרת האשראי באמת מותאמת לאיכות הלקוח, לצרכיו וליכולתו להחזיר, והמחיר של האשראי בהתאם.

"היו בנקים שהתאימו אשראי לכבוד האירוע הזה, פתאום עשו שיקול יותר מושכל - לקוח יותר מסוכן צריך לשלם ריבית יותר גבוהה ולקוח טוב לא.

"גם לגבי מיסוד החריגה: אם היתה מאושרת זה מה שהבנק רצה לעשות, זאת הפרנסה שלו, אם היתה מאושרת אין שאלה של פרס או עונש.

"אני דורש הגינות, שזה ייעשה בהדרגה. אתה לא יכול למשוך פתאום את השטיח מתחת לרגליים של הלקוח. אם הבנק רוצה לשנות ולהוריד את נפח האשראי שיעשה זאת בהדרגה ויתן ללקוח זמן להסתגל".

"פלוני נמצא במסגרת האשראי הנוספת מעבר לגבול מסגרת החריגה הרגילה, הוא נמצא במצב חירום כלשהו נניח נתקע עם הרכב באמצע הלילה באמצע שום מקום ואם ימלא דלק - יחרוג בשקל אחד. מה יקרה?

"אנו בישראל תמיד יותר גמישים ויותר מתוחכמים מכל מקום בעולם וגם בהוראה זו הכנסנו גמישויות שמאפשרות לבנק להמשיך ולתת אשראי כרצונו, כפי שעשה עד היום. לכן אם הבנק ירצה במקרים של 'פנצ'ר' לכבד את החריגה הנוספת באמצעות הגדלה, יש גמישות בתוך ההוראה".

ומה יקרה כשהבנק לא ירצה לכבד את ההמלצה?

"יכול להיות שהבנק לא ירצה לכבד ולכן המלצתי ללקוחות: דבר ראשון תסדירו את מסגרת שמתאימה לצרכים שלכם שלא תתקעו פתאום. שנית אל תעבדו כל הזמן בגבולות הקצה, בשוליים של המסגרת. קחו מרחק ביטחון שלא יקרו מקרים כאלה, שימרו את האוברדראפט למקרים של גישור על בעיות פתאומיות שלא היו צפויות קודם.

"אם אתה הלקוח צריך אשראי לאורך זמן, קח אותו בהלוואה קבועה, כי זאת הלוואה בחצי מחיר ממחיר האוברדראפאט. ומצד שני זה לא יתפוס לך את הנפח של המסגרת והמסגרת באמת תשמש אותך אם פתאום קורה משהו ואתה צריך כסף למספר ימים או שבוע שבועיים. אוברדראפט כרוני זאת ההלוואה הכי יקרה שיש במערכת ולא כדאי להשתמש בה כהלוואה קבועה".

הבנקים רואים בתקנה מיסוד חריגה וחושבים שאתה מפקח ולא מנהל אשראי - התערבת במערכת השיקולים של הבנקים

"לגבי מיסוד החריגות המאושרות, אני מסכים איתם, זה בדיוק מה שאמרתי. אם החריגה מאושרת אז מדוע אינה במסגרת? כל חריגה שתאושר במסגרת, זה בסדר מבחינתי. אני לא אומר לבנקים כמה לתת, למי לתת, ובאיזה מחיר. זה התפקיד שלהם".

שר התמ"ת אלי ישי מזהיר מפני עשרות אלפי עסקים, בעיקר קטנים, שיפשטו את הרגל לאחר כניסת התקנה.

"החשש הוא למעשה מכך שפתאום הבנקים שכיבדו אשראי בגובה מסוים לעסק שבוצע באמצעות חריגה, כאילו החל ב-1 ביולי פתאום יחליטו הבנקים שהם בעצם לא רוצים לתת את האשראי הזה לאותו עסק.

"אני לא רואה סיבה למה. הבנקים לא רוצים להכשיל את הלקוחות, לא רוצים לרשום חובות רעים, הפסדים של פשיטות רגל של לקוחותיהם ולא רוצים לשחוט את תרנגולת הזהב שמטילה להם את כל ההכנסות ופרנסה - הלקוחות הם הנכס החשוב ביותר.

"צריך לזכור שהבנקים לא נותנים אשראי כי הם עושים טובה, זה הרווח שלהם. הבנק רוצה לתת אשראי, הוא רק רוצה לדעת שהוא יקבל אותו בחזרה ולכן לקוחות טובים שיש להם עסק טוב שיוכל לשרוד ולהחזיר את האשראי ואפילו להרחיב את האשראי מהבנק - זאת משאת נפשו של כל בנק.

"מאידך עסק שהיה בקשיים, עסק שהבנק לא רצה לתת לו אשראי קודם, לא יקבל פתאום אשראי לרגל התקנה. עסק שהבנקים לא רצו לתת לו אשראי קודם, סביר להניח שלא יאשרו לו זאת עכשיו".

מה דעתך על האשראי החוץ בנקאי של חברות כרטיסי האשראי?

"אני בעד, זה חלק מהתחרות ואני חושב שכל בחירה שניתנת ללקוח זה חיובי. עם זאת לא בהכרח הריבית שמציעים לו יותר זולה מריבית אשראי אחר - אשראי לזמן קצוב או אשראי אוברדראפט. בדרך כלל האוברדראפט יותר יקר, אבל במקרים מסוימים חברות כרטיסי האשראי נותנות ללקוחות מסוימים ריבית יותר גבוהה מריבית האוברדראפט ואז לא כדאי לקחת.

"אני מקווה שלא יקרה כאן מה שקרה באמריקה - לקיחת אשראי מכל מקור זמין, גם אם הזמינות של האשראי תגדל כתוצאה מהרפורמות שעשינו: בכר, כרטיסי אשראי ואוברדראפט.

"יכול להיות שיציעו ללקוחות יותר הלוואות. אנו לא נגביל זאת מלמעלה, אבל חשוב שהלקוח יהיה מודע שהלוואות צריך להחזיר ועם ריבית והוא עלול להסתבך פיננסית ולכן תמיד לחשוב איך מחזירים הלוואה".

מחקר שהוגש לאחרונה לכנסת קבע שהבנקים ירחיבו את מסגרות האשראי ללקוחות, אבל יגבו ריבית גבוהה עבור תוספת הסיכון.

"הבנקים יגבו ריבית גבוהה עבור תוספת הסיכון ללקוחות יותר מסוכנים, ללקוחות פחות מסוכנים הם יורידו את תוספת הסיכון - זה ניהול בנקאי מושכל ואני מכיר מקרים כאלה וכאלה. אני לא רואה סיבה שהריבית תעלה באופן גורף, אם הבנקים היו יכולים הם היו עושים זאת קודם".

מה דעתך על העלאת העמלות בבנק דיסקונט?

"אנו לא מפקחים כרגע על עמלות הבנקים באופן פורמלי אלא עוקבים אחרי הנושא הזה. היכן שאנו רואים דברים חריגים - אנו מתערבים.

"הצענו שאם אנו כבר פועלים בנושא ואנו הכתובת - נקבל את הסמכות. יש הצעת חוק בנושא. ההצעה לא אומרת שנפקח על כל עמלה. הגדרנו עילות מדויקות. אם הבנק קובע מחיר בלתי סביר לעמלה מסוימת וללקוח אין ברירה - בעמלה כזאת מוצדק להתערב".

האם ניתן לומר שיש תחרות בין הבנקים בישראל?

"את התחרות יוצרים הבנקים והלקוחות. המפקח יכול ליצור את התשתית, ואנו עושים ככל יכולתנו לשפר זאת. רפורמת בכר אמורה בעתיד לשפר מאוד את התחרות במערכת הפיננסית בכללותה.

"אנו נקטנו בצעדים פחות גדולים אבל בהחלט משמעותיים, כמו הקלת המעבר מבנק לבנק. היום לעבור לבנק זה לא סיפור גדול. הבנק שאליו אתה רוצה לעבור יכול לעשות עבורך 95% מהטורח. כך שזאת לא בעיה כזאת גדולה.

"חייבים בשביל תחרות תודעה צרכנית וזה חסר בישראל בתחום הפיננסי. אנשים מסתובבים בשוק ומשווים מחירים וקונים בדוכן הכי זול, אבל בנושא הבנקאי הם לא בודקים ומשלמים כל מחיר שאומרים להם ולכן צריך לנצל את תשתית התחרות. הבנקים היום רוצים את הלקוח ומציעים לו לעבור איליהם במחירים טובים יותר, הלקוח כמובן צריך לבדוק זאת".

מי מפקח על האשראי שנותנות חברות הביטוח?

"המפקח על הביטוח הוא גם מפקח על תחום זה, אבל בעקבות ועדת בכר ובעקבות הידוק הקשר בין המפקחים אנו מתאמים את הסטנדרטים של הפיקוח בינינו. יש לנו פורום קבוע שבו אנו מכונסים - יו"ר רשות ני"ע, המפקח על הביטוח, הממונה על ההגבלים ואנוכי - אנו דנים באופן קבוע בנושאי פיקוח משותפים. השוואת רמת הפיקוח היא אחד היעדים שלנו כיום".

מה דעתך על כך שבשנים האחרונות הבנקים מגבירים את השקעותיהם בחו"ל ובמיוחד בשווקים מתעוררים בהם רמות תשואה גבוהה, אך יחד עם זאת עולה גם רמת הסיכון?

"אנו עוקבים אחר נושא זה, אבל האחריות היא על הבנקים. פעילות בשווקים שונים היא גם פיזור סיכון ולכך יש יתרונות אפילו בשווקים מתעוררים. כמובן שזה צריך להיעשות בתבונה, לא להיחשף יותר מדי כדי שלא לקבל מכה קשה אם חלילה קורה משהו לא טוב".

האם בעקבות ועדת בכר יועצי הבנקים יהיו באמת אובייקטיבים?

"בעתיד האובייקטיביות תהיה הרבה יותר גדולה. על היועץ חלות חובות מכוח החוק וזה לא פשוט להפר הוראות ולהסתכן בעצמו בשביל להפלות לטובה מוצר זה או אחר.

"גם התמריץ יהיה יותר נמוך כיוון שהבנק לא יהיה הבעלים של מרבית המוצרים הפיננסים שבעבר היו בבעלותו - קופות הגמל וקרנות הנאמנות. מעבר לכך הלקוח צריך לקבל את הייעוץ ולהפעיל שיקול דעת".

ולסיום שאלה אישית. האם נפגעת מההתקפות האישיות נגדך מצד בנקאים, פוליטיקאים ואישי ציבור סביב תקנת האשראי?

"אני לא רואה זאת באופן אישי. אנו עוסקים ברפורמה חשובה שתשנה את הדפוסים של הצריכה הפיננסית של הלקוחות ושל התנהלות הבנקים.

"אני מאמין שזה ינוצל בסוף להגברת התחרות ולכן כל הנושא הפרסונלי שולי בעיני. כולנו רוצים בטובת הלקוח וכולנו רוצים להטיב את המערכת הפיננסית בישראל. אנו חושבים שההוראה הזאת תתרום ולכן זה בכלל לא במישור האישי".