נועם שליט: "בלילה, נשארים לבד עם האמת"

הימים בבית משפחת שליט מתארכים והופכים קשים יותר ויותר. עשרה ימים עברו מאז נחטף הבן גלעד וחוסר הוודאות, שגובר מרגע לרגע, הופך את משימת ההתמודדות לבלתי נסבלת. בשיחה עם ynet אומר האב נועם, שהפך בשבוע האחרון לנציג הרשמי של המשפחה מול כלי התקשורת הרבים: "בלילה, כשהבית מתרוקן, אנחנו נשארים להתמודד עם האמת, לבד.

• חטוף בעזה - דיווח מיוחד ב-ynet
  

בניגוד למה שניתן לחשוב, היה הלילה האחרון מורט עצבים בדיוק כמו קודמיו, עבור בני המשפחה במצפה הילה. ארגוני הטרור אמנם הציבו אולטימטום והודיעו כי אם עד שש בבוקר ביום שלישי לא ישוחררו האסירים תישא ישראל במלוא האחריות, אבל עבור משפחת שליט היה זה עוד סימן שאלה על רצף האי-ודאות.

"זה היה מבחינתנו עוד יום קשה, כמו שהיו כל הימים מאז נחטף גלעד", אומר נועם. "האולטימטום לא הבדיל באופן משמעותי בין היום הזה לימים אחרים". למעט המידע שנמסר למשפחה לאחר החטיפה, לא התקבל כל מידע חדש על מצבו של גלעד או הערכות חדשות בנוגע לסיכויים שארגוני הטרור ישחררו אותו.

נועם מספר כי שגרת יומם של בני המשפחה מאז החטיפה, כולל בעיקר ביקורים של קציני צבא, בני משפחה, חברים ומכרים מכל רחבי הארץ, המקיפים אותם משעות הבוקר המוקדמות ועד הלילה כדי להביע הזדהות ולחזק. "יש הרבה שיחות טלפון שאנחנו מקבלים, יש הרבה מכתבי הזדהות", הוא אומר. "לא את כולם יוצא לנו לפגוש, אבל אנחנו יודעים שהם כאן".

מלבד המבקרים הרבים, שוהים מול בית המשפחה כל העת כלי תקשורת רבים. רק בשעות הלילה המאוחרות, לאחר שאנשי הצבא והמבקרים האחרונים עוזבים, נותרים בני המשפחה להתמודד עם הקושי. "בשעות הלילה כולם הולכים, והבית מתרוקן", אומר נועם. "אנחנו נשארים להתמודד עם האמת, לבד".

שליט מספר כי הוא ושאר בני המשפחה נמצאים כל העת בקשר עם מקבלי ההחלטות בדרג המדיני והצבאי. מלבד קבלת עידכונים, הם גם מעבירים אליהם מסרים, השגות ורעיונות בדבר הדרכים להביא לשחרורו של גלעד.

לשאלה האם אין הוא מנסה לנצל את היותו עובד חברה ידועה בעלת קשרים בינלאומיים (ישקר) כדי לפעול בדרכים לא רשמיות, עונה נועם: "זו לא הדרך בה הדברים נעשים. אנחנו נמצאים בקשר עם קובעי המדיניות ופועלים דרכם. 'ישקר' היא באמת חברה גדולה עם קשרים בכל העולם, אבל לא זו הדרך".

מוקדם יותר היום דיברו תושבי מצפה הילה על התחושות נוכח המבוי הסתום אליו נקלעה פרשת החטיפה. לדברי חלקם, התחושה היא כי לא נעשה מספיק כדי לשחרר את החייל וכי המשפחה עצמה פאסיבית מדי. "אנשים פה מעלים כל הזמן

 את השאלה מהי הדרך הנכונה לעורר את דעת הקהל בעניין", אמר תושב המקום. "אולי אם בני המשפחה היו עושים קצת יותר 'רעש', הדבר היה מועיל לקידום המשא ומתן".

תושבת אחרת הוסיפה: "גם ככה כשהילדים משרתים בצבא קשה לנו, אנחנו אכולי דאגות. הפעם החשש לגורלו של גלעד מקשה עלינו מאוד. אני חושבת עליו פשוט בלי הפסקה. ביקרתי אצל בני משפחתו אך אני לא מעוניינת להמשיך ולהעיק עליהם, יש להם הרבה דאגות והרבה אנשים ושכנים ממלאים את הבית. אפשר לתמוך גם מרחוק".