קרב הבלימה של AMD באינטל: חלק ב'
אף אחד לא באמת יודע מה AMD מחביאה בשרוול. אילו חידושים טכנולוגיים היא עומדת לחשוף. איזה נשק סודי היא מתכננת לשלוף ברגע האמת. המעבדים החדשים וטכנולוגיות הלוח המעודכנות שהציגה בחצי השני של מאי נראים כמו התחלה של קרב בלימה
לחלק א': האם יצליח קרב הבלימה של אינטל נגד AMD?
ב-AMD מאמינים שמשפחות המוצרים הקיימות שלהם, עם שיפורים קלים פה ושם, יאפשרו להם לשמור ראש מעל למים לתקופת הביניים שעד לדור הטכנולוגי הבא.
אלכסי נאחויאטוב, מנהל הפיתוח העסקי האזורי לשוק ה-Enterprise בחברה, מזדרז בנקודה הזו של הדיון לעבור לדבר על מעבדים בעלי ארבע ליבות (Quad Core). תחום שצפוי להתחיל לנוע בשנה הבאה, רק שאיש לא יודע מתי בדיוק ובאיזה היקף.
אינטל, תעדיף לייחד לו את תהליך ה-45 ננומטר שלה, שיהפוך אופרטיבי כנראה לקראת סוף השנה הבאה. AMD, עשויה לחזור על התרגיל מלפני שנה וחצי, כשהציגה גירסה דו-ליבתית של Opteron, ולעבור
לארבע-ליבות לפניה עם תהליך 65 ננומטר.
אבל כל זה רלוונטי יותר למעבדי שרתים וגם זה לא בעתיד הקרוב. עד אז, AMD רומזת שהיא תספיק להסב שיפורים חשובים במיקרו-ארכיטקטורות הקיימות, אבל לא אומרת אלו. ובשלב זה, עוד לפני המעבר ל-65 ננומטר, שיתחיל כנראה בסוף השנה הזו או בתחילת השנה הבאה, היא מנסה להפיק את המקסימום מהקיים.
דווקא למעבר לארכיטקטורות הלוח החדשות, AM2 בשולחניים ו-S1 בניידים, היא מתייחסת כאל עדכון "שגרתי". למי שציפה שהארכיטקטורות הללו יביאו פריצת דרך בביצועים, היא מסבירה שיתרון העיקרי שלהן יהיה במחיר, כי רכיבי ה-DDR2 שנתמכים בהן עולים פחות מ-DDR.
העדכון הטכנולוגיה הזה הוא גם ההזדמנות הנכונה להתאים את אפיקי הזיכרון, לתמוך בטכנולוגיית הוירטואליזציה (Pacifica), וכמובן - להשיק את הדור העדכני של מעבדי Athlon ו-Turion.
AMD הציגה במאי תריסר מעבדים, ותמשיך להציג דגמים נוספים גם ביוני. ברשימה: גרסאות X2 (כפולות ליבה) ראשונות ל-Turion 64 הנייד ולמעבד למשחקים Athlon FX, גרסאות חדשות למעבדי Athlon 64 X2 - הפעם ברמות הספק נמוכות משמעותית (65 וואט ו-35 וואט), וגם מעבדי Sempron זולים שתואמים את התושבות החדשות.
יעברו עוד חודשיים-שלושה לפחות עד שאפשר יהיה להשוות מחדש את הארסנל של AMD מול זה של אינטל, ולדעת מי מחזיק נכון לעכשיו בטכנולוגיות טובות יותר. אבל על הנייר נראה שלפחות בחלק מהמקרים AMD לא תצא רע מההשוואה הזו. אם אינטל ניסתה ליצור תחושה שצפוי נוק-אאוט, אז ניצחון בנקודות נראה עכשיו כמו שאיפה יותר ריאלית מצדה.
הסוד של כושר הייצור
החידוש הכי חשוב בתמונת המאבק הנוכחית בין אינטל ל-AMD, קשור לתחום הרבה פחות פוטוגני. לא לביצועים, צריכת חשמל או תמחור, אלא לכושר הייצור. ההפתעה האמיתית קשורה לעובדה ש-AMD הצליחה,
ממש עד לזמן האחרון, לעמוד בביקושים ולספק את המעבדים שלה בזמן.
ג'רי סאנדרס (השלישי), ניסה במשך שנים לגנוב נתחי שוק מאינטל, וכשהצליח בכך - במחיר של צמצום שולי הרווח על המעבדים - החברה הפסידה. הקטור רואיז, שהבטיח רווחיות, גם על חשבון נתח השוק, הצליח בסופו של דבר יותר, בשני הדברים. הסיבה העיקרית להבדלים בין התקופות היא לא המוצרים המצוינים שסאנדרס המציא ורואיז מכר. הסיבה החשובה יותר היא שרואיז הצליח לענות טוב יותר על הביקושים, כשנוצרו כאלה.
יש לקחת בחשבון שכושר הייצור של AMD עוד הולך לגדול הרבה בחודשים הקרובים. באפריל, חודשיים לפני המועד המתוכנן, החלה אספקת המעבדים מ-Fab 36, המפעל החדש שהקימה AMD בדרזדן. המפעל השני שלה. מקור נוסף, שפעילותו תחל כנראה החודש, היא יצרנית השבבים הקוריאנית Chartered Semiconductors. היא תייצר מעתה את רוב דגמי ה-Low End של החברה - מעבדי Sempron ו-Athlon חד-ליבתיים וזולים.
לאינטל, אגב, אין בעיות כאלה. יש לה מפעלים רבים ברחבי העולם, שיכולים לעמוד היטב בכל דרישה למעבד זה או אחר. עם זאת, קשה לה קצת יותר לעמוד בביקושים לערכות שבבים, ומכיוון שזה קורה כבר עכשיו, יהיה מעניין לראות כיצד תפעל כשכל קווי המעבדים שלה יהיו זמינים במסגרת "פלטפורמות" בסגנון סנטרינו, שכוללות ערכות שבבים שאינטל מייצרת בעצמה - זה קסמן.
למעשה, אינטל יכולה להרשות לעצמה למכור פחות מעבדים, ועדיין להרוויח בענק, ובלבד שתיטיב להתאים את מערך הייצור העצום שלה למבנה השוק המשתנה.
שוק ה-PC החדש
השינוי החשוב של השנים האחרונות בשוק ה-PC הוא תהליך ההגירה מהמחשוב השולחני למחשבים הניידים. בשוק האמריקני ובחלק משווקי דרום-מזרח אסיה, קונים היום יותר ניידים משולחניים. בשווקים המתפתחים ישנו גידול משמעותי ברכישת מחשבים שולחניים זולים. בשאר העולם המגמות הן איפשהו באמצע.
אבל גם בתוך שווקי השולחניים והניידים עצמם, מתרחשים כל הזמן שינויים. המחשוב הנייד נעשה קל, זול ואלחוטי יותר, ואינטל נערכה לכך היטב מראש עם מעבדים חסכוניים וערכות שבבים תואמות.
המחשוב השולחני עבר בתוך שלוש שנים מהפכה דרמטית מבחינת דרישות הביצועים שלו. המשחקים הם האוונגרד, ובתחום המאיצים הגרפיים ההתפתחות הטכנולוגית הפכה אינטנסיבית לא פחות - ומבחינות מסוימות יותר - מאשר בתחום המעבדים המרכזיים. אבל היתרון של AMD בתחום ביצועי המשחקים הוא מהגורמים העיקריים לשיפור במוניטין שלה, ולגידול בנתחי השוק שלה כתוצאה ממנו, במהלך השנים האחרונות.
כיום הקטגוריה הכי צומחת של מחשוב שולחני היא זו של מרכזי מדיה - Media Centers, וגם זה תחום שאינטל נערכה עבורו היטב, עם פלטפורמת Viiv.
AMD עשתה באחד מקווי המעבדים החדשים שלה (מעבדי X2 הסופר-חסכוניים בצריכה של 35 וואט) מהלך שנועד לתקוף את השוק הזה, ושוק נוסף שאיתו אינטל לא התעסקה עד היום ישירות: מחשבי SFF (ראשי תיבות של Small Form Factor).
צריכת חשמל נמוכה היא "must" כשרוצים לבנות מוצר קומפקטי, עם מערכת קירור שקטה, שיתאים לפלטפורמה סלונית כמו מרכז מדיה. היא גם חשובה כשרוצים לבנות מחשב שולחני קומפקטי ואופנתי - כמו מחשבי ה-SFF הפופולריים מאד במזרח הרחוק. אצלנו זו קטגוריה איזוטרית שמוגבלת רק למשוגעים לדבר. אבל מה שקרה אתמול ביפן, טיוואן או קוריאה, יכול בהחלט לקרות מחר גם אצלנו - למעשה, זו הדרך בה דברים בדרך-כלל מתרחשים במה שקשור למוצרי אלקטרוניקה ומחשוב.
מעבדי ה-SFF של AMD עשויים להתאים גם למחשבים ארגוניים זולים, לקוחות רזים ומי יודע מה עוד. ואם היא תמשיך לשפר את טכנולוגיות ניהול ההספק שלה, ותעבור ל-65 ננומטר, יש סיכוי סביר שתוכל להתחרות באינטל גם בשווקי ה-UPPC וה-UMPC שהזכרנו בתחילת הכתבה. אם כי קשה להאמין, שהיא תצליח למחוק את הפער הגדול שפתחה אינטל בתחום הזה.
אינטל, מצדה, הולכת כנראה לפגוש בשוק הנישה הרווחי הזה יצרנים נוספים, בראשם את VIA עם ארכיטקטורת C7 שלה. אינטל נעה הרבה יותר מהר מ-VIA, אבל VIA כבר שם לפחות שנתיים. היא עשויה להפתיע.
וישנה כמובן השאלה איזו מערכת הפעלה תרוץ על כל המחשבים האלו, ומתי. חלונות ויסטה תוצג, ככל הנראה, בתחילת השנה הבאה. כלומר ייתכן בהחלט שבתוך שנה או לכל היותר שנה וחצי, רוב המחשבים החדשים יימכרו עם מערכת ההפעלה הזו. ב-AMD טוענים שחלונות ויסטה ויישומי ה-64 ביט עבורה, ירוצו טוב יותר על המעבדים שלה, שתמכו ב-64 ביט קודם, ושסביבם נתפרה גם הטכנולוגיה של מיקרוסופט. לא בטוח שזה נכון, אבל יכול מאד להיות ש-AMD תצליח לשכנע בזה הרבה אנשים.
תקופת מעבר
בתקופה הקרובה אינטל ו-AMD יחזרו למלחמת המחירים הישנה, הפעם כשהיא מלווה במערכה נוספת על לבם של היצרנים. ההצלחה הגדולה של אינטל עם סנטרינו, קשורה במידה רבה לכך שהשימוש בחבילת הטכנולוגיות הזו מפשט את התכנון של מערכות מחשב המבוססות עליה. גם אינטל וגם AMD שוקדות היום על מהלכים נוספים, שיאפשרו ליצרנים לחסוך בעלויות ובזמני התכנון, ולהאיץ את החדירה לשוק של מוצרים זולים במיוחד.
אינטל הציגה במרץ את ה"Interchangeability Initiative", יוזמה שנועדה לגבש תקנים אחידים לתכנון של מחשבים ניידים, שיאפשרו ליצרנים ולמפיצים יותר גמישות בבחירות החלקים לניידים הזולים. AMD, מצדה, הציגה בדצמבר האחרון פלטפורמה בשם Yamato, שכוללת קווים מנחים לתכנון Barebones (מארזים גנריים שאפשר לשלב בהם חלקים לפי בחירה) לניידים שיתבססו על מעבדיה.
AMD טוענת, כנראה במידה מסוימת של צדק, שההיצע הלא-מספק של ניידים מבוססי Turion נובע לא מכך שהטכנולוגיה הזו מספקת פחות אפשרויות למתכננים, אלא משום שהיצרנים מעדיפים לתכנן בהתבסס על טכנולוגיות שכבר יש להן ביקוש גדול.
AMD מנסה, כמו אינטל, ללכת צעד נוסף לקראת היצרנים ולהגיש להם בסיס מוצק של תכנון גנרי, עליו יוכלו לפתח מוצרים. היא תעשה זאת, מן הסתם, לא רק בשווקי הניידים אלא גם בשווקי ה-SFF ומרכזי המדיה, למשל. AMD מסוגלת, לעת עתה, להבטיח לא רק טכנולוגיה טובה אלא גם מחיר קצת יותר זול. ההתבססות על ערכות שבבים מצד שלישי, גם מייצרת עבורה שותפים טבעיים - יצרני השבבים שנדחקו קצת הצידה בגלל הנטייה של אינטל לייצר את ערכות השבבים שלה בעצמה.
גם אינטל וגם AMD מדברות היום על הפעלה מקבילה של מספר צוותי פיתוח, ששוקדים על מיקרו-ארכיטקטורות נפרדות לגמרי. הן לא לוקחות צ'אנסים.
אבל כיצד תראה התחרות בין השתיים בשנים הקרובות, זהו דבר שייקבע במידה רבה בהתאם לאופי התחרות בחודשים הקרובים. שיתופי הפעולה, המהלכים השיווקיים, כושר הייצור והעמידה בביקושים, ישפיעו לא מעט על התפלגות השווקים. AMD תעמיד למבחן את יכולתה לסחוט עוד יכולות מדור הטכנולוגיות הנוכחי. אינטל תצטרך לעבור בשלום את השינוי הלוגיסטי העמוק, שישלים את ההיערכות סביב פלטפורמות במקום מעבדים. מהלך שאוטליני יזם עם כניסתו לתפקיד.
נראה שאינטל מגיעה לשלב הנוכחי במלחמת המעבדים כשהיא חמושה היטב, אולם ברור שזה לא יהיה קרב קל. מצד שני, עבור AMD כל קרב מול ענקית המעבדים מסיאטל, הוא בבחינת להיות או לחדול.
מדריך זה פורסם בגיליון יוני של PC Magazine. לחצו כאן לעשיית מנוי במחיר היכרות
