חיפשתי לי אשה לפי תיאוריית ארבעת המינים
רוני טען שכל החיפושים שלנו אחרי בחורות צריכים להתמקד במוטיב ארבעת המינים, ומה שנדרש זה להחליף את הטעם והריח ביופי וחוכמה. הוא הסביר שאנחנו צריכים להתמקד בחיפוש אחר האתרוג - בחורה שהיא גם יפה וגם חכמה, ולא להתפשר על הדס או לולב, בחורות שיש בהן רק אחד מהצדדים האלה, שלא לדבר על ערבות חסרות טעם וריח
הוא טען שכל החיפושים שלנו אחרי הבחורות צריכים להתמקד במוטיב של ארבעת המינים, ומה שנדרש זה רק להחליף את הטעם והריח של ארבעת המינים ביופי וחוכמה. הוא הסביר לי שאנחנו צריכים להתמקד בחיפוש אחר האתרוג - בחורה שהיא גם יפה וגם חכמה, ולא להתפשר על הדס או לולב, בחורות שיש בהן רק אחד מהצדדים החשובים האלה, שלא לדבר על ערבות חסרות טעם וריח.
האמת היא שאף פעם לא החזקתי מרוני חכם גדול, ועם הלסת המרובעת שלו גם לא הייתי בטוח שהוא לא יורה לעצמו ברגל עם התיאוריה הזו. אבל אני חייב להודות שרדודה ככל שתהיה, היא לא יצאה לי מהראש. חזרתי לעסוק בה ביתר מרץ בסוף שנות ה-20 שלי, כשהתחלתי להרהר על בחורה לכל החיים וגיליתי אחרי זמן קצר עם כל בחורה שאיתה הייתי יוצא היא או הדס (יפה אבל לא מספיק חכמה) או לולב (חכמה אבל לא מספיק יפה).
סיכמנו שננקוט יוזמה אמיתית כדי למצוא את האתרוגים שלנו
בגיל 30 החלטנו אני ורוני לעשות מעשה. סיכמנו שננקוט יוזמה אמיתית כדי למצוא את האתרוגים שלנו. התוכנית היתה פשוטה, החלטנו שנתמקד במאגר של היפות ביותר, ושם נחפש את החכמות. או לחילופין, נתמקד במאגר של החכמות ביותר ושם נחפש את היפות.
בשלב ראשון החלטנו להתחיל עם מאגר היפות ביותר, ובחרנו כמובן בקהל הדוגמניות. היינו משוכנעים שבתוך המעגל הרחב הזה של דוגמניות נוכל למצוא לנו בחורה אחת חכמה. התחלנו ללכת למסיבות של דוגמניות, אבל למרות ההתלהבות מהיופי גילינו די מהר שיש לנו באג בתוכנית והסקנו שהסיכויים למצוא את החכמה שלנו במעגל הזה קטנים ביותר. אז החלטנו לפנות לתוכנית ב' - לאתר את היפות בתוך מאגר החכמות.
רוני לקח את אוניברסיטת תל אביב, ואני לקחתי את מכון וייצמן. הייתי משוטט בדשא עם ספר רפואה עבה, מקבל צבע טוב, שומע מוזיקה ב-MP3 ומחפש אחר היפה שבחכמות. התחברתי על ההתחלה למדען טיפוסי וממושקף, שהכניס אותי לכמה מעגלים חברתיים בתוכנית למדעי המוח, ומשם הרחבתי למעגלים נוספים בתוכניות לימוד שהיריעה ומידת הבנתי קצרות מלתאר אותן.
אבל את איילת לא פגשתי באחד המעגלים של הממושקף שלי, או במסיבות המשעממות עם כוסות הקלקר והפופקורן, אלא על הדשא בקמפוס. היא היתה יפה כל כך שהספר נפל לי מהידיים כשעברתי לידה. היא עזרה לי להרים אותו, ובאותה שנייה שחייכה אליי ידעתי שהיא האתרוג שלי.
הייתי מתלהב ומתאהב כל פגישה נוספת
באחד מערבי סוכות הזמינה אותנו החברה שרוני מצא באוניברסיטת תל אביב, שהיתה גם יפה וגם בעלת שני תארים במחשבים וכלכלה, לאכול ארוחת ערב בסוכה של הוריה המסורתיים. ההורים שלה דיברו על האושפיזין שבאים לבקר כל לילה בסוכה, ואני רק התעניינתי מתי כבר יגיע האושפיזין האחרון וייגמר החג הזה, כדי שאני ואיילת נחפש לנו יחד דירה. אבל רוני, שבימים כתיקונם נתן את רוב חופש הדיבור לחברה החכמה שלו, פתח בפרץ בלתי נגמר של ידע על חג הסוכות וסיכם את הנאום הארוך בהסבר מעמיק על ארבעת המינים.
החברה שלו נראתה מופתעת משטף הדיבור, ואיילת שלי אמרה שהיא הכי אוהבת את הריח של ההדס. רוני ענה לה שאני דווקא אוהב את ריח האתרוג. היא אמרה שהיא לא חושבת שלאתרוג יש ריח בולט, אבל רוני, שהגרון שלו התייבש מכל הנאומים ולכן שתה באותה ארוחה מספר לא מבוטל של כוסות יין, לא התאפק וסיפר לאיילת את תיאורית ארבעת המינים שלו. איילת שתקה, אבל אני זיהיתי במצח שלה שהיא חושבת על דברים עמוקים.
למחרת קבענו לסרט בתשע, אבל היא הגיעה אליי כבר ברבע לשמונה. כשנכנסה הייתי בטוח שהיא באה מוקדם כי רצתה שנשכב לפני הסרט וכבר התחלתי ללכת לכיוון חדר השינה, אבל היא עצרה אותי ואמרה שהיא רוצה שנלך לדבר בסלון. הנשימה נעצרה לי והבטן התהפכה לי, אבל ניסיתי לשמור על פנים רגועים. התיישבנו על הספה, והיא אמרה לי שהיא חשבה כל הלילה על התיאוריה שלי ושל רוני. ניסיתי לבטל את כל העניין ואמרתי שזה הכל בראש של רוני, אבל היא אמרה שדווקא חשבה שיש בה משהו, בתיאוריה, ואני התחלתי שוב לנשום כמו שצריך. איילת אמרה שהיא חשבה על כך שגם היא ראויה לאתרוג, ודבריה שימחו אותי, מאוד כי היא הרי יודעת שאני מתנשא לגובה רב ובעל תואר ברפואה, כך שאני מכוסה גם מהכיוון של החוכמה וגם מהכיוון של היופי.
"איילת, יש לך אתרוג", סיכמתי לה את הדיון.
"זה לא ככה", אמרה והביטה בי, ולי שוב נעצרה הנשימה, "כשחשבתי על זה אתמול בלילה הבנתי שאצלי הטעם והריח של האתרוג אינם מיוצגים על ידי יופי וחוכמה".
"לא יופי וחוכמה?" לא הבנתי מה יכול כבר להיות שם.
"תראה, יופי חיצוני פחות חשוב לי, שיהיה נאה כן, אבל הרבה יותר משמעותי בשבילי שיהיה לגבר יופי פנימי. אתה מבין?"
הנהנתי בראשי, אבל לא הבנתי בדיוק על מה היא מדברת. איך רואים יופי פנימי לכל הרוחות?
"ובמקום IQ, שבשבילך חשוב מאוד", היא הוסיפה, "לי חשוב הרבה יותר ה-EQ של הגבר".
"איזה אי?" נשמתי עמוק. הייתה לי הרגשה מאוד לא טובה. ידעתי על ה- EQהזה, אבל לא אהבתי לעסוק בו יתר על המידה, ובאותו רגע רק ניסיתי להרוויח זמן.
"אינטליגנציה רגשית, שלמען האמת, אני חייבת להודות שבאחרונה התחלתי להבין שחסר לך מעט ממנה. גם אמרתי לך בעבר שמאוד מפריע לי שאתה לא מספיק בוגר", השיבה.
"איזה בוגר, איילת, תביני, אני אתרוג שבאתרוגים", ניסיתי מהלך נואש אחרון של שכנוע.
"אני בטוחה שבשביל מישהי אתה אתרוג", עכשיו היא קמה על רגליה ואני הבנתי שאנחנו בשלב הסיכומים, והנה עוד דקה קלה הקרקע האיתנה שעליה ניצבתי עד אתמול נשמטת מתחתיי, "ואני מאחלת לך שתמצא את אותה אחת, כי תמיד יישאר לי מקום מיוחד בשבילך".
כשפסעה לעבר הדלת והשאירה אותי להביט מאחור בשיער החום שכה אהבתי להעביר בו את אצבעותיי, לא הוספתי עוד דבר. רציתי באותן שניות רק להעביר את אצבעותיי סביב גרונו של רוני, והתמונה שחלפה בראשי היתה זיכרון של רוני מהעבר, הילד עם הלסת המרובעת שיושב בכיתה ד' בשיעור על סוכות ורושם בהתלהבות את דברי המורה.
