שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נס ציונה: עיר עם לב של אחוזה
    בגלגולה הראשון היתה נס ציונה התיישבות של איש אחד - ראובן לרר - שהיה גם לחלוץ תעשיית הדבש העברית. לאחר עבודות שיחזור ושימור הושלם בימים אלה שיקום האחוזה בסמוך לה צמחה המושבה, כיום - עיר משגשגת

    ב נס ציונה נחנך לאחרונה האתר המשוקם של "נחלת ראובן" (חוות לרר), שקדמה להקמת המושבה. האתר נמצא ברחוב תרמ"ג, בכניסה הדרומית לעיר, בצמוד למתחם הפאוור-סנטר (להיכנס ברחוב תרמ"ג).

     

    בשנת 1882 רכש ראובן לרר מגרמני תושב רמלה בשם גוסטב רייסלר, בעסקת חליפין (תמורת נחלתו באודסה), שטח של כ-1,400 דונם מדרום לראשון לציון, באזור שנודע כ"ואדי חנין" או "עמק השושנים" (על פי אגדה ערבית שיח' צעיר שתל במקום כ-300 גני שושנים כמתנה לאשתו).

     

    מעֻקצה ומדִּבשה

    לרר נולד בפולין ב-1832, בשם ראובן פצ'ורניק. כשהיה בן שמונה נחטף על ידי פולנים ונכלא במנזר (הרוסים והפולנים היו חוטפים ילדים יהודים, ומגייסים אותם לצבאותיהם בהגיעם לגיל 18). אחיו, יהודה ליב, חטף אותו בחזרה והביאו למשפחה גרמנית, ידידת המשפחה, ליד אודסה. הגרמני אימץ את ראובן ונתן לו גם את שמו הגרמני לרר. בהמשך הקים לו אחוזה מוצלחת.

     

    את הגרמני רייסלר מרמלה הכיר לרר במקרה, כשרייסלר הגיע לרוסיה כדי למצוא אחוזה ולהחליפה בזו שבואדי חנין. השניים עשו את העסקה ולרר ובנו משה יצאו לארץ ישראל. כשהגיעו למקום הם מצאו רק ח'אן דרכים קטן, באר ואמת מים שהובילה לבריכה, ושימשו עוברי אורח. לרר השאיר את בנו בארץ וחזר לרוסיה להביא את אשתו ושאר ילדיו.

     

    למרות קשיים גדולים, שכללו פגעי טבע והתנכלויות רבות מצד שכניו הערבים, הצליח לרר לפתח את נחלתו ולהקים משק משגשג, ואף להיות לחלוץ תעשיית
    הדבש ביישוב העברי. משקו כלל גם פירות הדר, עופות וביצים, חלב ומוצריו וכרמים. לרר מכר חלק מאחוזתו למתיישבים אחרים, ביניהם אהרן אזיינברג, סבא-רבה של פרופ' חיים הררי שהיה נשיא מכון ויצמן. ובהמשך, כשהאחוזה הפכה צרה מלהכיל את המתיישבים החדשים, הם החליטו לעבור כ-400 מטר צפונה. לרר בנה למשפחתו בית. פועלים ומתיישבים נוספים שעברו למקום ויחד הפכו את היישוב הקטן למושבה נס ציונה.

     

    לאחרונה, הסתיים השלב המרכזי בשיקום האתר בו הכל התחיל. השיקום בוצע ביוזמת עיריית נס ציונה בראשות יוסי שבו, המועצה לשימור אתרים וצאצאי משה לרר ובתרומתם, במסגרת "פרויקט 50 האתרים" של משרד ראש הממשלה, משרד החינוך וקק"ל.

     

    במסגרת העבודות שוקם בית האריזה הישן על פי תוכניות שהכין משרד קרטס-גרואג, וכן נחשפו יסודות הח'אן, "בית המניין הראשון", וממצאים ארכאולוגים המוצגים היום על רצפת המבנה המשומר תחת זכוכית. את הליך התיעוד, שכלל גם חפירות ארכאולוגיות ועבודות חשיפה עדינות, ריכז וערך ד"ר אבי ששון. עבודות השימור נעשו על ידי עמי יפה וערן צוברי מחברת כחל.

     

    האתר מיועד לשמש כמוזיאון דבש ייחודי וכהצדעה לפועלו של לרר בתחום, וכולל גם "קפה גלריה". בימים אלה נערכים להשלמת ההמלצות לשימור ושחזור באר האנטיליה מעץ שנבנתה במקום.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: תמר טוכלר, המועצה לשימור אתרים
    המבנה המשוקם
    צילום: תמר טוכלר, המועצה לשימור אתרים
    המבנה המוזנח
    מומלצים