שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    רגל מעץ

    סרט ההרפתקאות הנפלא שמתחבא בתוך "שודדי הקאריביים 2: תיבה של איש מת" קורס תחת העומס העלילתי. לאהרון קשלס יש אתגר לצופי הסרט: מצאו את התסריטאי!

     

     

    עוד לפני המערכה השנייה של "שודדי הקאריביים 2: תיבה של איש מת" הסתננו להם כחמישה צופים אל מחוץ לאולם. גם קומץ הזאטוטים שהמתין בסבלנות עד תום הכתוביות כדי ליהנות מבדיחת הסיום האופיינית (שאכן מגיעה) הביע אכזבה נוכח מה שאמור, לפחות על-פי דיווחי הקופה מארה''ב, להיות הלהיט הגדול ביותר של קיץ 2006.

     

    ואמנם, סרט ההמשך המיוחל של גור ורבינסקי נושא בקרבו ריכוז מדאיג למדי של תחלואי השיטה ההוליוודית לעונת המלפפונים הנוכחית, אותם ניתן לסמן תחת הכותרת ההולמת: "מצא את התסריטאי!". לא מדובר במגמה חדשה, אך אין ספק שזהו אחד מסרטי הקיץ הראשונים שעם סיום הצפייה התובענית בו תגרדו את פדחתכם בעודכם מנסים לשחזר את מהלכיו העלילתיים: משהו על אליזבת סוואן (קיירה נייטלי) ואהובה, וויל טרנר (אורלנדו בלום), שנעצרים ביום חתונתם. משהו על מצפן מיסטי. משהו על קפטן ג'ק ספארו (ג'וני דפ) וחוב דמים ליצור תמנוני העונה לשם דייווי ג'ונס. משהו על כך שכולם ייאלצו לשתף פעולה מחדש. משהו על כך שכולם יבגדו בכולם. משהו על מושבת קניבלים. משהו על מפלצת ימית. ועוד. ועוד. ועוד.

     

    מארז עלילתי סבוך ומפותל

     

    גודש. זו המחלה הימית ממנה סובל "שודדי הקאריביים 2". איפשהו בים הדימויים שאורכו כ-150 דקות (!) מסתתר גם סרט הרפתקאות נפלא בן 45-40 דקות שמתרחש על האי שבו נמצאת התיבה הנחשקת, אך הוא קורס תחת רוחותיה של הסערה הדיגיטלית שמעטרת את היצירה מראשיתה ועד סופה. באופן די פרדוקסאלי, אותה מערכה מדוברת - המערכה השנייה - היא גם זו שמדגישה את פועלה הסיזיפי של השעה הראשונה שעיקרה בקשירת גורלן של הדמויות השונות.

     

    הנה כי כן, לאחר ששזפתם את עיניכם בהקדמה טרחנית במיוחד אתם מוצאים את עצמכם בפני אחת מן הסצינות היותר קסומות וחינניות של ההמשכון החדש שבמהלכה באורח די מתמיה מבקשות שתיים מדמויות המשנה המשעשעות של החלק הראשון לסכם את העלילה עבורנו, נוכח קרב חרבות משולש: "הן נלחמות על התיבה. וויל זקוק לה כדי להציל את אביו. ג'ק נלחם עליה כדי לבטל חוב קדום ואילו הקומודור נאבק למען הצלת כבודו בעיני הצי".

     


    תלת קרב. אחת מהסצינות היותר קסומות וחינניות בסרט 

     

    וכשאתם נתקלים באירוע תסריטאי מן הסוג הזה אתם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שצוות הכותבים, טד אליוט וטרי רוסיו, לא סמך ובטח ביכולתו של הקהל לעקוב אחר קווי העלילה השונים. ובצדק. בניסיונם למפות ולרצות את כל אוכלוסיות היעד האפשרית – שהוא גם הפגם המרכזי של מרבית סרטי הקיץ בשנים האחרונות - הם שכחו את כלל הברזל ההוליוודי שאפיין את הפרק הראשון למעלליו של קפטן ג'ק: "Keep it simple, keep it fun".

     

    וכך במקום חוויה ימית פשוטה עם קורטוב של רומנטיקה תקבלו הפעם מארז סבוך ומפותל שכולל סיפור אהבה לרגישים; מעשייה על בן שזכה מחדש באביו למבוגרים; אגדה על איש ים מחריד שעקר את ליבו בשל אהבה כוזבת לחובבי האימה ואיך אפשר בלי המשך התפתלויותיו המשעשעות של האיש ובקבוק הרום, קפטן ג'ק, עבורכם במיוחד, חסידי הסלפסטיק.

     

    דפ ממחזר תפקיד

     

    כן, זה האופן הציני בו פועלת כרגע התעשייה ההוליוודית, באומרה "שודדי הקאריביים 2" הוא סרט

    ל-כ-ו-ל-ם. ברם, בעוד ישנם סרטים שמשכילים להתכתב עם קהלים שונים ומגוונים (וכך קרה עם החלק הראשון והנהדר), הרי שעבודתו החדשה של ורבינסקי עושה עוול לכל אחת מגיבוריה של היצירה, ובהשלכה גם לכוכביה המצודדים. ואם יש רגע שמתמצת את הבעייתיות הזו הרי שהוא מופיע בסצינה בה אליזבת הנואשת ממאבקם המשולש של וויל, ג'ק והקומודור, מלגלגת על הצורך הגברי בצחצוח חרבות תמידי ומנסה להסב את תשומת ליבם אליה כשהיא נופלת על החול מעוצמת החום. כשהיא פוקחת את עיניה היא רואה שאיש כלל לא הבחין במצבה. דכדוכה של אליזבת הופך בנקל לכאבן של הדמויות השונות בעולם הסיפורי עתיר הפיקסלים של ורבינסקי. מופע הזיקוקין הנדיב שמתקין כאן האחרון מונע מכל משתתפי הסרט את המרחב הדרמטי ו/או הקומי הנחוץ להם כדי להותיר רושם מיוחד בקהל.

     

    הדבר בולט במיוחד בדמותו של ג'ק ספארו, שהייתה הסיבה המרכזית להצלחתו הקופתית והביקורתית של החלק הראשון. ג'וני דפ לעולם יהלך קסם כשהוא על המסך אך זו הפעם הראשונה בקריירה ארוכת השנים שלו שהוא ממחזר תפקיד והדבר ניכר בכל פעולותיו. דפ הוא מסוג השחקנים שנהנים להמציא את עצמם מחדש בכל סרט - זו אגב אחת הסיבות שלא תמצאו אותו מופיע בסרטי המשך נוספים (לפחות עד לשנה הבאה). ב"שודדי הקאריביים 2" האתגר האהוב על הכוכב נעלם ועימו גם חדוות המשחק. דפ קופץ וקורץ, מחייך וצוחק, לוחם ומנשק, מתנדנד ונופל ואפילו אוכל ציפורן מאצבע שנכרתה. אבל, מה לעשות שהלב כבר לא שם - אולי גם הוא הטמין אותו בתוך תיבה של אוצר.

     

    שני דברים לפני סיום:

     

    1. בכל זאת מגיעה מחמאה ליוצרי הסרט על אחד מקטעי האקשן המשעשעים ביותר של הקיץ הנוכחי. קרב החרבות על מה שנראה כמו גלגל בכלוב עכברים ענק הוא לא פחות ממופלא.

     

    2. האם כך רואה הבמאי גם את כוכביו?

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים