קשר משפחתי
גם בעונה השישית שלה, "מלקולם באמצע" שומרת על שנינות בקצב מופרע, משחק טוב ואהבה בלתי מתפשרת לעושר הדמיון הילדי. רק חבל שפרנקי מוניץ כבר לא חמוד
שם פרטי: מלקולם. שם משפחה: לא ידוע. מקצוע האב: משתנה, אבל אף פעם לא ברור באמת. אמא: המושלת העליונה, המחוקקת, המוציאה לפועל והשופטת בממלכתה. מאפיין בולט: עיניים פעורות ומנת משכל גבוהה משל כל חברי משפחתו גם יחד. אחים: ארבעה. מיקום: לא טוב באמצע.
אתמול (א') שודר בערוץ ביפ הפרק השני בעונה השישית של "מלקולם באמצע" והוכיח שלא רק שלא נס ליחו של אות הפתיחה שלה, אלא שהיא גם שומרת על שנינות בקצב מופרע, משחק מהיר וטוב ואהבה בלתי מתפשרת לעושר הדמיון הילדי.
אין סדרה שנותנת כבוד לילד כמו "מלקולם באמצע". רק ב"מלקולם" המצלמה יורדת באופן קבוע לאדמה, כדי לצלם את ילדי המשפחה מהגובה ממנו הם רואים את העולם. הדמויות הן קריקטורות שמגחיכות ביד אוהבת הורים, אחים וחברים. הסיטואציות הנפוצות בסדרה נראות כאילו הועתקו בשלמותן מחוברות קומיקס. בפרק ששודר אתמול, האב התמים והחולמני של מלקולם הפך באגביות למנהיג חבורה של מפתחי גוף רפי שכל. כמו גיבורי-על הם הולכים תמיד בתחתונים ויכולים "להסיע" את מכונית האב בכוח גופם הקבוצתי.
בה בעת חבריו לכיתת טעוני הטיפוח של אחיו הצעיר של מלקולם, דיואי, עברו לחיות על העצים שמול ביתו. דיואי זורק להם מזון שבאופן מאגי מגיע הישר לידיהם. גם מיקרוגל הוא מסדר להם, שם על העצים. בני הכיתה מוזרים ונראים בדיוק כפי שילד היה מתאר אותם. אחד מהם לא מפסיק לעשות תנועות של התנעת אופנוע, או כיוונון אופניים בידיו, אחר מטפח מבט מטורף בעיניים, כנראה הודות למנות ריטאלין מוגזמות.
אין ב"מלקולם" שמץ של התנשאות כלפי האנשים הקטנים האלה ולאף פרק לא דבוקים על המצח מסרים חינוכיים כמו "חשיבות השימוש בחוט דנטלי בגיל צעיר" או "שיעורי דת של יום א': שאל אותי כיצד".
המשפחה של מלקולם. סדרה שנותנת כבוד לילד
אך אל דאגה, מבוגרים: הפרספקטיבה הילדותית שהסדרה עושה בה שימוש כה מדויק לא הופכת את הסדרה לסדרת ילדים. ההומור בה מתוחכם ומהיר, השחקנים הבוגרים זוכים לעלילות משלהם. דמויות ההורים יזכירו לצופה הבוגר את האופן בו ראה את הוריו בתור ילד: פרסונות חד ממדיות, האחד אופטימי שסמכותו קלושה, האחרת פסימית שתפקידה להעניש. הרסן היחיד של האחים הפרועים הוא לואיס (ג'יין קזמרק עטורת הפרסים), האמא הקריזיונרית והמענישה הכי יצירתית באמריקה. ההזדהות גוברת לנוכח הבית המבולגן תמיד, הגינה מלאת העשבים השוטים והשכנים שמסתכלים על המשפחה בעין עקומה בגלל הרעש שעולה מביתה. בבית של מלקולם יש שאריות נאצ'וס מתחת לספה, ובתי השכנים מכל צד מוצעים דרך קבע למכירה.
כסיטקום מהדור החדש אין בסדרה צחוקים מוקלטים ומלקולם פונה תדיר ישירות למצלמה. היא החבר הכי טוב של הנטע הזר הזה במשפחה. "מלקולם באמצע" אינה מרושעת כמו קומדיות אחרות בנות זמננו ומדי פעם מתגנבת לתוכה בת קול רכה ופייסנית של סדרות לכל המשפחה. אבל לרוך האקראי הזה יש השפעה נעימה על הסדרה, ולאו דווקא מעיקה ומעוררת הקאה כמו בקומדיות מצבים משפחתיות קלאסיות.
הבעיה היחידה בחלוף העונות היא שמלקולם הנער אינו מלקולם הילד. השחקן הצעיר נפל קורבן לקללת "הילדים החמודים שגדלו רע". מדובר בזן של ילדים-שחקנים שאתה יודע כי עתידם צופן להם כיעור גמלוני. והעתיד הזה התגשם עבור פרנקי מוניץ. עיני צלוחיות התה הענקיות שלו שהיו כה מקסימות בעונות הראשונות, נראות סוטות מעט בעונה המתקדמת הזאת. בארה"ב מוניץ הודיע על לקיחת פסק זמן ממשחק בתום העונה השביעית. בגלל דרישות המראה החיצוני המחמירות של הוליווד, הוא יצליח לחזור לעולם זה רק אם יסלול לו דרך כ"שחקן אופי". למזלו, הוא לא בחורה, לכן יש סיכוי גדול שיצליח.
"מלקולם באמצע", ערוץ ביפ, יום ראשון 21:00
6508302_2_39_a.jpg)
