אושר התעקש לחזור לגדוד הקרבי
אביו של סמל ראשון אושר דמרי התקשה להירדם הלילה, למרות ששוחח עם בנו ווידא שהוא חש בטוב. מאוחר יותר הגיעו נציגי צה"ל לבשר לו: אושר נהרג בפעילות צה"ל בשכם. "הוא אהב את הצבא ורצה רק להיות לוחם. הוא יכול היה להיות ג'ובניק, אבל הוא נלחם עד שהחזירו אותו לגדוד שבו שירת"
לפנות בוקר (יום ב') התעורר ג'ראר דמרי לפתע משנתו. "הסתובבתי בבית ולא יכולתי להירדם. היתה לי תחושה לא טובה". מספר שעות מאוחר יותר התייצבו נציגי הצבא בבית המשפחה, ובישרו כי בנו, סמ"ר אושר דמרי בן 21, נהרג בפעילות בשכם.
אושר דמרי (צילום רפרודוקציה: עידו ארז)
אושר נולד וגדל בנתניה, שם גם פתחו בני המשפחה עסק: "פרחי אושר", על שם בנם הבכור. אושר למד בבית הספר תיכון ש"י עגנון ורק לאחרונה עברה משפחתו להתגורר בשכונת צוקי ים בעמק חפר. "הוא אהב את הים והבית שקנינו הוא ממש ליד הים", סיפר אביו.
לדברי האב, אושר רצה להיות לוחם בצבא. הוא עבר לפני הגיוס מבדקים לקורס טיס ולסיירות נבחרות ולבסוף הגיע לשרת בסיירת חרוב. "הוא אהב את הצבא ורצה רק להיות לוחם. לא פחות מזה. היתה תקופה שהעבירו אותו לשרת בתל השומר, הוא יכול היה להיות שם ג'ובניק ולבוא כל יום הביתה, אבל הוא נלחם ואנחנו עזרנו לו להילחם עד שהחזירו אותו לגדוד שבו שירת".
את השיחה האחרונה עם בנו ערך ג'ראר אמש. אושר סיפר כי חזר מסיור בשכם והוא נמצא בחדרו, שומע מוסיקה. מאוחר יותר דיברה עמו גם אחותו בת ה-11, שובל. גם לה הוא אמר שהכל בסדר. "בבוקר התקשרה אלינו חברה וסיפרה על הפעילות בשכם. התקשרנו אליו פעמים רבות, אך הוא לא ענה. השארנו הודעות והוא לא חזר אלינו. עד שהגיעו מקצין העיר ואז הבנו שהוא נהרג", סיפר האב.
אביו מספר כי אושר היה אמור לקבל את אות החייל המצטיין על שירותו בצבא. "אני עדיין לא מעכל שאושר נהרג. אולי רק כשאראה אותו אבין שהוא איננו".
אושר הותיר אחריו הורים, אביגיל וג'ראר, ושני אחים, יובל ושובל.
