תל-אביבים בורחים: "ההתרעות מפחידות"

ראש עיריית תל אביב לשעבר, שלמה להט (ציץ'), כינה במלחמת המפרץ את התל אביבים שעזבו את העיר "עריקים". "מי שעורק מתל אביב עורק גם מהמולדת", אמר אז צ'יץ' וגם היום, כמו לפני עשור וחצי, לא כל התל אביבים שאננים. חבורה גדולה מאד של צעירים נוטשת את העיר לכיוון דרום בימים אלה ואף אספרסו או לביבת בטטה לא ישכנעו אותם להישאר.

"כנראה שאנחנו נפולת של נמושות", אומר תומר, בן 29, תושב הצפון הישן בתל אביב. לפני יומיים ארזו תומר ואשתו מזוודה ונסעו לראשון לציון. "אשתי לא מרגישה בנוח בתל אביב. ההתרעה של פיקוד העורף להיות מוכנים למקרה של מתקפה הפחידה אותנו. זה גורם לאי נוחות. אנחנו חוזרים לראשון לציון לבית של דודים שלי הגרים בחו"ל".

הבהלה לעזוב, מסביר תומר, הייתה לגמרי שלהם: "ההורים לא הלחיצו שנבוא. ארזנו מזוודה. אנחנו מקווים שנהיה שם רק כמה ימים ולא מעבר. זה עניין של ניהול סיכונים. הבניין מאד ישן בתל אביב, בלי מקלט. וגם אם יש מקלט באיזור הבית שלנו לא ברור למי בעולם יש מפתח. אלטרנטיבה נוחה, כמו נופש. היה כיף לצאת קצת מהעיר ולקום לאווירה אחרת רגועה יותר. אין טלוויזיה, מחשב או רדיו כך שהתנתקנו מהכל".

"יש אווירה עכורה"

גם דפנה כהן, בת 23 מרמת אביב, ארזה את הפקלאות והדרימה לאשדוד. "התרעות פיקוד העורף והדרג מדיני להיות בכוננות ספיגה בתל אביב מאד הרתיעו אותי", היא אומרת. "בחרתי לחזור הביתה להורים. גם ההורים והחברים מבקשים שאחזור. לעבודה בתל אביב אני מגיעה כרגיל, אבל בערב אני חוזרת לישון באשדוד כי בדירה בתל אביב אני לא מרגישה כל כך בטוחה.

"לא הייתי מגדירה את התחושה כפאניקה, אלא יותר אי וודאות. אנשים סביבי מרגישים שהאווירה עכורה. אני מקווה שזה עניין של ימים ספורים כי אני אתגעגע לחיים התל אביביים", אומרת דפנה.

לאה שם-טוב, סטודנטית באוניברסיטת תל אביב שעובדת במלצרות, החליטה גם היא לעזוב. "נכון זה מבאס, אבל עדיף ללכת על בטוח. לקחתי את הכלב שלי, מזוודה ונסעתי להורים. נכון הוא יתגעגע לטיול היומי בפארק הירקון, אבל גם ברחובות יש גינות ציבוריות לא רעות בכלל.

"כולם בעבודה צוחקים עליי שאני פחדנית. לצערי, זה נכון. אני באמת פחדנית אבל אם ייפול טיל בתל אביב, כמו שאומרים כל הזמן שעלול לקרות, הם יצטערו שלא חשבו על זה קודם ובאו להורים שלי ברחובות", מסכמת לאה.