ביקורת: משחק המירוצים Cars - בסיסי אך מהנה

כאשר הייתי ילד, חלמתי על מכונית מדברת. אני זוכר שנהגתי לשחק הרבה עם מכוניות צעצוע ולדובב אותן. מכונית מדברת, בעלת אישיות משלה, יכולה לסדר מאוד את החיים - לא רק שיהיה לכם עם מי לדבר בנסיעות ארוכות, המכונית שלכם תדע לבדה לאן לנסוע ורק צריך להגיד לה לאן. מסתבר שמישהו בפיקסאר חשב כמוני, וכך נוצר הרעיון של הסרט Cars.

Cars הוא התוספת החדשה לארסנל סרטי האנימציה המרשימים של החברות פיקסאר ודיסני. אחרי שראינו כבר צעצועים זזים, מפלצות ירוקות, וחיות

 מדברות, במשחק הזה המכוניות מדברות.

עלילת הסרט מגוללת את סיפורה של מכונית מירוץ בשם Lightning McQueen, שנחשבת לכוכב העולה במרוצים.

בדרכה לתחרות, גורמת לייטנינג נזק בעיירה מערב אמריקנית קטנה בשם Radiator Springs, ומחוייבת להישאר בעיירה עד שתתקן אותו. עם הזמן לומדת לייטנינג להכיר את תושבי העיירה ולהתחבב עליהם, ובדרך ללמוד שיעור חשוב על החיים.

המשחק הוא כמובן עוד תוספת למערך השיווקי של הסרט, אך כאן מגיעה ההפתעה.

למרות הסברה המקובלת כי משחקים מבוססים על סרטים הם, איך נאמר, לא טובים בלשון המעטה, Cars דווקא מצליח לספק כמה שעות טובות של הנאה.

המשחק, אשר מפותח על ידי THQ, מתחיל אחרי עלילת הסרט מבחינה כרונולוגית. אנחנו נכנסים לנעליו של לייטנינג מקווין (או שמא גלגליו?), בניסיונו

 לזכות בגביע הפיסטון, מעין גירסה מצוירת למרוצי ה-Nascar האמריקנים. מבחינת המשחקיות, נסו לדמיין שילוב של GTA, ו-NFS: Underground 2.

המשחקיות פתוחה וחופשית לגמרי - אומנם המשחק מתרכז בעיקר בניסיוניו של לייטנינג לזכות בגביע הפיסטון, אך בנוסף למירוצים השונים יש שורה ארוכה של משחקונים קטנים ונחמדים אשר פזורים בכל רחבי המפה, ונותנים לשחקן אפשרות אף לשחק בדמויות נוספות חוץ מלייטנינג.

לדוגמא: משחקון אחד בשם Tractor Tippin`, מעניק לשחקן את השליטה ב-Mater, משאית הגרירה של הכפר בלילה אפוף חושך, אשר הופך ומציק לטרקטורים להנאתו. במשחקון אחר נופלת על השחקן המשימה לאסוף גלגלים מכל רחבי המפה בעזרתו של לואיג`י, הפיאט האיטלקית, ומנהל המוסך העירוני.

השליטה ברכבים פשוטה למדי, אפילו פשוטה מדי. אין שום אפשרות להעביר הילוכים ידנית, והפיזיקה של הרכב היא בסיסית ומטופשת לעיתים. מה גם, שכל הרכבים שהשחקן ישלוט בהם לאורך המשחק יתנהגו בצורה זהה לחלוטין. זה אומנם מצחיק לראות פיאט משנת 65 נוסעת במהירות של 180 מייל לשעה, אבל לא הגיוני במיוחד.

למרות כמה אפשרויות משעשעות כמו נסיעה לאחור בכדי לזכות בנקודות בונוס, ניכר שהמפתחים מיהרו להוציא את המשחק יחד עם הסרט, וטיפה הזניחו את השליטה ברכבים. מצד שני, אולי זה נעשה בכוונה - כדי לפנות לקהל גדול ככל האפשר. בסופו של דבר, השליטה אומנם לא מסובכת בכלל, אך בעקבות זאת, גם משעממת להחריד.

סאונד חזק

הצד החזק ביותר של Cars הוא ללא ספק בתחום הסאונד. המשחק מלווה במוסיקה אמריקאית טיפוסית, החל מקאנטרי מערבי, המתנגן כאשר תיסעו עם

 לייטנינג ברחבי רדיאטור ספרינגס, דרך בלוז,שמתנגן כאשר תרדפו אחרי פושעים בתור השריף, ועד לרוקנרול שמתנגן כשתקרעו את המסלולים של גביע הפיסטון.

למעשה, בכל קטע במשחק הצליחו המפתחים למצוא את האווירה המתאימה ביותר ולהתאים את מוסיקת הרקע המתאימה לה.

אך המוזיקה היא לא גולת הכותרת כאן - הדיבוב הוא ללא ספק הפנינה האמיתית של המשחק. המשחק מדובב על ידי צוות השחקנים של הסרט, מה שאומר שניתן למצוא כאן את קולותיהם של אוון ווילסון, טוני שאלוב (נו, הבלש ההוא מסטאר וורלד), ואפילו פול ניומן.

כל אחד מהדמויות מוסיפה את הפן שלה למשחק, וההומור הספק שנון, ספק מטורף של הסרט מצליח לעבור בצורה חלקה, הרבה תודות לדיבוב המעולה של צוות הכוכבים. ב

עיה אחת בכל זאת הצלחתי למצוא בדיבוב, והיא המשפטים הרנדומליים שאומרים לייטנינג ושאר הדמויות במהלך המשחק. המשפטים האלה נוטים לחזור על עצמם מהר מאוד, ומשעשעים ככל שיהיו, לאחר כמה שעות של משחק ולאחר ששמעתם את לייטנינג אומר "Ca-Chow". בפעם ה-7809, תאמינו לי, זה ירגיז אתכם.

עיצוב טעון טיפוח

מבחינת הגרפיקה, המשחק מצליח לשחזר בצורה טובה למדי את האווירה של הסרט. המודלים של המכוניות מדויקים ונשארים אמינים לסרט. תנועות השפתיים מותאמות בצורה מושלמת לדיבוב עד כדי כך שלפעמים נראה

 שהקולות הוקלטו על ידי המכוניות עצמן. מבחינת עיצוב השלבים אפשר קצת להטיל ספק, מכיוון שגם כאן נראה שהחבר`ה ב-THQ מיהרו להוציא את המשחק יחד עם הסרט.

העולם של Cars הוא די גדול, הבעיה היא שברובו הוא מורכב ממדבר אינסופי ורק אזורים קטנים בו מפורטים וכוללים בניינים ומכוניות משוטטות לאורך הכבישים.

לרוב, יסע השחקן דרך מדבר אינסופי ללא נפש חיה בסביבה. מאיזו סיבה שלא תהיה, צוות הפיתוח לא השקיע בעיצוב העולם לפרטים, כך שסיבוב ללא מטרה בעולם המשחק יהפוך למשעמם למדי אחרי זמן קצר מאוד.

בכל זאת, למרות חוסר ההשקעה בעיצוב, העולם הזה בהחלט נראה יפה ומשתלב טוב לתוך האווירה המערבית של המשחק. Cars מצליח להיראות מרשים למדי על הקונסולה המזדקנת של סוני.

למרות המשחקיות הפתוחה ושפע המשחקונים הרחב, Cars הוא לא משחק ארוך, ואפילו לגיימר הכי לא מנוסה לא ידרשו יותר משמונה שעות לסיים אותו. המשחק גם קליל למדי, אפילו בשלבים המתקדמים שלו לא תמצאו קושי רב. דבר אחד שחשוב לציין לטובה הוא שהמשחק למעשה מתחלק לשני מצבים: האחד הוא יותר קליל ומתאים לילדים, והשני הוא המצב ה"רגיל", שמתאים לגיימרים היותר מבוגרים.

בנוסף למצב הקריירה שמהווה את מרכז המשחקיות, ניתן למצוא במשחק בונוסים שונים כדוגמת סצינות מהסרט, תמונות מתהליך הפיתוח, ואפילו סצינות שנמחקו מהסרט, דבר שילהיב ללא ספק את המעריצים.

Cars אומנם לא מצליח לנפץ את התווית הרעה שנוצרה אודות משחקים המבוססים על סרטים, אך הוא בכל זאת משחק מהנה לכמה שעות. אומנם הוא אינו כותר מירוצים ריאליסטי ורציני, אבל נו, הוא מבוסס על סרט שמככבות בו מכוניות מדברות.

למרות המראה הילדותי משהו שלו, המשחק יכול להקסים גיימרים בכל הגילאים ובעזרת המוזיקה המצוינת, ההומור השנון של פיקסאר ודיסני, והדיבוב המעולה של צוות השחקנים, יכול Cars לספק כמה שעות של הנאה. רק חבל שלא השקיעו בו עוד כמה שבועות של עבודה.

ידיעות וסקירות משחקים נוספות מתפרסמות באתר vgames.co.il