הממשלה אישרה: יאסר לפטר עובדים במלחמה

הממשלה אישרה היום (א')בישיבתה השבועית הצעת חוק דחופה שהגיש שר התמ"ת אלי ישי, לאסור על פיטורי עובדים שלא הגיעו לעבודתם בגלל המלחמה.

מדובר על חידוש הוראה משנת 2003, והפיכתה לחוק לפי ההצעה, יאסר על מעסיקים לפטר עובדים שלא הגיעו לעבודתם בגלל מצב החירום בצפון. הממשלה תבקש מהכנסת לאשר את ההצעה בהליך מזורז.

בתחילת שנת 2003 הוציאה הממשלה הוראת שעה האוסרת לפטר עובדים שלא הגיעו לעבודתם בגלל מלחמה או מצב חירום. ההוראה יצאה לקראת מלחמת המפרץ, ונמשכה עד דצמבר 2003. מאז לא חזרה ההוראה לתוקף.

באזור קו העימות (מצפת וצפונה) יש למעלה מ-200 מפעלים שאמורים להיות סגורים לפי הוראות פיקוד העורף. גם החקלאים בצפון אינם אמורים לעבד את חלקותיהם, והמגזר הציבורי אמור להעסיק עובדים חיוניים בלבד. ואולם, מבדיקת המצב בשטח עולה כי חלק מהמעסיקים אינם מיישמים את הוראות פיקוד העורף, ומכריחים עובדים לבוא לעבודה, תוך איומים בפיטורים.

למעלה מעשרת אלפים מפעלים נוספים, הנמצאים במרחב שבין חיפה לצפת, פתוחים, אך חלק גדול מהעובדים אינם יכולים להגיע לעבודה, כיוון שהם גרים באזורי קו העימות, מגוייסים למילואים או משגיחים על ילדיהם מאז שהקייטנות נסגרו. מבדיקת המצב בשטח עולה, שרוב חברות ההיי-טק מעסיקות את העובדים מהבית, ואילו מפעלי התעשייה פועלים בתפוקה חלקית, כאשר 40% מהעובדים אינם מגיעים לעבודה.

המצב החוקי  הקיים כיום, עד שהחוק שאושר בממשלה יאושר גם בכנסת, אינו מגן על כל העובדים הללו מפני פיטורים. לפי מידע שהתקבל בהסתדרות, אלפי עובדים כאלה חשופים לאיומים יומיומיים מצד מעסיקיהם שיפוטרו אם לא יגיע לעבודה.

ההערכה במערכת הפוליטית היא שהחוק שאושר בממשלה יאושר גם בכנסת, ושייאסר על מעסיקים לפטר עובדים בגלל המלחמה.

יצויין, שאין מדובר באיסור גורף על פיטורי עובדים במלחמה, וכי למעסיקים יהיה מותר לפטר עובדים במרכז ובדרום הארץ, ולפטר עובדים שעברו עבירות משמעת או התרשלו בעבודתם גם בצפון. פיטורים עקב קשיים כלכליים וקיצוצים יעמדו בסימן שאלה משפטי, כיוון שהעובדים יוכלו לטעון שפוטרו עקב קשיים כלכליים של העסק בגלל המלחמה, ולכן הפיטורים עשויים להיחשב לבלתי-חוקיים.

עדיין לא הוחלט: האם העובדים יקבלו שכר?

הצעת הההחלטה אינה מבטיחה תשלום שכר לעובדים שאינם מגיעים לעבודה. לפי נתוני התאחדות התעשיינים, הפסידו המפעלים בצפון 2 מיליארד שקלים על אבדן ימי העבודה של העובדים. המצב החוקי כיום מאפשר למפעלים לגבות מהעובדים את ההפסדים על ימי העבודה שהפסידו, וגם אינו מבטיח לבעלי המפעלים פיצוי כספי על האבדן. בעלי המפעלים חוששים ממצב שבו ישלמו את השכר ויפסידו מיליוני שקלים, ואילו העובדים חוששים ממצב שבו המעסיקים יגלגלו עליהם את ההפסד ולא ישלמו להם שכר של שבועות שלמים.

ישי הגיש הצעת חוק נוספת, שתחייב את המדינה לשלם לעובדים את עלות שכרם, אך ההצעה עדיין לא התקבלה בגלל התנגדות באוצר.

בימים האחרונים מתקיימים על כך דיונים בין הממשלה, ארגוני המעסיקים וההסתדרות, וההערכה היא ששלושת הגופים יגבשו פיתרון שיחייב את הממשלה לשלם חלק מהשכר ויגלגל חלק ממנו על המפעלים וחלק נוסף על העובדים. 

ויכוח: האם לשנות את המדיניות הכלכלית?

במהלך ישיבת הממשלה התגלה ויכוח בין ישי לבין שר האוצר אברהם הירשזון לגבי השאלה, האם לשנות את מדיניותה הכלכלית של הממשלה, המבוססת על שמירה על משמעת תקציבית והורדת מסים, בגלל המלחמה בצפון.

שר האוצר הירשזון כבר הודיע השבוע, שאינו מתכוון לחרוג ממסגרת התקציב לשנת 2006 ו-2007, למרות המלחמה. עד כה, עלתה הלחימה עצמה 100 מיליון שקלים ביום, בנוסף לעלות של מיליארדי שקלים שהממשלה תצטרך לשלם כפיצוי על פגיעות טילים, ולנזק של כמיליארד שקלים בשבוע שנגרם לתעשייה מאבדן ימי עבודה, שהממשלה תצטרך לפצות עליו את התעשיינים והעובדים. משמעות החלטתו של הירשזון היא שהממשלה תצטרך לחזור בה מכל ההבטחות להגדיל את תקציבי החינוך, הבריאות, הרווחה והתשתיות, או להפסיק את הורדת המסים.

ישי אמר בישיבת הממשלה: "השכבות החלשות אינן קופות חיסכון למימון המלחמה ומצב החירום המיוחד. במהלך העשור האחרון מימנה הממשלה את כל המשברים על חשבון החלשים. הממשלה הנוכחית נבחרה מתוקף אמירה חברתית שאסור לשכוח אותה גם בזמן מלחמה. אני מציע לדחות את הורדת המע"מ בשנה ולהשתמש בעודף ההכנסות לכיסוי נזקי המלחמה ולא להורדת מסים. אם המצב נעשה חמור, מותר לעשות גם שינוי מינימאלי ביעד הגירעון. אפילו חברות האשראי יבינו שלאור המצב בשנה הזאת לא נוכל להוריד מיסים".

ואולם, נראה שהירשזון לא השתכנע. הירשזון אמר בישיבת הממשלה: "למרות שיהיו שינויים בתקציב, ויהיו בו סדרי עדיפות שונים, מסגרת התקציב לא תיפרץ".