גידול מואץ במספר המתנחלים

אוכלוסיית ישראל מנתה בסוף ספטמבר השנה 6.3 מיליון נפש, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (יום א'). מהנתונים עולה עוד כי נרשמה האצה בגידול האוכלוסייה בהתנחלויות בשטחים, ונמשך הגידול המואץ במחוז המרכז. לעומת זאת, נרשמו שיעורי גידול אפסיים ואף שליליים בעיירות פיתוח ותיקות ובקיבוצים.

האצה בגידול האוכלוסייה ביישובים היהודיים בשטחים

בינואר-ספטמבר נרשמה האצה נוספת בשיעור גידול האוכלוסייה ביישובים היהודיים בשטחים. שיעור הגידול מתקרב ל-10% - במונחים שנתיים: מספר התושבים שהתוסף בתשעה חודשים לישובים היהודיים בגדה וברצועה - היה 13 אלף תושבים, ועולה על התוספת בשנת 1999 כולה (12 אלף תושבים).
היישובים הבולטים באחוזי הגידול הם: מודיעין עילית (18.3%), ביתר עילית (%16.3), אלון שבות (12%), ובית אל (7.1%). הגידול נובע בעיקר מגידול של יישובים הנחשבים לדתיים-חרדיים: במודיעין עילית ובבית"ר עילית נרשם גידול כולל של 4,500 תושבים, שמהווה 35% מסך כל הגידול באוכלוסייה היהודית בשטחים.

פחות עולים השנה

בתשעת החודשים הראשונים של השנה גדלה האוכלוסייה בארץ בלמעלה מ-106 אלף נפש, גידול של 1.7%, בחלקו בגלל השתקעותם של 44 אלף עולים חדשים.
הלמ"ס מעריכה כי שנת 2000 כולה תסתיים עם שיעור גידול שנתי של 2.4-2.5%, נמוך במקצת מזה שנרשם בשנת 99'- 2.7%, בעיקר עקב ירידה במספר העולים שהגיעו לישראל, ובדומה לשיעורי הגידול בשנים 97'-98'.
בשנה שעברה נרשם גידול משמעותי במספר העולים, ואילו בינואר-ספטמבר השנה ירד מספר העולים והגיע לאותה רמה שהיתה בשנים קודם לכן. כל זאת, על פי אומדני אוכלוסייה ארעיים לסוף חודש ספטמבר שנערכו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

גידול מואץ במחוז המרכז

בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2000 נמשכו מגמות פיזור גיאוגרפי שאפיינו את השנים האחרונות: מחוז המרכז, הכולל את הפרברים המרוחקים יותר של מטרופולין תל אביב, ממשיך להוביל בשיעורי הגידול בין כלל המחוזות, עם 2.8% לעומת 2.1% במחוז הדרום, ו-1.8% במחוז ירושלים. מחוז המרכז הוא גם המחוז הגדול במדינה ומונה כ-1.5מיליון נפש, שהם כ-23% מכלל אוכלוסיית המדינה.
במחוז תל אביב הכולל בתוכו את תל אביב העיר וכן יישובים המהווים את הטבעת הפנימית של המטרופולין, נרשם גידול קטן מאוד, של 0.4%, רובו בעיר תל אביב עצמה.

ראשון לציון חצתה את קו 200,000 התושבים

העיר ראשון לציון חצתה את קו 200,000 התושבים והיא העיר הרביעית בגודלה אחרי ירושלים (654 אלף תושבים), תל אביב (352 אלף) וחיפה (270 אלף). אם יימשכו שיעורי הגידול של השנים האחרונות, תוך ארבע שנים עשויה להצטרף ל"מועדון ה-200,000" - גם העיר אשדוד שמנתה בסוף ספטמבר 172 אלף תושבים וגדלה בשנים האחרונות בשיעור של יותר מ-5% בשנה.

גידול ביישובים עירוניים קטנים וביישובים קהילתיים

שיעורי הגידול של היישובים הקהילתיים (מתחת ל-2,000 תושבים) נמצאים זה מספר שנים מעל קו ה-5%. יישובים עירוניים קטנים (מעל 2,000 תושבים אבל פחות מ-10,000) גם הם גדלים מהר, ביניהם: בת חפר, כפר ורדים, קדימה, להבים וכן רבים אחרים אשר שיעורי הגידול שלהם היו מעל 5% לשנה. יישובים עירוניים גדולים יותר כמו שוהם (15 אלף תושבים, גידול שנתי של 12%), יקנעם עילית (15 אלף תושבים, 7% גידול שנתי) וזכרון יעקב (13 אלף תושבים, 6% גידול שנתי) - גם הם גדלים בקצב מהיר.
גידול אוכלוסייה מהיר נרשם ביישובים בעלי אופי קהילתי, עם דירות מרווחות ובתים צמודי קרקע.
המושבים - בעיקר מושבים במרכז הארץ - גדלו גם הם מעל לממוצע (2.3%) בשל תהליך של הפשרת שטחים חקלאיים לטובת בנייה ואכלוס.

גידול מהיר ביישובים הבדוויים בנגב

שיעורי גידול גבוהים במיוחד נרשמו ביישובים הבדוויים בנגב - שיעורי גידול של 10% ומעלה. למשל, שגב שלום גדל בקרוב ל-20%, כסיפה ב-14% ולקיה ב-11%. העיר הבדווית הגדולה והיחידה (רהט) גדלה בתשעת החודשים הראשונים של השנה בשיעור צנוע יותר של 3.7% שהם יותר מ5% - במונחים שנתיים, וחצתה את קו 30,000 התושבים.

שיעורי גידול אפסיים ושליליים

מבין היישובים אשר לא משתתפים בתהליך הגידול המואץ, בולטות במיוחד מספר עיירות פיתוח ותיקות, בעיקר בדרום, בהן נרשמו שיעורי גידול אפסיים ואפילו שליליים, לדוגמא: אופקים (0%) גידול, דימונה (0.6%-), קרית מלאכי (0.3%-), (ירוחם 1.2%-), ובצפון - חצור הגלילית (0.1%-).
גם יישובים ותיקים ומבוססים יותר, עומדים על שיעורי גידול אפסיים ואף שליליים, כמו רמת השרון, מכבים-רעות, סביון וכוכב יאיר. כך המצב גם באוכלוסיית הקיבוצים -שיעור גידול של 0%.