בתוך הבועה: החזית והעורף של חלי
"לא ניתן לחיזבאללה לשבש לנו את חיי המין. זה יהיה פרס לטרור", אמרה. צחקתי, והיא המשיכה: "אתה יודע שגם פה היתה אתמול בבוקר אזעקה? האידיוט עוד יכול לשגר עלינו טיל באמצע". זהו, שצריך יותר מסירנה כדי להוריד לי את החשק
נסעתי לפגוש שוב את חלי. קבענו להיפגש ביום שני, כשהילדים שלה אצל האקס. הייתי כבר בדרך אליה לבנימינה כשצילצלה ואמרה שהילדים נשארו בסופו של דבר איתה. "עם כל מה שקורה עכשיו בצפון הם בטח לא יהיו אצל אבא שלהם. אבל אתה עדיין מוזמן לבוא, הם ישנים לגמרי ולא מתעוררים בקלות".
"ולך זה לא אכפת?" שאלתי. זכרתי שהקטנה שלה בת שלוש והגדול בן חמש.
שמעתי אותה מחייכת, "לא ניתן לחיזבאללה לשבש לנו את חיי המין. זה יהיה פרס לטרור".
הגברתי מהירות ל-140. זו היתה הפעם השניה שאני נוסע אליה. "גרושה, זורמת, שוקולד, תשעה וחצי שבועות", אמר הכרטיס שלה. במילון אתרי ההיכרויות כתוב: זורמת - מחפשת סקס. שוקולד - לא דוחה סיפוקים. תשעה וחצי שבועות - שכרון חושים. המילון לא טעה.
רבע שעה לאחר מכן פתחה חלי את הדלת והכניסה אותי לבית ענקי בן שלוש קומות. הלכנו אל הסלון הגדול, שיכול להכיל בקלות את כל הדירה שלי, כולל חניה כפולה. על מסך פלזמה ענקי התפוצצו פטריות עשן. קטעי וידאו רצו בלוּפ עם כתבי שטח ברבע מסך ופס כיתובים זוחל. התעלמנו מהכל והתיישבנו על ספת העור השחורה.
"אתה יודע שגם פה היתה אתמול בבוקר אזעקה?" שאלה. "האידיוט עוד יכול לשגר עלינו טיל באמצע".
"אהההה, מותק", העלתי באוב את המבטא הצבאי של המפקד שלי מהטירונות. "אם תראי טיל, אההה, תתכופפי".
"אני תמיד מוכנה להתכופף", חייכה חלי והרימה גבה, "אבל אתה צריך לוודא שהטיל לא יפספס".
היא משכה את היד שהעברתי עליה, נשכבת לאחור וממקמת אותי לצידה. "אז מה?" המשיכה את השפה הצבאית שאימצנו. "אתה אוסף מודיעין על החזית?"
"לא רק על החזית", הלכתי עם הסלנג שלה וליטפתי לה את הצוואר. "שמתי לב שהעורף שלך חשוף, וזו רק ההתחלה" המשכתי אל הגב, "אני אגיע מעבר לו, ומעבר מעבר לו". נצמדתי אליה, מחזיק אותה בישבן.
"עכשיו גיליתי איפה אתה מסתיר קטיושה"
"הממממ... " היא התחככה בי. "עכשיו גיליתי איפה אתה מסתיר קטיושה".
"משגר זילזל" עניתי,
"רקטה ארוכת טווח", נישקתי אותה בצוואר,
"טיל שיוט", כפתור ראשון ונשיקה לחיפוי,
"חכם" - כפתור שני ונשיקה,
"מונחה לייזר" - שלישי,
"עם מרעום כספית" - רביעי,
"רועמת" - כפתור אחרון.
התיישרתי והסתכלתי אליה, "איזה פצצה".
"אוי, שתוק", אמרה בחיוך. אף פעם לא הבנתי למה בחורות לא יודעות לקבל מחמאה.
"רק אצלנו זה יכול לקרות", המשיכה והדפה אותי כשהיא מורידה את החולצה שלה. "רק בישראל אפשר לנהל כזו שיחה ולעשות סקס עם כאלה דברים ברקע בטלוויזיה".
"לא בטוח", הנחתי לחולצה שלי ליפול על הרצפה. "אני חושב שאפילו בלבנון מזדיינים". הצבעתי בראשי לכיוון המסך "אולי תעבירי, או תשתיקי?"
"אני צריכה עכשיו את הבועה שלי"
"כן. גם אין לי כבר כוח לראות את זה", היא לקחה את השלט והשתיקה את הטלוויזיה. "אני צריכה עכשיו את הבועה שלי". היא חזרה לשבת לידי, מלטפת לי את הרגל ומתקשה להתנתק מהמסך הדומם.
"אי אפשר ככה", הביטה בי ושוב אל הטלוויזיה. "אני לא יכולה להזדיין כשאהוד יערי מסתכל עלי ככה. שיתחשבו קצת, לפחות שישימו את סוקניק או קושמרו".
"טוב, זה מספיק", לקחתי את השלט מהיד שלה והעברתי לערוץ 24.
חיבקתי אותה, ולאט לאט שקענו למגע של אצבעות, לשונות ושפתיים. ניתקנו את עצמנו מכל מה שקורה, מבטיחים ששום דבר מבחוץ לא ייכנס לבועה הפרטית שבנינו סביבנו.
"אמא", נשמע פתאום קול קטן מלמעלה.
"שיט!" היא זינקה לכיוון המדרגות, "אני באה חמודי".
האימייל של המעצב
