חרדים למצב

מקובל לחשוב שהאוכלוסייה החרדית בישראל חיה ב"בועה", סגורה ומסוגרת, ואינה מתעניינת בדברים שאינם נוגעים לה ישירות. אבל מתברר, שחברי הקהילות בבני בברק ובמאה שערים חרדים גם לגורלו של עם ישראל ומדינתו, ולא רק לדבר השם. בשבועות האחרונים, מאז תחילת הלחימה בצפון, עורכים החרדים תפילות מיוחדות לשלום החיילים החטופים, לוחמי צה"ל והאזרחים ביישובי הצפון. 

"כבר לפני 50 שנה החרדים אמרו 'אתם תילחמו ואנחנו נתפלל'", אמר השבוע אחד העובדים במשרד ראש הממשלה, ומי שגם היה מהעוזרים הצמודים של ראש הממשלה הקודם אריאל שרון. "אז נכון שתמיד באו אליהם בטענות על זה אבל מצד שני, הם באמת עומדים בהסכם. הם לא מתחמקים מהחובה שהם לקחו על עצמם. החרדים מתפללים כי הם באמת מאמינים שזה מה שיעזור, ואולי צריך שמישהו יעשה את זה".

72 שעות רצופות של תהלים

מי שעבר השבוע ליד בית הכנסת המרכזי של מאה שערים היה חייב לשפשף את עיניו. השכונה הירושלמית נחשבת למעוז העדה החרדית ובה גרים גם חברים בקהילות הקיצוניות ביותר בציבור החרדי המתנגדות לממשלת ישראל. למרות זאת, רבני העדה החרדית הכריזו השבוע על שלושה ימים רצופים של קריאת תהלים. כך, במשך 72 שעות רצופות, כאשר בכל שעתיים מתחלפת משמרת, הגיעו מאות מתושבי השכונה, נשים וגברים, לומר תהלים ללא הפסקה "למען עם ישראל".

חרדים קוראים תהלים (צילום: חיים צח) 

אתמול (יום ה') נעצר רכב בכיכר ברטנורא בבני ברק שהשמיע ברמקול פרקי תהלים, מבלי כל התראה מוקדמת. עד ראייה שהיה במקום סיפר על מאות מתושבי העיר שנעצרו כדי להצטרף. תפילות ועצרות נוספות נערכו ברחבי הארץ והעולם, באנטוורפן שבבלגיה, בגייטסהד שבאנגליה ובעוד עשרות מקומות נוספים. 

בארגון "מאורות הדף היומי" השתדלו לשמור על רצף לימוד הגמרא בעשרות בתי כנסת בצפון, והעבירו את השיעורים במקלטים. רכזי הארגון המסתובבים בצפון משתדלים להיענות לכל הדרישות המגיעות אליהם לקבלת ערכות לימוד, כולל מבסיסי צה"ל.

במוצאי שבת לפני שבועיים, באותה שבת שבה נהרגו סבתא ונכדהּ ביישוב מירון ולראשונה רקטות גם בטבריה, הגיע הרב עובדיה יוסף לדרוש את דרשתו השבועית בבית הכנסת "היזדים" שבשכונת הבוכרים בירושלים, כשהוא מלווה ברב הראשי לישראל, הרב שלמה עמאר. בסוף הדרשה אמר הרב יוסף את תפילת "מי שברך" עבור חיילי צה"ל, בירך את החיילים

החטופים שישובו בשלום לביתם ונשא תפילה גם לשלומם של תושבי הצפון ושדרות. הוא גם ביקש מהנוכחים להתחיל לומר בשחרית ומנחה את תפילת "אבינו מלכנו" - תפילה מיוחדת הנאמרת בעשרת ימי תשובה.

ביום שלישי השבוע, ערב ראש חודש אב, הכריז הרב יוסף על "עצרת תפילה וזעקה בכותל המערבי", ואף תיקן במיוחד "תפילה למאורעות הקשים". לעצרת הגיעו יותר מעשרת אלפים מתפללים שאמרו פרקי תהלים, תפילות וסליחות, יחד עם הרבנים והמקובלים.

בעולם הישיבות החרדי נהוג לצאת לחופשה בת שלושה שבועות ("בין הזמנים") החל ממוצאי ט' באב ועד ראש חודש אלול. אך בעצרת התפילה הודיע הרב יוסף לנוכחים שהשנה אין לצאת לחופשה. "הרי כולנו בצרה. מה זה חופש? צריך ללמוד תורה. בזכות התורה, הקדוש ברוך הוא יושיע אותנו. יש לחזק את אלו השמים נפשם בכפם", אמר הרב.

לאן יש לנו לברוח?

ערב לפני העצרת הגיע רבה של קהילת ברסלב בצפת, הרב אלעזר קניג, יחד עם כמה עשרות מתלמידיו שנשארו בעיר, להתפלל על קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. בדרך כלל, בכל ראש חודש, פוקדים את המקום מאות מתפללים, אם לא יותר. השבוע הגיעו לשם כמה עשרות בודדות.

ההילולה השנתית במירון. השבוע הגיעו למקום עשרות בודדות (צילום: חגי אהרון) 

את הבחורים הצעירים מהישיבה שלו שלח הרב קניג ללמוד בישיבת ברסלב בבני ברק, אבל הוא עצמו החליט להישאר בעיר יחד עם עוד כ-40 משפחות של אברכים. "לאן יש לנו לברוח?", הוא שואל. "היו לנו אברכים שנסעו להיות עם ההורים שלהם בחיפה ובכרמיאל, אבל גם לשם הגיעו הטילים. ואם נברח, אז הם יפסיקו עם הטילים? אנחנו צריכים להישאר במקום שלנו ולהתפלל ושהקדוש ברוך הוא ישמור עלינו, ובזכות האמונה הזאת אנחנו נישאר. אלה הרי דברים שנכתבו לפני אלפי שנים, לא היום".

הרב קניג אוחז באמונה דתית קלאסית. הוא מאמין כי "המלחמה הזו באה לעורר אותנו, להזכיר לנו שאנחנו חייבים להתחזק ולהאמין שכאן בארץ ישראל זה המקום האמיתי של העם היהודי. גם אם נשאל את הגויים, הם גם יסכימו שארץ ישראל היא המקום שלנו".

לדעתו של הרב קניג, אותה התעוררות עליה הוא מדבר חלה על כל חלקי העם היהודי. "אנחנו רואים שבימים אלה לא משנה מיהו חילוני ומיהו חרדי. אנחנו עם אחד ובעצם אין הבדלים. עם ישראל זהו עם מיוחד, שמסוגל לגלות מתוך הפנימיות את הסגולה האמיתית שלו ואת סיבת קיומו כאן בארץ ישראל ובצורה מאוחדת".

אולי מה שחסר לנו זו אחדות

בשבועיים האחרונים מאיישים 25 מתנדבים הצלה-ישראל, ארגון המתנדבים החרדי של מד"א, את ארבע תחנות מד"א בצפת, חצור הגלילית, טבריה ואביבים. את הנשים והילדים שלחו כולם לקיבוץ חפץ חיים שמדרום לגדרה כדי שיוכלו  להתמסר באופן מלא לעבודה ובפינוי האזרחים והחיילים הפצועים בצפון.

"כשיש לנו את המגע הזה עם הכוחות שנלחמים בחירוף נפש עבורנו", אומר אחד המתנדבים נחמן קליין, "זה נותן לנו חוסן נפשי לראות את האחדות הזו בעם ישראל. אני פיניתי כמה חיילים מהגזרה וזה באמת לא היה קל. אחד החברים שלי פינה את המג"ד מהשריון שנפצע במהלך הלחימה והוא סיפר לנו שלכל אורך הדרך, כשהוא פצוע בכמה מקומות בגוף וסובל מכאבים איומים, המג"ד דאג דרך הטלפון להשאיר הוראות לפני שהוא מתאשפז בבית חולים. אלו דברים שנותנים הרבה כוח, שאנחנו יודעים שהחיילים שלנו הם אנשים חזקים ואנחנו בטוחים בהם ומאמינים שבעזרת השם הם יעשו את העבודה

כמו שצריך".