רון בן ישי בפורום החי

שאלה: מעולם לא היתה מלחמה מתוקשרת שכזו. תוך דקות יודעים על הרוגים פגיעות טילים, פרישת כוחות וכו'. הייתכן שיש מצב שזה פוגע בנו אולי יש צורך להטיל קצת צנזורה על מידע?

תשובה: אני שותף לגמרי לדעתך שמובלעת בשאלה. אני חושב שהמלחמה הזו מתוקשרת מידי, אני חושב שהדיווחים בתקשורת מביאים נזק פיסי ונותנים לחיזבאללה מידע יקר ערך, שדרוש לו כדי לעשות את השיגורים יותר קטלניים. אני חושב גם שאנחנו בתקשורת לא נוהגים בהגינות עם הלוחמים בכך שאנחנו מבקרים אותם. אני במאמרים שלי משתדל להציע מה לעשות, ולא למתוח ביקורת על מה שנעשה כבר. אני חושב גם שהתקשורת עושה נזק לעצמה, כשהיא מדברת את עצמה לדעת, לפעמים עדיף שהציבור יהיה בערפל מלחמה ויקבל את האינפורמציה שהיא קיימת, ולא יקבל כאילו מידע בשעה שמדובר רק בספקולציות.

שאלה: לאור ניתוחי הלחימה שכתבת-הערך בבקשה את לוח הזמנים לסיום הלחימה.

תשובה: לוח הזמנים של הלחימה תלוי לא רק בהשגת היעדים הצבאיים, אלא גם בהתמשכות התהליך המדיני שאמור להביא להסדר שיסיים את העימות. ברור לגמרי שאפילו אם צהל ישיג את כל יעדיו, קץ הלחימה ממש יהיה רק אחרי שיושג הסכם מדיני וייחתם.

ולכן אני מעריך שהלחימה תימשך לפחות עוד שלושה שבועות או חודש. אם לא יותר. אשר לנטל הכלכלי, למזלנו, העימות עם החיזבאללה תפס אותנו בנקודה שבה מצבה הכלכלי של ישראל מצויין, החוב הלאומי הוא קטן אני חושב, כמעט הכי קטן שהיה בתולדות המדינה, יש לה אוצר רזרבות ויש צמיחה שמסוגלת לספוג את הנזקים. כמובן שגם משק במצב כלכלי טוב מאוד נגרמים לו נזקים חמורים. עכשיו גם לאור גיוס נוסף, הנזקים יהיו עוד יותר חמורים. אפשר להניח שמלחמת לבנון עם החימוש היקר, תעלה לנו מיליארדי דולרים.

שאלה: מהם הסיכויים באמת שנשיא איראן, מחמוד אחמדינאג'ד, מתכוון לפתוח במלחמה נגד ישראל? האם כל המלחמה עכשיו עם לבנון היא באמת הפניית אור הזרקורים לזירה הצפונית לשם הסטת תשומת הלב מאיראן? והאם כדאי לפתוח במלחמת "סוף מעשה במחשבה תחילה" מול איראן לפני שניכנס לבעיה רצינית כמו עכשיו בלבנון?

תשובה: למעשה אנחנו במלחמה עם איראן כיוון שהחיזבאללה היא בעצם חטיבה של כוח גרילה איראני, חמוש, במיטב הציוד של צבא סדיר, וכך הוא נהנה משני העולמות. גם שיטות הלחימה של החיזבאללה שאומן על ידי איראן, הן חצי צבאיות וחצי גרילה. אנחנו כבר בעימות עם איראן, אפילו עימות אלים, אבל, לא בהתגשות ישירה, כיוון שהאיראנים וזה נוהג קבוע אצלם, לעולם לא מתמודדים חזיתית וישירות אלא תמיד באמצעות שליחים. במקרה שלנו, יש גם בעיה של המרחק שמפריד בין ישראל לאיראן, והמדינות שנמצאות בדרך. כך שהאיראנים יכולים בנוחיות רבה לשלוח את שליחיהם בין אם זה החיזבאללה או הג'יהאד היאסלאמי שגם הוא ממומן ומקבל הנחיות מאיראן, ואפילו חללי אל אקצה, יכולים לעשות את העבודה עבור איראן.

ואנחנו נאלצים להתאפק לעת עתה, בגלל הקשיים המבצעיים והטכניים להגיע לאיראן, וגם לבוא איתה חשבון.

שאלה: הייתי מצפה שבדומה למחלמת המפרץ תעלה דוברת צהל לשידורים ברדיו ובטלביזיה ותשמש כמרגיעה לאומית כפי שקולו המרגיע של נחמן שי עשה את זה במלחמת המפרץ. למה לדעתך זה לא קורה האם ייתכן ששכחו קצת שהפעם גם העורף נלחם?

תשובה: דוברת צה"ל עולה לשידורים, אני יכול להעיד שהיו לא מעט שידורים שהיו בטלוויזיה שהיא השתתפה בהם . לא לכל אחד יש את הכישרון והכישורים לומר את המילה הנכונה במקום הנכון. אפילו להגיד תשתו מים, צריך לדעת מתי, ובאיזה סיטואציה, ונחמן ידע מצויין את המלאכה. אגב, אני לא חושב שדובר צה"ל צריך להיות המרגיע הלאומי, טיפול פסיכולוגי לעורף הישראלי צריכים לתת אנשים שמקצועם בכך. במלחמת המפרץ נחמן הרגיע משום שהוא ידע לתת אינפורמציה רלבנטית בזמן שהיא הייתה נחוצה ולמי שהיא הייתה נחוצה. אני מסכים עם השואל, שהיום ההסברה לאוכלוסיה הישראלית לפחות, טעונת שיפור.

שאלה: אני לא מבין איך המודיעין שלנו מתגלה כמחפיר כל כך במלחמה הזו, ואיך לא ידענו שום דבר על כוחו של האויב. מה דעתך? איפה הכשל? מי אחראי?

תשובה: אני לא חושב שיש כשל, אני חושב שהמודיעין יודע מצויין. ראיתי חלק מהחומר המודיעיני, גם לאחרונה וגם בשנים קודמות, ואני יכול לומר באחריות שנעשתה עבודת איסוף וניתוח מצויינת, כך שאין כשל. ומי שטוען שיש כשל מודיעיני טועה. הבעיה היא כנראה בהעברת המידע המודיעיני לכוחות בשטח. וירשה לי השואל להוסיף לו מילה אישית: אל תמהר עם ביקורת גורפת. זה פוגע באמינות הביקורת, וגם עושה נזק למבוקרים שכאילו אמורים להיבנות מהביקורת שלך.

שאלה: לפני יומיים שמעתי בחדשות שצה"ל מתקשה להלחם בבינת ג'בייל מכיוון שבכפר עדיין נשארו אזרחים "חפים מפשע"  רבים. ואני שואל את עצמי: האם חיי חיילנו כל כך זולים? כי בעיני, אנחנו צריכים לעשות הכל כדי שאף חייל משלנו לא יישרט. והכוונה שלי היא: מה מונע מאיתנו להפיל כרוזים באיזור ולהודיע: "היום ב-17:00 הכפר יימחק. כל מי שיישאר במקום מסכן את עצמו. אני מכם, אזבו את המקום. מטרת המבצע היא לא לפגוע באזרחים, אך כדי שחיילנו לא יפגעו אנו צריכים להפציץ ללא הכרה מן האוויר. כדי לשמור על חייכם - תברחו". ב-17:00 באותו יום צריכה להיות הפגזה מסיבית שתעזור מאוד לצה"ל לכבוש את המקום עם כמות נפגעים מינימלית. במקום זה, אנחנו נותנים לחיילנו למות.

 תשובה: אני חושב שבינת ג'בייל ריק מאזרחים ולא זה מה שהפריע להפעיל את האש שם. אגב, הופעלה אש מהאוויר וגם מתותחים על בינת ג'בייל, אבל כנראה לא מספיק, ולא מספיק בצמוד לכניסת הכוח של גולני. האזרחים לא היוו בעיה, גם זרקו להם כרוזים והכפר ניטש מזמן.

לכוח רב לאומי, בעצם לכל צבא, יש נטיה להזדהות עם תושבי המקום והמדינה בה הוא מוצב

שאלה: מהם, לדעתך , הסיכויים לארגן כח חיץ אירופאי בלבנון ומהם הסכנות?

תשובה: לכוח רב לאומי, בעצם לכל צבא, יש נטיה להזדהות עם תושבי המקום והמדינה בה הוא מוצב. כוח חיץ אירופי איננו כרגע על הפרק, אלא כוח רב לאומי, כנראה בחסות האו"ם. צריך לדאוג שני דברים, אלף שלכוח רב לאומי בין אם יהיו בו מדינות אירופאיות או בלעדיהן יהיה מנדט ברור ותהיה לו העוצמה המספקת להוציא את המנדט הזה אל הפועל, כלומר למנוע את החיזבאללה מלהתשלט מחדש על דרום לבנון.

כללית, לא רצוי לישראל שיהיה בדרום לבנון כוח רב לאומי מפני שהוא רק יסכל את יכולת הפעולה של ישראל, והנסיון מוכיח שמדינות השולחות חיילים לכוחות שלום באוזרינו, אינן נעשות ידידות של ישראל, אלא ההפך. לכוח רב לאומי, בעצם לכל צבא, יש נטיה להזדהות עם תושבי המקום והמדינה שבתוכה הם נמצאים. אלא אם אלו עוינים אותם במופגן. רק לשם דוגמה, נורבגיה הייתה אחת מידידותיה החשובות של ישראל, עד שחיילים נורבגים התחילו לשרת ביוניפיל, וכיום נורבגיה היא אחת מהמדינות האנטישמיות ביותר באירופה.

שאלה: שמעתי שישנה סבירות גבוהה לכך, שנסראללה מסתתר בשגרירות איראן. מה, לדעתך, מונע מאתנו לתקוף את השגרירות (אולי פעולת קומנדו)?

תשובה: איש לא יודע באמת היכן נמצא נסראללה למרות שסוכנות ידיעות איראנית אישרה ידיעות שהופיעו קודם בלבנון כי נסראללה הגיע לדמשק לשיחות עם יו"ר המועצה לבטחון לאומי האיראנית, עלי לרג'ני.

גם אם המודיעין הישראלי היה יודע בוודאות שנסראללה נמצא בשגרירות איראן בבירות, אני בספק אם צהל היה תוקף, למרות שצהל היה מאוד רוצה וכמוהו חלק ניכר מאיתנו. הסיבה לכך היא שהתקפה על שגרירות איראן מבחינה משפטית, כמוה בהתקפה על שטחה של איראן. פירושו של דבר מתן היתר לאיראנים להפעיל את תאי הטרור הרדומים ברחבי העולם ולפגוע במתקנים, במוסדות ובאזרחים של ישראל. הם כבר עשו זאת פעמיים ,אחרי חיסול מזכל החיזבאללה השייח מוסאווי ב92. טרור בינלאומי יכול להזיק לישראל לא פחות משהוא יזיק לאיראנים. לכן רצוי מאוד להימנע ממעשים שיגררו אחריהם תוצאות קשות ולא לגמרי נחוצות.

שאלה: האם לדעתך פגיעה בשכבות הפיקוד של החיזבאללה ושל החמאס יכולה להועיל או להזיק למערכה כיום?!

האם יש צורך מצבאי זה או אחר בפגיעה בחסן נסראללה למשל?! או פגיעה בחאלד משעל שיושב כלכך בבטחה בדמשק ומשדר פקודות ללא היסוס לאנשיו ברצועה...

האם פגיעה בהם יכולה להוביל לגל טרור חדש במזה"ת או שהדבר יוביל למכה אנושה לאירגונים?!

תשובה: היו מקרים ב10 השנים האחרונות שבהם חיסולים של מנהיגי ארגוני טרור בכירים גרמו לדעיכת הארגון. זה קרה למשל שחוסל פתחי שקאקי, מנהיג הג'יהאד האיסלמי במלטה בשנות התשעים. זו הייתה מכה שהארגון לא התאושש ממנה עד שהאיראנים לקחו אותו תחת חסותם, אבל זה לקח שנים.

גם החמאס אחרי סדרת חיסולים של שייח יאסין, רנטיסי ואחרים, גילה לפתע נכונות רבה לקבל את ההודנה שהמצרים הציעו. והוא אף כיבד אותה בקנאות. לעומת זאת היו מקרים שבהם חיסולי מנהיגים לא היו יעילים. למשל חיסול מנהיג החיזבאללה שקדם לנסראללה שיח עבאס מוסאווי לא הביא הרבה טוב למדינת ישראל. מי שלא רצה את עבאס מוסאווי קיבל את נסראללה תלמידו.

בהקשר הקונקרטי, נדמה לי שמבחינת החיזבאללה רק חיסולו של נסראללה שווה את המאמץ. כל האחרים, בדרג שני, כמו קהוק, ואחרים צריך לחסל רק אם נוצרת הזדמנות.

עם זאת, יש ביכולתה של ישראל לחסל בבת אחת את כל, או חלק נכבד משדרת הפיקוד של חיזבאללה, כדאי מאוד לעשות את זה. זה יטיל את הארגון לתוך בלבול ואובדן שליטה. אבל לשם כך, יש צורך לשים קץ פעילותם של לפחות שישה- שבעה אנשים בכירים.

שאלה: האם לדעתך לא היה צריך להציב אולטימטום של 48-72 שעות לחיזבאללה וממשלת לבנון להחזרת השבויים לפני שמחריבים מדינה שלמה ? בכל מקרה פקיעת האולטמטום היתה מעניקה לגיטימציה גדולה יותר לצאת למלחמה עם כל מה שכרוך בזה.

תשובה: אנחנו כבר ראינו את דפוסי ההתנהגות של החיזבאללה. ואולטימטום לא היה מעלה ולא היה מוריד. כבר ניתנו כאלו בעבר לחיזבאללה כמו במקרה חטיפת החיילים בהר דוב באוקטובר 2000, ונסראללה צפצף. אולטימטום היה מאפשר לו גם להשפיל את ישראל באמצעות הוכחה תקשורתית נוספת שהוא איננו מפחד ממנה. ובכך היה מתכרסם עוד יותר כושר ההרתעה של ישראל. חוץ מזה, לגיטימציה זו לא הבעיה שלנו כרגע. ראשית, יש לנו תמיכה מדינית גורפת של הקהיליה הבינלאומית. התקשורת אמנם לא מפרגנת לנו, אבל הגורמים המדיניים דווקא מבינים את הסיטואציה. חוץ מזה, איזה לדיטימציה צריכה מדינה שחטפו שניים מחייליה משטחה הריבוני בלי שום פרובוקציה ואחר כך, עוד ממטירים טילים עליה, ומאשרים את כל האזהרות שמדינת ישראל שלחה לחלל הזירה הבינלאומית במשך שש השנים שחלפו?

שאלה: אנו תושבי המרכב, ראש העין והקיבוצים סביבה- נחשונים,עינת גבעת השלשה...

האם יש לדעתך סיכוי שיופעל הזלזל ויגיע גם אלינו? כמו כן ,בשלב זה ניארה כי הלוחמהקשה יותר ממה שצפו כל אנשי המודיעין והצבא למינהם לגבי היכולות של חיזבאללה.

האם אתה מאמין שיש באפשרותנו לגרום לנסיגת חיזבאללה מהגדר, האם אנו לא מסתבכים במצב בו אנו מתחילים לקבל תגובות מאד שליליות מהעולם ומצב כזה לא יכול לחולל מלחמה במזרח התיכון כולו?

תשובה: לחיזבאללה נותרו כנראה כמה טילי זילזאל משני הסוגים, שיכולים תיאורטית להגיע לגוש דן, ואף מדרום לו, אם ירו אותם מקו הגבול. אבל אם ירו אותם מרחוק יותר, מה שסביר, כלומר, מאזור צידון, או מאזור ביירות, הם מסוגלים להגיע מקסימום לנתניה, וסגנו של נסראללה גם אמר במפורש, שנתניה היא היעד הבא.

מתי החיזבאללה ירו את הטילים האלו? רק במצב של על סף שבירה. אם בכלל. מפני שהאיראנים לא ששים לאשר לחיזבאללה להשתמש בהם. לא מפני שהאיראנים הם קמצנים, דווקא בעניין החיזבאללה הם מאוד נדיבים, אבל שיגור זילזאל יוכיח לכל העולם את מה שהם מכחישים, כלומר שהם אלו שמחמשים ומסיתים את החיזבאללה. הזילזאל הוא טיל איראני במובהק.

בנקודה זו שבה איראן מנסה להוכיח שהיא מעשירה אוראנייום כדי לייצר מסטיקים, תהיה לה בעיה קשה בזירה הבינלאומית אם יווכח שהם עומדים מאחורי שיגור טילים ארוכי טווח לעבר מרכז מדינת ישראל.

חיזבאללה כבר נסוג מהגדר, ברוב המקומות, וכוחות צהל יושבים במקומם. הבעיה היא יותר בעומק.

שאלה: כושר ההרתעה הישראלי נפגע קשות, ומדינות ערב רואות במערכה הכושלת הזו של צה"ל כסימן לבאות. ניתן ללמוד זאת אפילו משיטוט באתרי אינטרנט במדינות ערב (אני קורא וכותב ערבית). אין צורך להיות מומחה מודיעין גדול כדי להבין שרחשי הציבור הערבי מדברים על חולשה ישראלית ועל ביאתה של תקופה חדשה בה אין לישראל שום יתרון יותר על מדינות ערב, שכן אפילו ארגון גרילה בעל 3,000 חיילים מצליח לשתק מדינה שלימה עם טילים למרכזי הערים, ואגב, זה דבר שאפילו סוריה לא הצליחה לעשות במלחמת יום הכיפורים.

דבר נוסף, אינני רואה בהבלגה ובעמידה "כביכול" של העורף סימן לכושר הרתעה. הציבור אינו מחזיק מעמד יותר - חצי מדינה אינה מתפקדת ויש לזה השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת.

זו הפגנת חולשה ולא הרתעה.

תשובה: איני יכול להתווכח עם התחושות שלך שהעורף הישראלי לא מחזיק מעמד. ועם הקולות המתלהמים שבוקעים מאתרי האינטרנט במדינות ערב.

אני מציע שנחכה לתוצאות הסופיות וגם כדאי שתפתח את הטלוויזיה ותראה מה שרואים כל אותם גולשים באינטרנט, כלומר את ההרס העצום ואת יכולות הפגיעה המדויקות של מטוסי צהל. את זה אי אפשר לקחת מצהל, ואת זה רואים גם הערבים, ומבינים מצויין מה זה אומר. אבל הם מוכרחים להוציא את תסכולם .התהליך של הפיכת התסכול להתלהמות ולראות בזה הוכחה לעוצמה הערבית, זה תהליך מוכר, שאגב, היינו עדים לו מימי המופתי חוסייני, ועד עצם היום הזה. אני לא הייתי מציע להתרשם. בוודאי שלא להיכנס למין מרה שחורה, כי לדעתי, ההרתעה של מדינת ישראל, גבר, ולו רק מפני שממשלת ישראל הוכיחה שהיא מסוגלת לקבל החלטה לצאת למלחמה. מה שלא כל הממשלות קודמות היו מסוגלות לעשות, ולמלחמה על עניין צודק.

שאלה: למה אומרים שהמשבר האחרון התחיל בצפון? ראשיתו היתה דוקא בעזה. ומה בדיוק קרה שם שלב אחר שלב..? לכל צד הגרסה שלו. זוכרים את המשפחה בחוף הים?

תשובה: אני לא יכול לומר לך אם את טועה או צודקת מסיבה פשוטה, שהפרספקטיבה שבה רואים דברים תלויה בנקודה ברצף האירועים שבה רוצים להתחיל. ותאמיני לי, כל ניתוח יכול להתחיל בבריאת העולם ולהראות דיאלקטיקה רצופה מאדם וחווה ועד לסכסוך בלבנון.

עכשיו ברצינות - יש ללא שום ספק קשר בין הסכסוך בלבנון לבית העימות בעזה. אין ספק שהאיראנים וגם נסראללה רצו, כשחטפו את החיילים בגבול הצפןן, לסייע לפלשתינים הלוחמים ברצועה. זה לא היה היעד המרכזי, אבל זה ללא שום ספק, היה יעד חשוב, מפני שעל ידי כך, מחזקת איראן את מעמדה כמנהיגת המוסלמים הלוחמים מלחמת ג'יהאד נגד הכובשים הזרים בכל אתר ואתר במזרח התיכון.

כך שיש ללא שום ספק קשר בין עזה ללבנון, ולא רק מפני שהפלשתינים צוהלים כל אימת שנסראללה מצליח לעלוב בישראל. הכוונה של האיראנים היא להקים בראשותם חזית איסלאמית נגד ישראל, שקודקודה הצפוני הוא החיזבאללה והקודקוד הדרומי זה החמאס והג'יהאד האיסלאמי עם גדודי אל אקצה, עם הגדה בתווך. לכן גם תוצאות הסכסו ך בלבנון ישפיעו בצורה מאוד כבדה על מה שיקרה בינינו לבין הפלשתינים. אם נסראללה ינצח, החמאס יתחזק ודבקותו במאבק המזוין עוד תגבר. אם נסראללה יובס, אפשר לצפות להתמתנות הקיצונים גם במחנה הפלשתיני. כך ששני הסכסוכים קשורים זה בזה, וחלילה לנו לעשות הפרדה ביניהם.

שאלה: בראייה לטווח ארוך ובהנחה שאנו נמצאים במשחק מקדים בהתנגשות עם אירן, ברגע שיהיה לאירן נשק גרעיני איזה תרחישים אתה צופה שיתממשו?

תשובה: אני לא חושב שאנחנו נמצאים במשחק מקדים להתנגשות עם איראן, אנחנו כבר נמצאים די הרבה זמן בהתגשות עם איראן. מי שהקים את החיזבאללה והביא את הארגון למה שהוא היום, ומי שתומך בקיצונים המוסלמים הפלשתינים הם האיראנים. אני מזכיר לכם שהם מימנו ושלחו את האוניה קארין איי לערפאת. כך שעל איזה משחק אתה מדבר? זה הדבר האמיתי? רק כל פעם העימות שאיראן מנהלת איתנו לובש צורה ופושט צורה, בהתאם ליכולות של איראן. כשהכלל הוא כאמור, לעולם לא להשאיר טביעות אצבעות ישירות.

ברגע שלאיראן יהיה נשק גרעיני זה יהיה שלב חדש בעימות איתם, אולי לכך התכוונת שאמרת משחק מקדים. אבל נשק גרעיני בידי איראן הוא בעיה לא רק של ישראל, אלא של כל מדינות האזור ,ולמעשה של כל מדינות העולם. ולכן גם הטיפול בבעיה הוא עניין עולמי. ארצות הברית לפחות, לא מתנערת מאחריות, וכמוה גם בריטניה. לגבי האחרים, קשה לדעת. אבל הנקודה החשובה מבחינתנו היא, שאפשר לתאר לא מעט תרחישי אימה שעשויים להתממש או קרובים להתממש אם לאיראן יהיה נשק גרעיני. הם אפילו לא יצטרכו להתממש בו כדי להשיג תוצאות נוראות. תאר לך שהעימות הזה בצפון היה מתרחש כשלאיראן יש נשק גרעיני והיא מזהירה את ישראל, שאם לא ייפסקו ההפגזות בלבנון האיראנים יפעילו את "האמצעים שבידיהם".

כך שצריך לקוות שאף אחד מהתרחישים השליליים האלו לא יתממש מפני שהקהיליה הבינלאומית לא תיתן לאיראן להחזיק בנשק גרעיני.

שאלה: האם לדעתך אין סכנה שבעקבות ההססנות של צה"ל, החשש מלבצע פעולה קרקעית רחבת היקף, העדר היכולת הצבאית להפסיק את ירי הקטיושות, והפגנת החולשה מול סוריה, זה עשוי לאותת למדינות ערב שמדינת ישראל איננה מסוגלת לעמוד יותר במלחמה נרחבת אל מול צבאות ערב, לא מבחינה צבאית ולא מבחינת חוזק העורף הישראלי? האם אין סכנה שזה יעודד גם את הפלסטינים?

תשובה: אני לא חושב שהאופן שבו מתנהלת המלחמה כעת, מביא את מדינות ערב למסקנה כזו, להפך, אני חושב שמדינת ישראל הוכיחה בשבועיים האחרונים את היכולות הצבאיות העצומות בעיקר מול צבאות סדירים, וגם העורף הישראלי הוכיח חוסן שכמוהו היה רק בלונדון בזמן מתקפת הבליץ הגרמנית במלחמת העולם השניה. ברור לכולם, שמדינת ישראל כמו כל מדינה דמוקרטית נאורה , יש לה בעיה להתמודד צבאית מול ארגון גרילה וטרור, ששם לו אזרחים למטרה, והתאמן והכין את עצמו שש שנים לעימות שמתרחש כרגע. לא רק הכין את עצמו, האיראנים הכינו אותו, ולכן אם השאלה היא האם ישראל קיבלה תגבור לכושר ההרתעה שלה, אני חושב שהמסקנה היא שכושר ההרתעה הישראלי גדל, אבל התוצאה הסופית של העימות, תאפשר לקבל מושג טוב יותר על ההשלכות ארוכות הטווח של העימות הצבאי הזה.

שאלה: מדוע צה"ל אינו מפעיל אמל"ח כגון פצצות התבערה (נאפלם) , שצבא ארה"ב הפעיל בשעתו בוייטנאם- מתאים בדיוק לסוג הלחימה בלבנון. והאם יש לך הסבר לעובדה שיכולת הירי של חיזזבאלה לא נפגעה כלל חרף פעילות צה"ל?

 תשובה: צהל לא מפציץ פצצות נפאלם כיוון שזה פשוט אסור בחוק הבינלאומי . בויאטנם עדיין לא היה קיים איסור כזה, כיום יש איסור גורף, וזה נחשב לנשק לא חוקי.

שאלה: כיצד יתכן שאחרי כל הלחימה בצפון כושר הירי של חיזבאללה לא נפגע?

תשובה: אלף כושר הירי של חיזבאללה נפגע, אני חושב שאנחנו רואים ירידה רצופה בשלושת הימים האחרונים, אם לא בכמות, אז ודאי בדיוק שלהן. ההסבר לזה הוא פשוט, הקטיושה היא קטנה, פרימיטיבית וכשמפעילים אותה לא צריך להיות לידה. אין צורך במיומנות, ולא רק את הקטיושות. אגב, קל מאוד להסתיר אותן במרתף רגיל של בית, אין אפילו צורך במשגר מיוחד, אפשר לשגר אותן כשהם נשענים על טראסה, בדיוק לא רב.

לכן קשה מאוד לצוד את הקטיושות בארץ כמו לבנון כשיש בה מאות אלפי נקיקים, מערות, סבך שיחים ענק, ועצים, שלא לדבר על בונקרים מיוחדים שהחיזבאללה בנו עבורן. הגורם האחרון הוא המספר העצום של טילים שהחיזבאללה צברו. זה כמו לצוד 130000 מחטים לא בערימת שחת אחת, אלא על פני שטח שגודלו כמו כל צפון ישראל. זו הסיבה שהירי נמשך, והוא כנראה ימשך עד שתושג הפסקת אש באמצעים מדיניים.