שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "בשלב זה, חשוב להשיג קלפי מיקוח"
    האלוף (מיל') עוזי דיין, בעבר מפקד סיירת מטכ"ל, מדבר על המבצע הנועז בבעלבק הלילה ועל הצורך לשפר את מעמדה של ישראל בשטח לצורך החזרת חטופיה. דיין מספר על איך מבצעים מסוג זה יוצאים לפועל: שנים של הכנות, מאמץ מודיעיני ומבצעי ודילמות לא פשוטות בשטח, שמסתיימות ברגע מוצלח - או חלילה כושל - אחד
    "לוחמי קומנדו פשטו על בעלבק ושבו בשלום", בישרו הבוקר הכותרות . קצר, פשוט ומעומעם, כמעט לקוני. מאחורי הכותרת הזאת מסתתרות שנים של איסוף מודיעיני, הכנה מבצעית ואימונים מפרכים, שברגע האמת חוברים יחד לביצוע מושלם - או לכישלון קולוסאלי. הציבור הרחב מעודכן בעיקר במקרים מן הסוג השני - אלה שמסתיימים בנפגעים בצדנו ובמשבר מדיני חריף.

     

    מדוע יצאו הלוחמים למבצע הלילי בבעלבק, בעומק השטח הלבנוני? "בשלב הזה", מסביר אלוף (מיל') עוזי דיין, שבין תפקידיו במערכת הביטחון שירת 17 שנים בסיירת מטכ"ל עד שהיה למפקדה, "מאוד חשוב להשיג קלפי מיקוח מקרב אנשי חיזבאללה לטובת שחרור החטופים. יש כמובן יתרון לפגוע בכמה שיותר מנהיגים בצידם, בכללם חסן נסראללה, ולזרוע מבוכה ובלבול. בנוסף, טוב להילחם בחזיתות בהן יש לנו יתרון יחסי - והפעלת כוחות מיוחדים היא כמעט תמיד יתרון לצד התוקף, אם היא מתוכננת היטב ומבוצעת באופן מקצועי".

     

    כמי ששירת במשך 17 שנים בסיירת, מכיר דיין מקרוב את המבצעים המיוחדים שעורך צה"ל בשגרה ובחירום. ברבים מהם השתתף כחייל, על אחרים פיקד בעצמו. "מבצע מיוחד דורש תכנון מאוד קפדני, יחידות עם רמת ביצוע שנרכשת באימונים ובמבצעים במשך זמן רב", הוא אומר בשיחה עם ynet. "אי אפשר לעשות את זה בלי כוחות מאומנים ומתאימים. כשכל זה מחובר ליעד חשוב מבחינה מערכתית, סיכויי ההצלחה גבוהים. הסיכון הוא כמובן בהסתבכות בשטח, כזו שעלולה למנוע את האפשרות לחזור הביתה בשלום. אך מניסיוני האישי, אתה מרגיש יותר בטוח לבד בלילה, 80 ק"מ מאחורי הקו, מאשר מחומש בקו הלחימה".

     

    "גם אם אי-אפשר לחלץ אותך, אתה סומך על עצמך ועל הכוח הקטן שנמצא איתך", ממשיך דיין, וגם מציג דוגמה: "ביום הכיפורים ביצעתי שתי פשיטות על יעדים סוריים 14 ק"מ מעבר לקו המגע. הדבר הכי מסובך היה לעבור דרך הקו הראשון של הכוחות ולחזור דרכו. אחרי שעברת אותו - בא היתרון הגדול שלך ככוח מאומן. הידיעה שכל מה שסביב אויב נותנת לך חדות, ויש לך יתרון ביוזמה ובהפתעה".

      

    כמו "דאנק" ברגע האמת

     

    כיצד מתכוננים למבצע מיוחד? "מאחורי כל מבצע מיוחד שכזה עומדים משאבים ומאמצים רבים - ברמה המבצעית, המודיעינית והלוגיסטית. זה לא יכול לקרות מעכשיו לעכשיו, אלא מתבצע במשך שנים ארוכות: בונים יכולת הגעה לזירה מרוחקת - בים, באוויר וביבשה; אוספים מודיעין בסיסי על הזירות השונות; רוכשים ניסיון ממבצעים קודמים, לומדים את השטח בשגרה. את כל אלה יש לתרגם לטובת היעד הצבאי הספציפי, כאשר לכל זירה נספח תיק מבצע שמפרט אילו מבצעים ניתנים לביצוע בה - וכיצד. בבוא המלחמה יש לבחון את היעדים ולשקול את רמת הסיכון והאפשרות לבצע - מהי הסתברות ההצלחה ומהי רמת הסיכון הנלקחת".

     

    אחת הסיבות שלא מרבים בכך במלחמות, מסביר עוזי דיין, היא הדינמיות של המצב. ככל שהמצב יותר קבוע, כך יותר קל לנצל
    הזדמנות ולצאת למבצעים מיוחדים. אבל נקודה חשובה לא פחות היא, שהמאמץ חייב בסופו של דבר לשרת את היעד המערכתי. "במלחמה, בניגוד לספורט, העיקר זה לנצח - לא להשתתף. גם כאן מנצחים בהגנה, התקפה מסודרת, עבודה קשה על הריבאונד. אבל הדאנק - ההטבעה - יכולה מאוד להוסיף ולתרום, אם היא באה ברגע המתאים. אם ההטבעה נכשלת, הצופים מתרגזים ומתחילות השאלות הקשות. אם היא מצליחה, היא תורמת למוראל. כך בכדורסל, כך גם במבצע המיוחד".

     

    אבל חשוב גם לדעת מתי לא לבצע. לא אחת, מתברר, המטרה שלשמה יצאו לוחמי הקומנדו כבר אינה קיימת. "מבצע מיוחד הוא מיקרוקוסמוס למערכה כולה", אומר דיין, כיום יו"ר תפנית. "גם במלחמה וגם לקראת מבצע חשוב לשאול שלוש שאלות: מה התוכנית שלי, מה יכול לעשות לי האויב - כולל הטבע - והמסובך מכל: אם זאת יעשה, כיצד אני אגיב. את השאלה האחרונה בני אדם נוטים לשכוח". וכמו כל תוכנית, גם כאן היא מהווה בסיס לשינויים. "עם כל ההיררכיה הצבאית, המפקד בשטח הוא לפעמים הרמטכ"ל. לפעמים זה אומר להורות על פירוק מוקשים בידיים, לפעמים גם צריך קצין זוטר יחסית לשכנע את אלוף הפיקוד שהמשימה אינה ראויה, או לא אפשרית לביצוע".  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים