מחדלי העורף
תחקיר על מצב המקלטים בצפון אינו נופל בחשיבותו מן התחקיר על הסתבכות הכוח בבינת ג'ביל
ימי הקרב בלבנון והפיכת צפון הארץ לחזית הציתו מחדש את הוויכוח על גבולות האחריות של המדינה ועל תפקידם של ארגוני הסיוע ועמותות החסד, לטוב ולרע. די היה במשלוחי המזון לצפון או בתמונות הקשישים שנותרו לבדם במקלטי הערים המופגזות, על מנת להעיד על צדקת הטענות כנגד נסיגתה של המדינה מחובותיה בשנים האחרונות. התגייסותם המהירה והמרשימה של עשרות ארגוני מתנדבים לא טשטשה את העובדה כי כשם שרק צבא מצויד ומיומן יכול לשאת בנטל הקרב, כך גם דין הנשיאה בנטל העורף, ההופך באחת לחזית. רק מנגנון שלטוני מיומן בפעולת רווחה, אשר נמצא בשטח כל ימות השנה, יכול לשאת לאורך זמן את הטיפול באתגרים החברתיים של ימי מלחמה ופגיעה בעורף.
יחד עם זאת, תהיה זו טעות למצות את הדיון רק בהפניית אצבע מאשימה כלפי אלו שהפכו את שירותי הרווחה ל"ברווז צולע וחולה". ימי הלחימה בצפון גילו את חשיבותה של החברה האזרחית דווקא ברגעי חירום ומשבר, בהם רשויות השלטון נדרשות להתמודד עם מגוון רחב של משימות. ברגעים אלו אין כנראה ברירה אלא להיעזר גם בשירותיהם של ארגוני סיוע אזרחיים, כמעגל משלים לשירותי המדינה. בנוסף, מהווים ארגונים אלו פלטפורמה עיקרית לביצורה של תחושת הסולידריות ושותפות הגורל של כלל האזרחים.
במלחמה בה חוסנו של העורף חשוב לא פחות - ואולי אף יותר – מעוצמת הצבא, ההתנדבות וההתגייסות האזרחית הן מנגנון מרכזי לטיפוחה של תחושה הסולידריות והפגנתה בפועל. הלקח העיקרי בעניין זה, אם כך, הוא הצורך בפיתוחו של מודל אפקטיבי, המשלב בין קיום ליבה משמעותית של שירותים שלטוניים, איכותיים ויעילים גם בזמן חירום לבין תרומתם ההכרחית והמתבקשת של גורמי הסיוע האזרחיים.
בשבועות הקרובים ייפתח, מן הסתם, דיון תקשורתי וציבורי בהישגיה של המערכה הצבאית ובמחדליה. יש לקוות כי דיון מעין זה יתקיים באומץ וביושר, גם בתוך המערכת הצבאית והביטחונית. במקביל, אסור לוותר על קיומו של דיון נוסף, הנוגע לשאלת מוכנותו של העורף והיערכותו מן הבחינה החברתית-סוציאלית. בהקשר זה, התחקיר על מצבם של המקלטים בערי הצפון או על היעדר הפתרונות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים אינו נופל בחשיבותו מן התחקיר על הסתבכותו של כוח צה"ל בבינת ג'ביל.
מרכזיותו של העורף והשפעת עמידתו על קבלת ההחלטות הלאומית מחייבות תהליך משמעותי של הסקת מסקנות, שלא יתמצה בטענות המוכרות (והמוצדקות) על התנערות המדינה מאחריותה. לתהליך זה חייבים להיות שותפים משרדי הממשלה, פיקוד העורף, גורמי השלטון המקומי ונציגי החברה האזרחית, שנטלו חלק במאמץ הסיוע. בסיום התהליך חייבות להימצא במגרות פיקוד העורף, משרד הרווחה, מרכז השלטון המקומי וארגוני הסיוע המובילים תוכניות ברורות ויעילות להתארגנותו של העורף ולהמשך הטיפול באוכלוסיות מוחלשות גם בעתות חירום. ספק אם תוכניות מעין אלו היו קיימות הפעם, ואם היו קיימות - הרי שחלקן הגדול לא יושם בהצלחה.
מתוך ההנחה כי בכל תרחיש של חירום יהיה צורך בשילוב כוחות בין רשויות השלטון וגורמי החברה האזרחית, הרי שמרכיב הכרחי בתוכניות המגירה צריך להתייחס להקמתם המהירה של מנגנוני תיאום ובקרה בין הגורמים השונים. בנוסף, מן הראוי להגדיר בצורה ברורה ככל הניתן את גבולות האחריות של המדינה והרשויות המוניציפאליות, על מנת למקד את גורמי הסיוע האזרחיים במשימות בהן לא תוכלנה רשויות השלטון להתעסק.
תהליך הסקת המסקנות בתחום החברתי ראוי שיקיף סוגיות רבות נוספות, כדוגמת הצורך בהקמתו של מערך מילואים אזרחי-חברתי, אשר יתגבר את גורמי הרווחה והסיוע המוניציפאליים בשעת חירום. בימים בהם פחות ופחות אזרחים נקראים לקו החזית, רבים מהם יכולים לשמש כצוותי חירום שיעברו בין בתי הקשישים והנכים, הנותרים מאחור, יבדקו את מצבם ואת צורכיהם. גיבושם של צוותי חירום אלו והכשרתם יכול להיעשות בשיתוף עם ארגוני החברה האזרחית, אך האחריות הכוללת והסדרת המסגרת המשפטית והתקציבית מצויות בחצרה של המדינה.
הקושי והאתגר עמם התמודד העורף הישראלי בשלושת השבועות האחרונים היו אדירי ממדים. יחד עם זאת, אין זה מופרך לחשוב על מצבי חירום קשים בהרבה, עקב מציאות ביטחונית חמורה עוד יותר או אסון טבע. אם רשויות המדינה לא תשכלנה להפיק את הלקחים הנדרשים מחוסר מוכנותו של העורף, הפעם הבאה עלולה להיות קשה וחמורה בהרבה. עם שוך הקרבות וההפגזות יש לגשת מיד לשולחן התחקירים, לשאול שאלות ולהפיק את הלקחים הנדרשים. כאשר תואיל ממשלת ישראל, מנופחת השרים, למנות סוף-סוף שר רווחה, תוכל זו להיות משימתו הראשונה.
עו"ד הרב גלעד קריב, המרכז לפלורליזם יהודי של התנועה ליהדות מתקדמת
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
