נשאר לשמור על הקיבוץ, ונהרג

"כולם עזבו את הקיבוץ כולל המשפחה שלי, אני נשאר כאן לשמור על המקום. על המבצר שלנו", כך אמר דייב (דיוויד) ללצ'וק (52) מקיבוץ סער, לשכנו יממה לפני שנהרג. ללצוק נהרג היום (ד') בשעה 13:30 כשרכב על אופניו באחד משבילי הקיבוץ.

• חדר מלחמה: סיקור נרחב ב-ynet משתי החזיתות
  

מאז היוודע דבר האסון החלו רבים להגיע לביתו של ההרוג. חבריו ניסו לאתר את אשתו ובתו השוהות במרכז הארץ ואת בתו השנייה הנמצאת בארצות הברית. ללצ'וק נשאר בקיבוץ יחד עם כלבו האהוב דוק, שהתקשה במשך זמן רב לעזוב את גופת בעליו בשביל הגישה לבית. בקיבוץ סער, הנושק לגבולה הצפוני של נהריה, נחתו עד היום רקטות שלא גרמו לנפגעים או לנזק. היום הצטרף הקיבוץ לרשימה הארוכה של היישובים ששילמו מחיר כבד בלחימה.

אלברטו אובין, שכנו וחברו הטוב של ללצ'וק, סיפר ל-ynet: "הוא עלה ארצה מבוסטון לפני יותר מ-20 שנה, הכיר בחורה מנהריה, נישא לה והביא לעולם שתי בנות. לפני כ-15 שנה הם הגיעו לקיבוץ ואנחנו היינו המשפחה שאימצה אותם. אני מנסה לחשוב מה גרם לו לעזוב את הבית בזמן האזעקה, לעלות על האופניים ולרכב בשביל. נראה לי שהוא ניסה להכניס לאזור המוגן את אחד הכלבים שאימץ לאחרונה".

אובין היה בביתו בזמן שהרקטה נחתה לא רחוק ממנו. "שמעתי את הפיצוץ והבנתי מיד במה מדובר. רצתי לכיוון האש והבנתי שהרקטה פגעה בבית שבו אני התגוררתי בעבר. אחד השכנים עצר אותי ואמר לי 'אל תמשיך' והסביר לי מי בדיוק נפגע. פרצתי בבכי, כל הזכרונות מהעבר עלו לי מול העיניים".

הכלב דוק והאופניים של ללצ'וק   (צילום: עמרי אילת)

דנה ברנד, "אומצה" על-ידי משפחת ללצ'וק, מאז הגיעה לקיבוץ, לפני 13 שנה. "דייב היה אדם טוב ואכפתי מאוד. אבל בדברים הקטנים, האישיים והמשפחתיים. הוא לא אהב להתבלט". ברנד סיפרה כי דייב אהב מאוד בעלי חיים. "אם הייתה איזו חיה עזובה בקיבוץ היו קוראים לו לעזור. גם הפרדס היה החיים שלו, בזה הוא השקיע כל רגע פנוי שלו".

למקום בו נפלה הרקטה הגיעו מפקד המחוז הצפוני במשטרה, ניצב דן רונן, מפקד מרחב גליל, תת ניצב דניאל חדד, יחד עם מפקד משטרת נהריה, סגן ניצב ג'מאל חכרוש. השוטרים בחנו מקרוב את נזקי פגיעת הרקטה. ניצב רונן: "מדובר בקורבן נוסף של ירי הרקטות הבלתי פוסק על הצפון. אנו עוברים מזירה לזירה, מסייעים לתושבים ומנסים להשיב עד כמה שניתן לכל מצוקה ובעיה שבה הם נתקלים".

לדברי ניצב רונן, בימים האחרונים חלה ירידה במספר הנפגעים, מכיוון שרבים מקפידים לשמור על ההוראות של פיקוד העורף, לשהות במרחבים המוגנים. "מטרים ספורים ממקום פגיעת הרקטה, ישבה משפחה בתוך ממ"ד וחייה ניצלו. ישנה כאן טרגדיה גדולה וכאב נוסף למשפחה בישראל לצערי, היום נרשמו מספר רב יותר של נפגעים ואירועי ירי של רקטות".

הקיבוץ בו מתגורר ההרוג, הוא אחד מיישובי המועצה האזורית מטה אשר. פסיכולוגים מטעם המועצה הגיעו לקיבוץ והחלו במתן סיוע נפשי לתושבים שעדיין נותרו ביישוב. ראש המועצה האזורית, יהודה שביט: "זו פעם ראשונה במערכה הזו שישנם נפגעים בנפש ולא ברכוש בתחומי המועצה. אנו נערכנו במהלך כל שש השנים שחלפו מאז נסיגת צה"ל מלבנון על מנת להיות מוכנים לאפשרות שתושבינו יאלצו לחזור לתקופת המקלטים וחדרי הביטחון. בכל יישוב הוקם צוות חירום ונערכנו די מהר מראשית הלחימה על מנת לסייע למי שחפץ בכך לצאת למספר ימי חופשה מחוץ ליישוב, בעיקר לאוכלוסיה הצעירה שנמצאת בעיצומה של חופשת הקיץ".