שתף קטע נבחר

יקירי, הכנת לי מארב מתוכנן היטב

איך כותבים לאדם שהיה אהבתי היחידה והיום חי עם אשה אחרת בעיר רחוקה? כתבו לפניי, שעד שלא תדע את הייסורים שבאהבה, לא תדע את האהבה. ואצלי האהבה היא אותו פס צר שבין הייסורים. גבריאלה אביגור-רותם כתבה בספרה "חמסין וציפורים משוגעות" שאהבה ראשונה בגיל מאוחר היא כמו לחטוף מחלת ילדות בגיל מאוחר - לא יוצאים מזה

א' יקר שלי,

 

שוב אני כותבת לך, ושוב לא תקרא את מילותיי. מה יש במילים האלה שמקל עליי במידת מה? פעם למדתי שהעולם נברא במילה, שלמילה יש כוח לייצר יש מאין. המילים שכאן רצות באנדרלמוסיה שלמה קדימה ואחורה, כמו איברים תלושים שמתעופפים לכל עבר אחרי התרסקות. המילים האלה משחזרות את הדבש שהיה ומפזרות מלח ולענה על מה שקורה בהיעדרך.

 

איך כותבים לאדם שהיה אהבתי היחידה והיום חי עם אשה אחרת בעיר רחוקה? לפני שנים רבות כתבו לפניי, שעד שלא תדע את הייסורים שבאהבה, לא תדע את האהבה. ואצלי האהבה היא אותו פס צר שבין הייסורים.

 

האהבה שלי הגיעה בגיל מאוחר יחסית, כשרובנו כבר מבססים חיים מהוגנים ובורגניים עם בן זוג, אחרי שצברנו קילומטראז' מסוים ביחסים שבינו לבינה, יחד עם קריירה, דירה ושאר ירקות מוכרים לבני 30 פלוס. גבריאלה אביגור-רותם כתבה בספרה "חמסין וציפורים משוגעות" שאהבה ראשונה בגיל מאוחר היא כמו לחטוף מחלת ילדות בגיל מאוחר - לא יוצאים מזה.

 

לצערי, היא צדקה. את אהבתי הראשונה והיחידה חוויתי בגיל מאוחר יחסית. השנתון הראה 2002. כמו חנה גונן של עמוס עוז, גם אני לא יודעת לשכוח. בהתחלה הכרתי את כתב היד, או שמא אומר - את המילים. הן התיישבו מולי וראיתי בהן חבר ותיק. אי אפשר היה אחרת. יום אחרי, השמש כבר בערה לה בנעימים בתוך הלב והכרנו יותר ויותר.

 

הידיים שלך רעדו לכבודי מהתרגשות

 

בהמשך נפגשנו. זה היה בלב תל אביב בשעת בוקר מוקדמת, סמוך למוסך קטן ואפור. היית אמור להתבונן בי לרגע ממרחק וללכת לדרכך. קודם לכן אמרתי לך שאין בי שום יופי, ואתה בכל זאת רצית לראות והבטחת שתמצא בי יופי, שלא אדאג. הכנת לי "מארב" מתוכנן היטב. הגעת למולי והתבוננת בי ארוכות. אני זוכרת את עיניך הנבוכות ובעיקר, את הידיים שלך. הן רעדו. רעדו לכבודי מהתרגשות. זה היה כמו רגע מסרט שקט ומאופק, שבמהלכו יש לחפש באמצעות זכוכית מגדלת את רגעי הקיטש. עמד מולי בחור חסון וכל כך נבון, שהיו לו מערכות יחסים יציבות וארוכות הרבה לפניי, והוא מתרגש כמו אדם הראשון שרואה בראשונה בחייו אדם נוסף.

 

קיבלתי ממך טלה במתנה, עטוף בנייר מרשרש. לימים, כשנפרדנו, שאלתי אם אצטרך להחזיר את הטלה שקיבלתי ביום ההוא. אמי אוהבת לקרוא לי שפסלה, שנינו - אתה ואני - נולדנו במזל טלה, בהפרש של ארבעה ימים וכמה שנים, ומאז גם אני קראתי לך שפסלה. בשיחה האחרונה בינינו אמרת לי שהטלה הוא שלי. לא הייתי צריכה להחזירו.

 

המילים אינן יכולות לחבוש את הפצעים המדממים

 

לא, המילים אינן יכולות לחבוש את הפצעים המדממים. מילה לא בהכרח מתפקדת כתחבושת. אני מנסה לכתוב על הזכרונות האלה. קודם הם היו בי כמו ימים דהויים. במהלך השנים האחרונות ניסיתי להעסיק את עצמי בעבודה אינטנסיבית כדי להתרחק, ועכשיו, כשאני מנסה להחזיר את הזכרונות אליי, אני מרגישה שהמאמץ הזה סוחט אותי כמו כביסה.

אבל ייתכן שהמילים האלה ילמדו אותי לסלוח לך על כל הכאב שמקנן בי, ולהבין את מה שאמרה פעם לאה גולדברג, אותה משוררת שאהבה כל כך הרבה שנים אדם שלא יכול היה ואולי אפילו לא ידע כיצד לאהוב בחזרה: "מאושר יכול להיות רק מי שנושא בתוך עצמו את האושר, וכל אדם שמחפש אותו מבחוץ לא ימצאו לעולם". לאה גולדברג השתייכה לסוג האחרון. גם אני, הקטנה לעומתה, שייכת לשם. הטלתי את כל כובד האחריות לאושר שלי עליך, ואחרי הפרידה נוטרלו בלוטות הטעם.

 

אינני יכולה שלא לחשוב בהקשר הזה על התגובות שקיבלתי בעקבות מכתבי הקודם אליך. כתבו לי שעליי לומר תודה על שנשארת בחיים לאחר הלוחמה ההיא, ושיש בעולם סבל רב משלי. אני תוהה אם קוּפת המכאובים שלי היא בבחינת לוקסוס, כי יש לאחרים ייסורים קשים משלי? אינני יכולה להשיב על השאלה האכזרית הזאת. אין לי תשובה. הצער העמוק על כל סיפור אהבה שנגדע בנסיבות טרגיות מבעבע לי בבטן, בכל פעם מחדש. ובאחרונה, בגלל הלחימה הנוכחית, יש למרבה הצער הרבה סיפורים קשים, קשים בהרבה משלי, שאינם מתועדים כאן, אבל קיימים ונוכחים כל העת.

 

ולסיום המכתב הזה אליך, אם אתה תוהה על הכינוי הזה שלי - בחרתי להיקרא ליר, כי כך אמורה היתה להיקרא הילדה המשותפת שלנו, אילו היתה נולדת ביום מן הימים. אמרת לי שאתה לא כל כך אוהב את השם, אבל תוותר, למעני. אני עדיין חושבת עליה ושומעת אותה, בין פעימת לב לזולתה, קוראת בלי קול בשמי. אמא.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
קראתי לך שפסלה, שנינו נולדנו במזל טלה
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים