החוף באולגה: הרקטות הבריחו את המתרחצים

בימי שבת רגילים של חודשי יולי-אוגוסט עמוס חוף גבעת אולגה במאות מתרחצים. כך היה גם בשבת שעברה, אבל היום (שבת), 12 שעות אחרי נפילת הרקטות באזור חדרה, המציאות נראית אחרת. אמנם יש מי שהנפילות לא הרתיעו אותם ולא מנעו מהם את הביקור הקבוע בים, אבל רבים אחרים בחרו להישאר בבתיהם או בקרבת מרחבים מוגנים.

"לעומת השבת שעברה יש פה 20 אחוזים בלבד", אומר המציל, רוני ברכה. "כנראה שהטילים הרתיעו את המתרחצים".

חדר מלחמה - סיקור נרחב ב-ynet משתי החזיתות 

אילנה נחמני מחדרה הגיעה יחד עם חבריה אל החוף, למרות שאתמול הייתה העיר בכותרות. "מה שקרה מפחיד", היא מסבירה הבוקר, "מפחיד שיש נפילות טילים בחדרה, אבל זה לא מרתיע אותנו ולכן הגענו לפה כמו שאנחנו באים כל שבת וכל יום לחוף הים".

במדשאות רחבות הידיים שליד החוף, אליהן מגיעות משפחות ומבלים כדי להקים אוהלים ולבלות את השבת, הייתה היום נוכחות דלילה. בין הבודדים שהקימו אוהל מול החוף היו גיאורגי שצקי ויבגני זטויצקי, תושבי טבריה שהגיעו כבר אתמול לאולגה עם משפחותיהם.

החוף באולגה, הבוקר. לא לוקחים סיכון (צילום: דלית שחם)

"נמאס לנו ממה שקורה בטבריה, מכל הפיצוצים והאזעקות, אז החלטנו לבוא לפה כדי לנוח אבל נראה שזה רודף אותנו", אמרו. "אתמול בערב ראינו איך כולם בורחים מהחוף. כולם היו מבוהלים. אנחנו רגילים לאזעקות ולפיצוצים אז נשארנו. כל המצב הזה מרגיז, עזבנו את טבריה בגלל הפיצוצים ועכשיו הפיצוצים מגיעים לכאן. לאן נלך?".

גם בתי העסקים - המסעדות שנמצאות על החוף והחנויות למבקרים - הרגישו היום כיצד רקטות בודדות יכולות להשפיע על תזרים המזומנים. אלי מלכה, העובד במסעדת "דודי על החוף", מספר: "מה שקרה פוגע בפרנסה שלנו. אתמול היו פה אלפי אנשים. לאחר הנפילות כולם נעלמו. ב-22:00 לא הייתה נפש חיה בחוף, כולם פשוט קמו והלכו. גם היום הגיעו רק מעטים. כל השנה אנחנו מחכים לקיץ, זאת התקופה שבה אנו מתפרנסים הכי הרבה. נקווה שהטילים לא ימשיכו ליפול ואנשים יחזרו לשגרה ולים".

זכרון יעקב: כמו תשעה באב

גם במדרחוב הראשי של זכרון יעקב - פנינת תיירות שבסופי שבוע עמוסה במבקרים - הייתה התנועה היום דלילה בעקבות האזעקות שנשמעו אמש והנפילות באזור.

"יותר ריק פה מאשר בתשעה באב", אמרה בצהריים הילה, מוכרת באחת החנויות במדרחוב. מרבית המסעדות ובתי העסק פתוחים, אך מרבית המוכרים חסרי תעסוקה. חלק מבעלי העסקים אף החליטו שלא כדאי בכלל לפתוח את החנויות הבוקר. "אין מי שיקנה", מוסיפה הילה. "אני בונה על זה שאולי אחר הצהריים אנשים יקבלו אומץ ויגיעו לפה ואז גם יהיו קניות".

נוי סייג, תושב המקום ובעל דוכן למכירת סברס ומיץ רימונים הממוקם במדרחוב, אומר: "בדרך כלל בשבת מלא אנשים שמטיילים פה, היום הכל ריק. את הסברס אנחנו אוכלים במקום למכור, כנראה שכל האנשים מתל אביב והמרכז שהיו נוהגים לבוא לפה החליטו לבטל את התוכנית שלהם, אולי בגלל הפחד". חברו דוד בן חמו, מסכם בצער: "אנחנו לא מהבוכים, מה שיהיה - אנחנו נשאר כאן, פה גדלתי ופה אני אמות".