שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תדמית חדשה ליקב ויתקין ויינות לאוהבים
    שגיא קופר מספר על היינות החדשים והתוויות המתחדשות של יקב ויתקין ומציע כמה הצעות ליינות שמתאימים בדיוק עכשיו לחג האהבה

    יקב ויתקין, היקב הצעיר שלמרבה הפלא שוכן בכפר ויתקין, השיק בימים טרופים אלה סדרת יינות חדשה, בצמוד להשקת תדמית כוללת חדשה ליקב, שכוללת לוגו חדש ותוויות, בעיצובה של המעצבת דנה רוזן.

     

    ויתקין הוא יקב בוטיק נדיר יחסית בנוף הישראלי. בעוד שיקבי בוטיק רבים נצמדים לנוסחת הקברנה-מרלו הקבועה, אולי עם קריצה לסביבות השרדונה, אם יש להם יכולת לייצר יין לבן, ויתקין מתרחק משימוש בזני הענבים האלה, ומשתמש דווקא בזנים אחרים, מתוך עיקרון.

     

    ויתקין, שנמצא בבעלות משותפת של שרונה ודורון בלוגולובסקי, ואחיה של שרונה, אסף פז (כיום יינן ביקב בנימינה), מייצר יינות זניים ושלושה בלנדים: לבן, אדום ורוזה. שלושת הבלנדים, שהיו ידועים עד היום בשם "ויתקין קלאסי", הפכו במהלך המיתוג החדש ל"ויתקין מסע ישראלי". שרונה אומרת שהשם הוא רמז לכך שהענבים ליצור היין באים מכל חלקי הארץ, מעין מסע בין הכרמים.

     

    מיינות אלה טעמנו בהשקה את הלבן ואת הורוד, שני יינות חביבים ביותר, מרעננים ופירותיים, כל יין בדרכו. אלה הם שני יינות קיץ טובים. הלבן מכיל 40% ויונייה, 45% פרנץ' קולומבאר ו-15% גווירצטרמינר. הוא מאוד ארומתי, עם הדרים ופירות טרופיים. הורוד - טמפרניו, סירה, קריניאן ומעט קברנה פרנק - נותן ארומות יותר "אדומות", של תותים, ורדים, ובפה הוא מתובל יחסית. את הורוד יש לשתות קר מאוד, ולא לשכוח שמדובר ביין חצי יבש.

     

    לעומת הבלנדים, ליינות הזניים קורא היקב בשמות הזנים של כל יין, פשוט ולעניין, וגם עיצב תוויות בהתאם: פינו נואר, קברנה פרנק, קאריניאן וכו', כולם בתוויות אנכיות, פשוטות, על נייר מתכתי.

     

    אחד מזני הענבים שבהם מחדש היקב הרבה מאוד הוא הקריניאן. זן ענבים ששימש כאן ובכל אירופה להפקת יינות שולחניים, לרוב בינוניים ומטה.

     

    הקריניאן היה במשך שנים עמוד השדרה של תעשיית היין הצרפתית, הוא היה נפוץ מאוד שם, בספרד (השם שלו בא משמה של עיר ספרדית בשם cariñena),

    היה מוכר באיטליה, וכמובן גם כאן. אלינו הוא הגיע עם פקידי הברון והייננים שלו, שחיפשו זן שיוכל לגדול באקלים חם, דומה לאקלים של דרום צרפת. לקריניאן יכולת צימוח ונתינת יבול אדירה, מה שעשה אותו חביב ביותר על מגדלי היין של אגודת הכורמים בארץ ישראל, בעלי כרמל מזרחי. במשך שנים ארוכות הם חיפשו בעיקר טונאז' - יבולים של שלושה טון לדונם כרם, ויש שמועות שאף חמישה - ומצאו בזן הזה פתרון מצוין.

     

    לקריניאן, שכל כך התעללו בו, היה תפקיד אנקדוטי אחד לפחות: יבולי הענק שהפיקו ממנו בארץ גרמו לענבים להיות בהירים יחסית ולאבד את צבעם. כך נוצרה דרישה לפיתוח זן ישראלי עתיר צבע, ונוצר הארגמן – זן ענבי היין היחיד של ישראל.

     

    אבל אנחנו סוטים מהנושא.

     

    בשנים האחרונות משקיע האיחוד האירופי הרבה מאוד כסף בעקירת גפנים. בגלל עודפי היין, הוא משלם לאיכרים בצרפת ובמקומות אחרים פיצוי על כרמים שהם עוקרים, כרמים שחלקם הגדול הוא כרמי קריניאן ותיקים, בני 30, 40 שנה ויותר, זכר לנטיעות נפוצות של הזן הזה בשנות השישים. גם בארץ נעקרו רוב כרמי הקריניאן, ואלה שנותרו – הותיקים, רובם ככולם באזור זכרון – זוכים עכשיו לעדנה קטנה, בויתקין ובכרמל, כשהמשותף בינהם היא נוכחותו של אסף פז.

     

    בטעימת ההשקה של היינות ערכו אנשי היקב טעימת אורך של יינות הקאריניאן שלהם. פז הנחה את הטעימה, ובהחלט ניתן היה לראות הבדלים רבים בין היין של 2002, הראשון של היקב, לאלה של 2003, 2004 עד ליין שבחבית - 2005.

     

    "ויתקין קריניאן 2002" - היין שומר על צבע טוב, כהה מאוד וכמעט אטום. שוליים עדיין סגולים, עם מעט מאוד כתום. באף היין מאוד "עמוס". לצד פירות כהים, הרבה ארומות שחלקן הגדול מגיע מהעץ, ומעט – ירקרקות – מהקברנה פרנק שיש ביין (כ- 10%). הרבה שוקולד, טעמים מתקתקים גם בפה, לצד תיבול. סיומת קצת קצרה.

     

    "ויתקין קריניאן 2003" - יין מאוד מוצלח, מורכב, ומעניין, ויש הבדל גדול בינו ל- 2002. מכיל 10% פטיט ורדו. צבע כהה מאוד, סגול, עם שוליים גבוהים. באף: שזיפים, דובדבנים, שוקולד. כאן מורגשת אנימליות מצוינת ולצד כל אלה מתחילים לצאת הפרחים, שהם מהמאפיינים הדי-ברורים של יינות היקב בכלל. סיומת ארוכה, טאנינים יציבים ועדינים. מתובל בתחתית הגרון; טיפה מינרלי. אם נותנים לו לעמוד יוצאות כל אותן ארומות קליה - קרום לחם טוב וכד'. פה עגול ונעים, יבש. איזון סופי טוב.

     

    "ויתקין קריניאן 2004" - זהו יין שעשוי כולו מקריניאן, חלקו בחביות של 300 ליטר, מה שמוריד את "כמות" העץ, ומדגיש יותר את הפרי. צבע יפה, סגול ממש, אטום, מבריק. אף מאוד מאוד פרחוני, מאוד "ויתקין". הרבה סיגליות, ליצ'י, פירות. יותר טאני מהקודמים – בכל זאת גם צעיר יותר. חריפות מודגשת, בצידי הלשון ובעומק הפה. מעט מינרליות. בהדרגה יוצאת השפעת החבית, עם ניחוחות של שוקולד ומנטה. היין הזה היה כ- 14 חודש בחביות ומקור הענבים בכרם שאינו מושקה. במצב כזה השורשים העליונים מתים, והגפנים מקבלות יותר מים ממקומות נמוכים יותר בקרקע, שהם יותר מינרליים ומכילים יותר מלחים. ה- 2004 הוא היין שנמצא עכשיו על המדפים, והוא בהחלט מומלץ. 14.5% אלכוהול, ניתן למצוא ב- 75 ש"ח.

     

    אוהבים לשתות - יינות לט"ו באב

     

    לחלק מהכרמים לא נוכל לרדת היום, מן הסתם לאלה שבצפון הארץ. יקבים שונים - ברבדו, לה טרה פרומסה ועמק האלה – עורכים ארועים שונים הערב ובסוף השבוע. למי שרוצה לחגוג את חג האהבה שחל היום, אפשר לתת שתיים-שלוש אופציות (לפחות). בתחום המבעבעים, כדאי לזכור את הבלאן דה בלאן 99' של רמת הגולן, את הקווה המצוינת של מרקז דה מוניסטרול (יבואן: מינקול/בסט וויינס מטלון 59 ת"א), ולמי שידו משגת – את השמפניה של לורן פרייה שאפשר לראות עכשיו על מדפינו (סביב 570 שקל לבקבוק).

     

    אם אתם לא בעניין של מבעבעים, אבל מחפשים להעניק "תשומת לב" – יקב בנימינה מציע מארז משולב של היוגב רוזה עם נר ריחני בניחוח ורדים. מחיר המארז הוא כ- 50 שקל, ותוכלו להשיג אותו גם אחרי ט"ו באב. נחמד ומקורי. תנו ליין מכת קור טובה במקרר, הדליקו את הנר ו...

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    זן לא נפוץ. ויתקין קריניאן 2004
    לאוהבים. מארז יין של יקב בנימינה
    מומלצים